הר נחום

הכל התחיל ביריחו בעצם, כאשר ישו בן יוסף, עוד בטרם התגלה כמשיח, נפרד מיוחנן המטביל אחרי שהוא, ישו, הוכרז כידידו של אלוהים ורוח הקודש בדמות יונה נחה עליו.

אז נאלץ ישו הצעיר, בשנות ה-20 המוקדמות של חייו, לעבור יחד עם ה"סיטרא אחרא" מסע סבל רוחני, שנמשך 40 יום ו-40 לילה. משעבר בהצלחה את הניסיון הזה, שהיה מלווה כנראה בפיתויים כיד השטן - מן התחום הקולינארי, מתחום הנדל"ן ואולי גם מתחומים אחרים שהשטן מתמחה בהם, אך משום הצנעה וחומרת הסבר של הנצרות הקדומה פסחו על תיאוריהם - קם ישו, שמע שאסרו את יוחנן המטביל והסגירוהו למוות, נטש את יריחו ועבר אל הגליל.

כאשר הגיע לאזור הכינרת, כך ממשיכים הביוגרפים שלו, החל לקבץ סביבו אנשים, שלימים יהיו שליחיו, תלמידיו, מעריציו ונושאי דברו. משיצא שמעו לא רק ברחבי הגליל, אלא גם בסוריה, בשומרון וביהודה, החלו נקבצים אל קהלו המוני אדם, שבאו לקבל ברכה ומרפא מן הצדיק. צנוע היה האיש, סירב כנראה לקבל פני שרים וראשי ממשלות, לא ערך הילולות ולא הצית מדורות זבח, ולא השתמש ברנטגן (וכנראה לא רק מפני שעוד לא המציאו אותו). בקיצור, נעים הליכות היה, וכנראה שבאמת התכוון לכל

מילה כשהזהיר את ההולכים אחריו לא לשנות אות אחת ואפילו קוצו של יוד מדברי התורה והנביאים.

ביום בהיר אחד, וכמאמר המשורר אולי היה זה בבוקר לא עבות, כלומר נטול עננים, עזב ישו את חוף הכינרת בה ישב ועלה במעלה ההר, שהיום קוראים לו הר נחום. נפלאה בעיני התמונה, כיצד התנהל במעלה ההר האיש הצעיר, שכבר הספיק לפגוש בשטן, לראות את אלוהים, לזכות שתשרה עליו רוח הקודש ולהתפרסם בכל המזרח התיכון כעושה נפלאות. אם היה זה יום חורף, כי אז ודאי טבל בים של עשב ירקרק, מנוקד באינספור פרחים צבעוניים וריחניים, ואם היה זה יום קיץ, כי אז ודאי התענה בין הקוצים החומים והקשים, שרק זהב החוח הספרדי וסגול הקיפודן המקרין החיו במשהו את אימתם. את הנאום שנשא אז ישו, בעצרת ההמונים שלא הוא אירגן, סיכמה כבר ההיסטוריה של העולם המערבי והציוויליזציה הפגאנו-יהודית, במילה אחת: אשרי.

אשרי, אמר ישו, אשרי העניים והענווים והאבלים כי הם אלה שירשו מלכות שמים והם ינוחמו והם יהיו עשירי הארץ, אשרי הרעבים והצמאים והרחמנים וברי הלב ואשרי רודפי השלום כי הם בני האלוהים, וכו' וכו' וכו'. מסכת חייו ומותו של ישו היתה דומה מאוד לזו של עוד משיחים מטעם עצמם ומטעם חבריהם באותה תקופה. הם דיברו על צדק חברתי, על שוויון ואהבה ורובם חוסלו על ידי הרומאים מסיבות שונות ובתואנות שלא כאן המקום לפרט. כך גם ישו הצעיר וכנראה שכך גם תורתו, שהרי אין בדיוק קו שמחבר את עושרה של הכנסיה, גאוותה ואלימותה עם דבריו של מייסדה...

יותר מ-1900 שנים המתינו הנוצרים עד שבאו לאותו מקום עצמו. באו אנשי המסדר הפרנציסקני, שהמנדט שלהם מטעם האפיפיור היה להשתלט על שטחים ומקומות רבים ככל האפשר הקשורים למעשיו של ישו, ומימנו את הארכיטקט אנטוניו ברלוצי, שסיפק שירותי אדריכלות גם לבניטו מוסוליני. זה, בהנחיית האגודה להפצת הנצרות בארץ ישראל, תיכנן את מבנה הכנסייה היפהפה העומדת בתוך גן נהדר, ולידה אכסניה לעולי רגל ומנזר. קראו לכל המכלול הזה כשם הדרשה המופלאה, האושר, חקקו את שמונת פסוקיה בחלונות הכנסיה, ולפיכך גם בנו אותה מתומנת, וברצפת הפסיפס שלה קבעו את שבע המידות הראויות לנוצרי.

אלא שיותר מן הכנסיה, יפה הוא הגן. עציו העצומים, ערוגות ההרדופים והוורדים, מחילות הצל והיכלות הירק - כל אלה מתמזגים לקסם גדול. ואם ישו לא נשא את דברו כאן, אלא במקום אחר, אין דבר.

איך מגיעים

מצפון לכנרת יש לפנות מכביש מס' 90 (טבריה ראש-פינה) המתפתל במעלה ההר, לפי שלט הר האושר, כ-2 ק"מ מצפון לצומת כפר-נחום. עוד בסביבה: אתרי צפון הכנרת הנוצריים - כפר נחום, טבע'ה; אתרי צפון הכנרת הכיפיים - המפל הנעלם ליד טבע'ה (עין איוב), שפך הירדן; טבריה; הארבל; נחל עמוד התחתון.

טריוויה

כמה נחמד הביטוי הכל-כך ישראלי מלח הארץ, אם כי מי שהוא באמת מלח כזה, סולד מן הביטוי, שיש בו יותר משמץ של התנשאות אליטיסטית. בדרך-כלל הביטוי נקשר למיעוט שיש בו מן הסממנים להלן: התיישבות עובדת (לרוב כזו שהוקמה על-ידי עולים מארצות מצוקה אחרי העליות של שנות ה-50), אשכנזים (לרוב כאלה שהפרוטה בידם ומקורם במשפחות שהגיעו לארץ לפני יותר מ-50 שנה), עשירים ומשכילים (ראו סעיף אשכנזים)וקצינים מרסן ואילך או חיילים קרביים (בהקשר אליהם, בדרך-כלל מושמע הביטוי רק

במקרי אסון ואובדן, ובעדיפות ליחידות סיור). בכל מקרה, ארץ או לא ארץ, המלח חייב להיות יהודי.

והנה, מסתבר שמקורו של הביטוי הוא במה שאמר ישו הנוצרי בעת דרשתו בהר האושר, והוא התכוון במפורש לאנשים הבאים: חולים, מעונים בכל חליים ומכאובים, אחוזי שדים, מוכי ירח, נכי אברים, עניים ורעבים. יתר על כן, המלח אינו אליטה ואינו מיעוט, אלא (ושוב אני מצטט) - המונים המונים. אז איפה טעינו?