שתף קטע נבחר

ביקור בסוף העולם

מעטים הם היעדים על הכדור שעוד יכולים להדהים תייר שראה כבר הכול. ניו זילנד היא קופסת הפתעות כזו

בירה: וולינגטון.

תושבים: 3.8 מיליון נפש.

שפה: אנגלית ומאורית.

מטבע: דולר ניו זילנדי.

שטח: 268 אלף קמ"ר (פי 13 מישראל).

תרבות: בעיקר אירופית, בהשפעה בריטית. ניכרת השפעה גדולה של תרבות המאורים, המתיישבים הפולינזים המקוריים.

חובה לבקר: אוקלנד, רוטורואה, טאופו, קיאקורה, הקרחונים, מילפורד סאונד, קווינסטאון.

תוצרת ניו זילנד: בנג'י, פרי הקיווי. עולם החי: קיווי, אלבטרוס מלכותי, פינגווינים, תוכים נדירים, כלבי ים, דולפינים, לווייתנים. וכמובן - 60 מיליון כבשים.

ספורט לאומי: רוגבי. כולם בועטים ונושמים את המשחק מגיל 0.

מתי לבוא: בין נובמבר לאפריל, כשחודשי השיא הם בקיץ - דצמבר עד פברואר.

 

 

תארו לעצמכם שני איים ענקיים שמשתרעים על שטח הגדול יותר מאנגליה, מרוצף באגמים של מים מתוקים ובצמחייה עבותה, כמעט טרופית. 60 מיליון כבשים מסתובבים חופשי על משטחי הדשא האינסופיים, וברקע פיורדים יפהפיים והרים מושלגים. ברוכים הבאים לניו זילנד, המדינה שראתה ראשונה את זריחת שמש המילניום השלישי.

 

 

השקט, היופי והשלווה שמלווים את חיי היומיום של 3.8 מיליוני הניו זילנדים מטריפים כנראה את דעתם. הם יצללו למעמקי הים, יקפצו בנג'י, ימציאו סירות סילון, יטפסו על צוקים תלולים, ובקיצור - יקרעו לעצמם את הצורה כדי להזרים קצת אדרנלין לעורקים. ככה זה כשאתם מבודדים. האוסטרלים, השכנים הכי קרובים, מרוחקים לא פחות משעתיים טיסה. כל השאר? בסוף העולם.

 

 

המאורים, התושבים הקדומים של ניו זילנד, לא קיבלו בברכה מיוחדת את ראשוני האירופים שנחתו על אדמתם. היחידים שהתקבלו, וגם זה ישר לסיר, היו כמה ממלחיו של הקפיטן ההולנדי אבל ינסזון טסמן, שנחת על אדמת האיים במאה ה-17. לקח לאירופים מאה שנה נוספות להטיל שם עוגן, כשהפעם עושה את זה קפטן ג'יימס קוק, עם מתורגמן מהוואי, שידע לתקשר עם הילידים ולאפשר לזר הלבן נחיתה רכה. אחריו כבר זרמו רבים אחרים.

 

 

האי הצפוני

 

 

יש להקדיש שבועיים לפחות (ורצוי הרבה יותר) אם באמת רוצים לטעום מכל מה שניו זילנד מציעה. אחרת, חבל על הזמן. הגיוני ביותר להתחיל באוקלנד שבאי הצפוני - העיר הגדולה ביותר בניו זילנד. זוהי עיר נמל יפה עם ניחוח בינלאומי, שמציעה לתיירים פעילות ספורטיבית ענפה.

 

על התייר הישראלי להתרגל לשמות האתרים שוברי-השיניים (בשפה המאורית) שאימצו ה"קיוויס" המקומיים - הכינוי שהעניקו לעצמם תושבי ניו זילנד, על שם הציפור הלאומית המוזרה, בעלת המקור הארוך וחסרת יכולת המעוף, שיוצאת לחפש חרקים רק באישון לילה.

 

 

בין האטרקציות הראויות לביקור באוקלנד נמצא האקווריום המרשים Kelly Tarlton's Underwater World, בו מהלכים הצופים במנהרת פלסטיק, כאשר הכרישים והדגים שוחים בעליזות סביבם. הרחוב הסואן והפעיל באוקלנד הוא קווין סטריט, ואם תרצו לראות את נופי העיר, הרי הם נשקפים במלוא הדרם ממאונט עדן, הפסגה הגבוהה ביותר באזור.

 

 

אזור הגייזרים והפעילות הוולקנית ברוטורואה היה כנראה המקום הראשון בו התיישבו שבטי המאורים, עם הגירתם במאה ה-14 בסירות קאנו לאי הצפוני של ניו זילנד. עד היום נמצא כאן מרכז התרבות המאורית. אם אפכם סתום, זהו יתרון גדול בעת השהייה במקום: אזור רוטורואה עתיר המעיינות החמים, הבוץ הוולקני והגייזרים, הוא מהאטרקציות היותר מעניינות של האי הצפוני, אך מסריח למדי מריחות הגופרית שבאתרים הגעשיים.

