קפה בריח דלק

כששלמה ארצי גומר עוד הופעה מיוזעת באמפי קיסריה, הוא תמיד עוצר בתחנת הדלק בחבצלת השרון ונכנס ל'גרין קפה', להרגיע את האדרנלין. גם בועז שרעבי עושה שם אתנחתא לפני או אחרי הופעה. שמעון פרס, למשל, בוחר לשבת ב'אוטוטו', קפה הצמוד לתחנת הדלק 'סונול', ובכלל את העסקאות הגדולות במרחב השרון, עושים היום המנכ"לים בבתי הקפה הקטנים שצצו לאחרונה בתוך תחנות הדלק שעל הכביש המהיר תל אביב-חיפה, או על הכביש הישן המחבר אותן.

לא תאמינו, אבל מתחת לאף צומח פה טרנד חדש. לא עוד פונדקי דרכים מלאים בנהגי משאיות מיוזעים, העוצרים לתדלוק ועל הדרך, משתהים לקפה. עכשיו מאכלסות תחנות הדלק בתי קפה קטנים בסטייל, מעוצבים בשיק, המהווים מוקד עלייה לרגל לכל ההוז אנד הוז. נשמע ביזארי? אולי, אבל נראה אתכם משיגים שם חצי מקום פנוי בחמישי בלילה או בשישי בבוקר. אל תנסו, חבל על הזמן.

רוב בתי הקפה הללו פתוחים מסביב לשעון, 24 שעות ביממה ומפוצצים לקוחות. חוץ מזה, רובם מנוהלים על ידי נשים צעירות, 20 פלוס, ובניגוד למצופה, למרות שהם ממוקמים על הכביש הראשי, 80 אחוז מהלקוחות שלהם קבועים.

לפניכם, מדגם מייצג, שלושה בתי קפה על כביש מס' 4 וכביש החוף, בין כפר סבא לחדרה. גזרו ושמרו במכונית לפעם הבאה שתתקעו בדרך, או שסתם תחליטו שהגיע הזמן לקפה וטוסט.

אספרסו בר 'סגפרדו': לא מרגישים את המיתון

- מיקום הבית: כביש מס' 4, צומת משמר השרון, צמוד לתחנת הדלק 'אלון'

- ההיסטוריה של הבית: 'סגפרדו' הוקם לפני שש שנים. המקום שייך לרשת 'סגפרדו' בארץ, ולפיכך משוויצים בו ללא הרף בתערובת הקפה היוקרתית שלהם. המנהלת: חגית ריבקין (26).

- נאום הבית: "אנחנו היינו האספרסו בר הראשון על הכביש הזה, ועד היום אנחנו מהווים צומת מפגש לכל תושבי השרון. אנחנו קרובים לקו התפר ועם זה, לא מרגישים את המיתון. אנשים באים לשתות קפה בעשרה שקלים ומרגישים מיליון דולר, בגלל האווירה. החבר'ה הצעירים באים הנה מהיישובים בסביבה, בעיקר לראות ולהיראות ולהכיר פרצופים חדשים. כבר נולדו פה הרבה רומנים. מי שרוצה להתעדכן בחיים התוססים של הנוער והחיילים פה, לא מפספס אפילו יום על הבאר".

- גאוות הבית: "אנחנו מכירים את הסודות של המון אנשים פה. מגיעים לכאן כל מיני זוגות נשואים, לאו דווקא זה לזו. בוקר אחד מצאתי בשירותים חולצה שמישהי שכחה. בלילה האווירה פה חמה, שחבל על הזמן. אחד המלצרים סיפר לי, שבאחת המשמרות שלו, בשתיים בלילה, הוא מצא זוג חצי עירום, מתמזמז בלהט על הכיסאות במרפסת, ולא ממש התרגש מהנוכחות שלו. אין מה לעשות, האווירה הסקסית בלילות זה חלק מהעבודה פה".

- תפריט הבית: חנייה מצומצמת. שעות פתיחה: 24 שעות ביממה. המוצרים: קפה על שלל סוגיו, שתייה קרה וחריפה, סנדוויצ'ים, עוגות, קישים ומאפים תוצרת בית. מחיר קפה הפוך קטן, 'סגפרדו', מתוצרת איטליה: 8.5 שקלים.

