יוגוסלביה

חמש שנים של מלחמת אזרחים, והעימות בקוסובו, הביאו לכך שהמדינה איבדה את מרבית קו החוף שלה, רבות מהעיירות העתיקות שבה ואת עיקר המשיכה שלה. ואולם, כעת, כשמילושביץ' כבר איננו, התיירים מתחילים לטפטף חזרה ליוגוסלביה.

בתחילת העשור שעבר היתה יוגוסלביה כמעט מכרה זהב בתחום התיירות, הדבר הגדול הבא, מגנט לגל האירופים הכמהים להתבטל בשמש. שש שנים מאוחר יותר, פנתה התיירות ליעדים אחרים - ולשכיבה על הבטן כבר לא היו הקשרים משמחים בעיני היוגוסלבים. חמש שנים של מלחמת אזרחים הרסו את רוב החוף היוגוסלבי, החריבו הרבה מן העיירות העתיקות וחיסלו את התיירות, אבל לאחריה החלו המבקרים לחזור בכל זאת טיפין טיפין. ואז החל חלקה השני של המלחמה.

הפעם, נסבה המלחמה על איזור-המריבה קוסובו (או קוסובה - כפי שקוראים לו האלבנים החיים בו), ולמרות הסכם שלום שנכתב שחור על גבי לבן, ומיליוני מילים שנאמרו ליד שולחנות המו"מ מפאריז עד בלגראד ועד פרישטינה, בעיית קוסובו לא נפתרה. לבסוף אזלו המילים לפוליטיקאים ולדיפלומטים, וכוחות נאט"ו הפציצו את סרביה, בטענה שהסרבים הפרו את הפסקת האש. אי אפשר היה להפציץ את מילושביץ' עד שייכנע, אולם בסופו של דבר הוא הודח מהשלטון בעקבות הפגנה המונית בבלגראד, אחרי שסירב להודות בתבוסתו בבחירות בספטמבר 2000. הנשיא החדש, קוסטוניצה, מנסה כעת לבנות מחדש את הרפובליקה, והקהילה הבינלאומית משגיחה עליו בשבע עיניים. לעת עתה, כוחות האו"ם עדיין מפטרלים בקוסובו, שם, כמו גם באזורים מונטנגרו וויוודינה, עדיין לא ויתרו על שאיפות העצמאות.