טג'יקיסטן

חטיפות, קרבות יריות באמצע העיר, עוני משווע וייאוש - זו טג'יקיסטן. לרפובליקה המכותרת הזו שבמרכז אסיה יש דגל משלה, חברת תעופה לאומית וכמה שגרירויות זרות בחוץ לארץ, אך למרות סמלי ריבונות אלה, מדובר במדינה עתירת בעיות. צפון טג'יקיסטן הוא חלק בלתי נפרד מאוזבקיסטן בכל דבר פרט לשמו; אזור פאמיר (Pamir) ההררי, על אף הניסיונות הסובייטיים לאכלס אותו, נותר ריק כמעט; ואילו בבירה, דושאנבה (Dushanbe), עיר בת פחות מ-75 שנה, שוררת עדיין תחושה של דירה הממתינה לדייריה. היהלום שבכתר הנוף המרהיב והייחודי של המדינה הוא הרי פאמיר, שמגמדים כל רכס הררי פרט להימלאיה, והכביש המהיר של פאמיר יספק לכם את כל הריגושים של הטיול בגובה רב, בלי לעטות סוליות ברזל ולפלס את דרככם במכוש קרח.

העובדה שטג'יקיסטן היא הישות הפוליטית המאולצת ביותר והכי פחות מודרנית מבין חמש הרפובליקות של מרכז אסיה ניכרת בדרך שבה התמוטטה מיד כשהשתחררה מהשלטון המרכזי במוסקבה. מלחמת האזרחים געשה עד הפסקת האש של 1996, ובאמצע 1997 התאחדו איראן, רוסיה והאו"ם כדי להגיע להסכם שלום. למרות החגיגות והריקודים ברחובות של דושאנבה, והתקווה לעתיד שליו יותר, הוכיחה טג'יקיסטן שהיא אינה קרובה אפילו ליציבות, כשהיא שורדת מאינפוזיה של הלוואות ממוסקבה, בעוד תושבי פאמיר שורדים בזכות נדבנותו של טייקון העסקים המקומי אגא חאן. בררו מהו המצב הבטחוני במדינה לפני שתסעו לכאן.