- שירות הבית: השירות מהיר, המלצרים חביבים, התפריט איננו כשר. נקניק טרף וגבינה צהובה, מתנשקים על הלחם, חופשי. השירותים קטנים מדי, צפופים ולא מספיק נקיים. אין שירותי נכים, אבל המקום עומד להשתפץ באופן יסודי בקרוב. המוסיקה: הכל הולך ומשתנה לפי גיל הקהל באותו הרגע. בלילה רועש ורצוי להצטייד באטמי אוזניים. בבקרים הקהל מורכב בעיקר מפנסיונרים ואנשי עסקים, בצהרים מגיחות הנשים ובלילה בני העשרה והחיילים. בימי שישי מ-12 בלילה עד שבת בבוקר, צפוף עד דחוס.

- תוספות הבית: כסאות קש מאיטליה, רמת הנוחות – בינונית. יש כסאות ספורים על הבאר. עיתונים יומיים, חופשי, אין טלוויזיה ("חס וחלילה, אין ולא תהיה, אחרת איך נברח מהצרות היומיומיות"). במשך היום מותר לעשן רק בחלקים מסוימים, אבל בלילה אין על זה שליטה. האווירה אינטימית, משפחתית וחמימה, פוסטרים על קירות שזועקים לטיפת צבע. בחוץ יש מרפסת המכילה ארבעה שולחנות קטנים, שצופה על משאבות הדלק הסמוכות.

'גרין קפה': המנהל הוזעק מתל אביב

- מיקום הבית: תחנת הדלק 'סונול', כביש החוף, מול חבצלת השרון.

- ההיסטוריה של הבית: לפני ארבעה חודשים המקום עבר שדרוג רציני, והפך מפונדק דרכים המשרת נהגי רכב כבד, לבית קפה מסוגנן מאוד. המנהל, אורן אסיה (30), הוזעק מ'ארקפה' בתל אביב.

- נאום הבית: בעלת הבית, יפה כרם: "אני אחות במקצועי, ובמשך שנים הדרכתי אחיות. לפני עשר שנים הצטרפתי לבעלי לניהול התחנה שבבעלותנו, והפכתי לאישה הראשונה בארץ שניהלה תחנת דלק. היה לנו פה מזנון דרכים שהושכר לגורמים חיצוניים ועבד יפה, אבל אני אוהבת בתי קפה, וחלמתי לעשות כאן משהו כמו בפריז או רומא, רק על הדרך.

"יום אחד נכנס לי ג'וק בראש, ולא יצא. החלטתי שהגיע הזמן שיהיה לי מקום משלי. גייסתי את אורן, ומאז אנחנו עובדים מסביב לשעון. אני נהנית מכל רגע. אין לי בעיה לעבוד בלי סוף, כי אני מושבניקית בדם. יש לי שמונה אחים, וכולנו רגילים לקום בחמש בבוקר, כדי לאסוף ביצים מהלול. עכשיו, במקום להאכיל עופות, אני מאכילה בני אדם".

- גאוות הבית: "בהתחלה התרגשנו כשעצרו פה מפורסמים כמו שלמה ארצי, בועז שרעבי, רון קדמי, דן שילון ושרה'לה שרון, אבל עם כל הכבוד, אני מתנהגת אליהם כמו אל כל יתר הלקוחות שלנו. אין פה איפה ואיפה, בגלל מעמד או שם מפורסם".

- תפריט הבית: החנייה ככה-ככה, ויש מקום לשיפור. המוצרים: קפה לסוגיו, משקאות חריפים וקרים, עוגות, מאפים וסלטים מעשה ידיו של שף צרפתי. התפריט בהחלט לא כשר, אבל גם קהל חרדי עוצר במקום לחטוף ארטיק לעשרה ילדים ביחד. השירותים: כמו בבית מלון שמונה כוכבים. יש שירותי נכים, ניקיון מוחלט, אורות מיוחדים מהצדדים, ריחות מדהימים ופרחים, כיור שקוף מזכוכית ונר אדום רומנטי שדולק בלילה.