 

 

צפינו במופע ריקודי מלחמה של המאורים מעוטרי כתובות הקעקע, והם נראו די מפחידים. המאורים מסיימים לרוב את ה"האקה" (ריקוד המלחמה) בהוצאת לשון ארוכה ובהשמעת צרחות קולניות. הערב כלל ארוחה בסגנון מאורי, מלווה בהצגה, שבסיומה ניגשה אלינו המארגנת המאורית ובישרה שלפי המסורת השבטית משתייכים המאורים לשבט אפרים, כך שהם צאצאי עשרת השבטים האבודים.

 

 

חובבי המערות ישמחו לעצור באטרקציה התת-קרקעית בוואיטומו, המושכת כחצי מיליון מבקרים מדי שנה. הלהיט במקום הוא מסע רגלי בעולם המערות וצפייה בתופעה המעניינת של התולעים הזוהרות. מי שמחפש הרפתקאות, יכול לשלב הליכה בג'ונגל המקומי הסבוך, סנפלינג תת-קרקעי ומסע לאור פנסים בנבכי המערות המרשימות.

 

 

אגם טאופו, הגדול ביותר בניו זילנד ואחד הגדולים בעולם, שוכן בלוע כבוי של הר געש. פרט לרגיעה המוחלטת שמשרה השהייה באזור, אפשר לטייל למפלי ההוקה, שמצניחים 62 אלף גאלון מים מדי שנייה. הלוואי עלינו.

 

 

וולינגטון היא עיר הבירה ומרכז תרבותי. תמצאו כאן שפע מערבי וגם את המוזיאון המרשים ביותר במדינה, ,apaP eT שממחיש את קשת תופעות הטבע הפוקדות את ניו זילנד. וולינגטון היא גם תחנת מעבר לאי הדרומי.

 

 

האי הדרומי

 

 

את כרטיס ההפלגה, הנמשכת מספר שעות אל פיקטון באי הדרומי, יש להזמין מראש (אם תרצו ליהנות מהנחות). יש גם ספינת הידרופיל מהירה, החוצה את המפרץ הסוער בשעה וחצי, אך זו אינה מפליגה כאשר הים ממש סוער. ההפלגה במעבורת הרגילה מענגת למדי, בייחוד בקטע בו נכנסים למפרצים הרגועים של האי הדרומי.

 

 

קיאקורה, נקודה מרתקת על החוף המזרחי באי הדרומי, היא עיירה המתפרנסת מעדר לווייתני הזרע שבמקום. מדובר בלווייתנים טורפים שמגיעים לאורך של 18 מטר ומשקלם 40 טון. הבעיה היא שהיצורים הענקיים האלו לא מחתימים כרטיס נוכחות, ולעתים מפליגים התיירים שעות ארוכות, מיטלטלים לשווא בסירות, ובמקרה הטוב רואים קצה זנב של לווייתן.

 

 

כרייסצ'רץ' היא עיר ששימרה את האופי האנגלי-ויקטוריאני. אם תראו את הכרוז בבגדים המסורתיים עומד בכיכר הקתדרלה המרכזית של העיר, ומכריז בקול רם על החדשות העירוניות, תחושו שדווקא במושבות הרחוקות של השלטון הבריטי פושט-הרגל, השתמרה אווירת "אנגליה של פעם". מרחוק נשקפות פסגות הרי האלפים הדרומיים, שביניהם בולט ההר הגבוה ביותר במדינה - הר קוק (למעלה מ-4,000 מ'). מכרייסצ'רץ' ניתן גם להגיע לשמורת הר קוק ולקרחון פרנץ ג'וזף, שניהם אתרי טבע מרשימים בחוף המערבי, שניתן לבלות בהם כמה ימים בסיורים ובטיולים.

 

 

קווינסטאון היא אחד המקומות המרהיבים ביותר בניו זילנד, ואולי בעולם כולו. זוהי בירת ההרפתקאות של המדינה, והנוף כאן משובח במיוחד. אזור זה של האי הדרומי נהנה מכמות משקעים שנתית אדירה של 7,800 מ"מ, כמעט פי 20 ממה שאנחנו זוכים באזורים מסוימים בארץ.

 

 

את הביקור בניו זילנד חתמתי בהפלגה בתוך פיורד מילפורד, שמתחרה בקלות בכל פיורד נורבגי. המסע ברכב אל מילפורד סאונד, בדרך המתפתלת בין הרים וצמחיה סבוכה, מרשים למדי, אבל החוויה הבלתי נשכחת היא ההפלגה במפרשית גדולה אל תוככי הפיורד, תוך שיוט מתחת למפל ענקי. מראה ההרים הנישאים והמושלגים שמקיפים את הפיורד מכל צדדיו, עוצר נשימה. היחידה שנשארה אדישה היתה חברתו הנורבגית של בחור ישראלי מסכן, שטרח להביאה כל הדרך לניו זילנד כדי להראות לה את נוף מולדתה. צעירים בגילם וברוחם מוזמנים לעשות את הטרק של מילפורד (ארבעה ימים), שמסתיים בהפלגה קצרה לפיורד הנהדר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קיווי. ציפור מוזרה ואנשים מקומיים
צילום: איי פי
מומלצים