שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מגדל מים ברחוב היקר במדינה
    בלב הרצליה-פיתוח ניצב זה 70 שנה מגדל מים שגם שימש את מפעל ההעפלה. בעירייה מתכוונים לשמר אותו, אבל דייר אחד עושה צרות

    בית המשפט המחוזי בתל אביב יצטרך לדון בקרוב בגורלו של מגדל המים ברחוב הכי יקר בארץ – רחוב גלי תכלת בהרצליה-פיתוח. לבית המשפט הוגשה עתירה על ידי בעל וילה סמוכה, שטוען כי המגדל מהווה סיכון בטיחותי.
    עיריית הרצליה החליטה לאחרונה לפעול לשיקומו של המגדל, שנבנה בשנות ה-30, ואף הקצתה תקציב לשיקומו ולבניית טיילת לאורך המצוק, בסמוך למגדל. בישיבת מועצת העירייה שדנה בנושא, הועלה נושא התנגדותם של התושבים שגרים בסמיכות למגדל ולטיילת המתוכננת. ראש העירייה, יעל גרמן, השיבה: "בטח שהם לא רוצים שתקום להם טיילת ליד הבית, אבל מדובר בשטח שמיועד להיות שטח ציבורי".
    מגדל המים הוקם, כאמור לפני כ-70 שנה ושימש מאוחר יותר גם את ארגון ההגנה כמגדל תצפית לכיוון הים בתקופת ההעפלה. המגדל הוכרז על ידי הוועדה המקומית לשימור כאתר לשימור. כיום הוא עומד מוזנח.

    מפגע בטיחותי או צרות של עשירים

    בעתירתו לבית המשפט ביקש אלון צבעון, בעליה של וילה ברחוב גלי תכלת להורות לעיריית הרצליה להרוס לאלתר מגדל המים. לטענתו,
    במקביל לביתו, הממוקם באחד המקומות המבוקשים במדינה, שוכנת שורת וילות יוקרה. וממש מעל לביתו, מטרים ספורים מחצר הבית, ניצב המגדל שאינו משמש כמגדל מים זה 30 שנה.
    צבעון אומר כי מדובר במפגע בטיחותי מן המעלה הראשונה. המגדל מתנוסס מעל ביתו כחרב המתהפכת ועלול לקרוס כל רגע, ולקראת שנת 99' אף נפלו מהמגדל פיסות גדולות של בטון ומספר מוטות פלדה הישר לתוך חצר ביתו.

    ערך היסטורי

    תמר טוכלר, רכזת אזור המרכז של המועצה לשימור אתרים אומרת כי מגדל המים ממוקם דרומית למסגד סדניא עלי בשטח המיועד לשמש גן לאומי ושטח פתוח.
    טוכלר מציינת כי במקום ביקרו אנשי המועצה לשימור אתרים, חברי ועדת השימור של עיריית הרצליה וגורמים נוספים בעירייה ונמצא כי המבנה במצב סביר. קירבתו לים האיצה אמנם את קצב התבלותו, "קליפת המגן" נחשפה בחלקים רבים, פרט לבליטה המכונה "מרפסת" (אותה סוכם שיש להוריד ולשקם), אך לא נמצאו בו סדקים והוסכם, כאמור, שניתן לשקמו באופן יחסי די בקלות.
    טוכלר מציינת כי ראוי שהרצליה, שתרומתה בתחום ההעפלה וקליטת העלייה היתה כה רבה, תנציח פרק חשוב בתולדות היישוב באמצעות מגדל המים. לדבריה, לא נותרו כיום באזור עדויות פיזיות רבות בנושא ההעפלה משום שמשטרת החופים משמשת כיום כמוסד לנוער שאין אליו כניסה ומבנים אחרים דוגמת "תחנת ההצלה", בה המתינו הצופים לספינות, נהרסו במשך השנים. המועצה לשימור אתרים מציעה כי המגדל ישמש אפוא למטרת הנצחת מפעלה ההעפלה באזור זה.

    סמל ההתיישבות הציונית

    למגדלי המים בארץ ישראל יש היסטוריה עוד מימי העלייה הראשונה. המגדל נבנה כדי לענות על צרכים שבריכת מים אינה יכולה למלא, כמו במקרים שהיא נמוכה מכדי להבטיח לחץ מי אחיד. תפקידו של מגדל המים הוא לאגור מים ולווסת את לחץ המים במערכת.
    עד סוף מלחמת העולם הראשונה היו מערכות המים קטנות, הבאר, המשאבה והמנוע היו קרובים למגדל, שסיפק מי שתייה ולעתים גם מי שתייה לתושבים. מתחילת שנות ה-20 הוכנסו לשימוש כבר מערכות מסועפות יותר, כמו בנהלל, שם קיבל מגדל המים את מימיו מבריכה תת-קרקעית שנבנתה מתחתיו. בסוף שנות ה-20 כבר חוברו מגדלי המים מערכת החשמל והפעלת מנועי המשאבות נעשה בלחיצת כפתור. מאז הקמת המדינה מגדלי המים הם חלק אינטגרלי בתוכניות הספקת המים.
    לפני כמה שנים התקיימה באוניברסיטת תל אביב תערוכה בנושא "מגדלי מים בישראל 1891-1993". אוצר התערוכה, פרופ' מוטי עומר, כתב בקטלוג כי "מגדל המים הפך בארץ ישראל למבנה ייחודי, נוסף לתכליתו התפקודי וכי השתלב במרקם החיים בהיסטוריה של היישוב והנוף. במרבית היישובים שימשו מגדלי המים כעמדות תצפית ושמירה והיו חוליות במערך הקשר באמצעות איתות. אין פלא שכבר בשנות ה-20 הופיע המגדל כמוטיב בציור הישראלי ובספרות שנכתבה אז בארץ ומאוחר יותר הופיע גם בגרפיקה שימושית, כאחד הסמלים המרכזיים של ההתיישבות הציונית". ואכן, חיפשו צילומים ישנים של קיבוצים ומושבים, ותמצאו תמיד את מגדל המים.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המגדל עם ה"מרפסת". סמל להתיישבות הציונית
    צילום ארכיון
    יעל גרמן. ראש עיריית הרצליה. בעד השימור
    צילום ארכיון
    מומלצים