המוזיקה היא בעיקר ג'אז, והלקוחות מגוונים. במשך היום אנשי עסקים, נהגים שעוצרים בדרך והמון קבועים, שמתחילים את הבוקר בקפה וקרואסון. במשך הלילה ובסופי שבוע – צעירים חסרי מנוח, שמחכים לסנדוויץ' וסלט חצי חינם וסלב'ס שחוזרים מהופעות ומבילויים, מהצפון לתל אביב.

- תוספות הבית: כסאות עץ, שולחנות נירוסטה אסתטיים וספות עור מאיטליה. רמת הנוחות – גבוהה. באר לא מאוד מפותח, בכוונה, כדי שאנשים יישבו בניחותא ליד השולחן. עיתונים יומיים חופשי, אין טלוויזיה ("מה פתאום. מי צריך? באים לכאן כדי לברוח מהרעשים של החיים"), עישון, רק בחלקים מסוימים. בתקרה מאוורר מיוחד לשאיבת עשן. האווירה כמו בסלון בבית. אין מקום ישיבה בחוץ, אבל בפנים נשקף נוף ירוק, עצי האקליפטוס מחבצלת השרון, והמון עצי פרי שניטעו מסביב לחלונות.

תוספות מיוחדות: חומוסייה חדשה צמודה לקפה. ב-16 שקל אפשר לקבל פיתה, צלחת גדושה חומוס ופול תוצרת הבית, בתוספת מוזיקה ישראלית בלבד באווירה של חפלה מזרחית. רעיון מקורי: דף עיתון ייחודי בעריכת אורן אסיה, למי שנשבר מהחדשות הארציות, או מחכה לבליינד-דייט. יש שם פרקי היסטוריה של הקפה, רעיונות איך לשרוף קלוריות עם קפה, איך לנטרל עובש עם קפה וקצת עייצס מבית סבתא. חמוד לאללה.

'קפה בונו': שומרים על דיסקרטיות של בני הזוג

- מיקום הבית: כביש החוף, בין רשפון ליקום, צמוד לתחנת הדלק 'דור'.

- ההיסטוריה של הבית: הוקם לפני כחמש שנים, על ידי בעלת המקום שרה עברון, שעסקה בקבלנות עפר, והפך לאתר בילוי אלטרנטיבי בדרך לצפון או בחזרה לדרום (אחיו הצעיר, 'קפה בונו' בקדימה, צמוד לתחנת 'פז', והוא הוקם לפני חודש). המנהלת: ליאת בן-לולו (27).

- נאום הבית: "אני גדלתי עם הקפה הזה. יש לי ניסיון בניהול מסעדה, אבל התחלתי פה מלמטה, כמלצרית, עד שהגעתי לתפקיד הניהול הנוכחי".

- גאוות הבית: "באים לפה המון יאפים וסלבריטאים, אבל אני לא יכולה להגיד שמות, כי חלק מהם מגיעים עם כל מיני נשים וגברים, לא בדיוק החוקיים שלהם, ובעיקרון אני שומרת על דיסקרטיות. מה שאני כן יכולה לספר זה שבנימין בן-אליעזר נחת אצלנו לפני שבוע, והתקבל כמו כל יתר האורחים הקבועים שלנו".

- תפריט הבית: חנייה נוחה, ובשפע. שעות הפתיחה: עד 12 בלילה. המוצרים: קפה לכל סוגיו, שתייה קרה, סנדוויצ'ים, עוגות ומשקאות. מחיר קפה הפוך קטן: עשרה שקלים. המלצרים יעילים, יש באר, המזון אינו כשר ("למה שיהיה? מוכרים פה בשר חזיר בלי בושה. הרבנים אאוט"), השירותים אסתטיים ונקיים, אין שירותי נכים. המוזיקה היא מכל הבא לדיסק והקהל מורכב מאנשי עסקים, עוברי אורח וממלאי דלק בימי החול, וממשפחות מטיילים בשבת.

- תוספות הבית: כסאות עץ מעוצבים ברמת נוחות גבוהה. עיתונים יומיים חופשי, וטלוויזיה אאוט ("יש מספיק מה לראות פה, גם בלי חיים יבין ויונית לוי"). העישון מותר רק בחוץ, האווירה יאפית ומי שרוצה לשבת בחוץ, יגלה מרפסת חביבה מוקפת עציצים, משקיפה על נוף ירקרק. ביום שמש חורפי, אין סיכוי להשיג כאן מילימטר פנוי.