מילון האוכל של הילדים
ילדים זה שמחה. גם אוכל זה שמחה, ועם זאת, גומבוץ סלע ואנה וגנר התבוננו בתרבות האכילה של הטף בארצנו וחברו יחדיו ליצירת מילון קולינרי שימושי לילדים ולהוריהם. מה הם חושבים על אוכל, ומה זה עושה לנו? מ-א' ועד שניצל
אידוי - קסם שילדים יודעים לעשות ממש לפני תום הארוחה, כשמגיע זמן פינוי השולחן ושטיפת הכלים.
אוכל של אמא, אוכל של אבא - כששני ההורים מתעקשים לבשל לטף, הדבר הופך לסיוט אסטרטגי מתמשך, כי ביום שאבא מבשל, האוכל של אמא טעים יותר, ולהיפך, כמובן.
איכס, איכסה - ביקורת מזון מנומקת היטב, וגם ברכת המזון בעולם הילד. יש לומר אותה לפני שטועמים, והמהדרין יאמרו "איכס" עוד בטרם ראו את האוכל, למשל כשאמא אומרת "יש קציצות גזר נורא טעימות".
אמא - מילת המפתח במשפט "אמא, פיצה-גלידה-במבה". פנייה שפירושה, "הורה יקר, אם לא תרכוש מייד את המוצר המבוקש, יהיה רע. שא בהוצאות או שתישא בתוצאות".
ארוחה - תרגיל מנהיגות מיותר של אנשים מבוגרים וגבוהים שנועד להושיב אנשים נמוכים וצעירים בכסאות בניגוד להסכמתם, כשכולם יודעים שפיצה ליד הטלוויזיה זה יותר טעים.
במבה - לחם החיים. לפעמים גם ביסלי.
בייגלה - מוצר שבעזרתו מסמנים שבילים על השטיח.
גזר - אוכל לארנבים. זה בריא? שהארנב יאכל שניים.
דג – חלבון עם המון עצמות. ידוע גם בשם הכולל "איכס".
דברים - או בהטעמה, דב-רים, שהם בעצם איכסה, או כל מה שמפר את שלוות המזון האחיד לגמרי. דוגמאות: פקנים בגלידה? צימוקים באורז? פטרוזיליה על העגבניה? אגוז מוסקט בפירה? "לא רוצה, יש בזה דברים".
הסוואה – שיטה מערבית נפוצה להאכלת ילדים במה שלא היו נוגעים בו מרצונם הטוב, או להטמעת אבות המזון במה שהם כן מוכנים לאכול. כך קיבלנו ויטמינים בבמבה, חלב בצורת מעדן, ברזל במיכלי פלסטיק של גבינה – ואת פופאיי ההיסטורי, שנולד כפרסומת לתרד, רק ששכחו לספר להורים שהברזל בתרד נהרס בבישול ובשימור בקופסה.
זיתים – עילה למשחקים מסוכנים בגלעינים. אמא, למה זה לא יוצא לי מהאוזן?
חסה – אמא, את יודעת שאני לא אוכל את זה. זה ירוק.
טעים - כל דבר שזז, קופץ ורוקד בטלוויזיה.
כיסא - אתר מיותם באמצע האוכל כי התחילה עוד תכנית בערוץ הילדים.
כבד – מזון שנוחת דרך קבע בקערת האוכל של הכלב, גם אם נקטנו בתרגילי הסוואה לרוב.
מיץ – דברים טובים בבקבוקי פלסטיק. אפילו מיץ קולה. בשום אופן לא מיץ תפוזים טבעי, סחוט בעמל ובאהבה. כי יש בזה "דברים".
מזלג, סכין – מקלות תיפוף מצויינים.
מסעדה - מקום שאפשר לרוץ בו, לקפוץ בו, לפתח ריאות בריאות, עד שמגיע הצ'יפס.
מפית - כל פיסת בד כולל שרוולים צווארון ומכנסיים, ולקטנים באמת – כל בגד של אמא.
מקדש- "מקדונלד'ס".
מרק - שמחה גדולה ליצרני אבקות כביסה.
נימוסי שולחן - "די כבר, לא רוצה".
סוכריה - חטיף שהומצא על ידי מי שאינו צריך לשלם את חשבון רופא השיניים של הילדים שלך.
פירה – אמא, למה שלך לא טעים ושל סבתא כן?
פלאפל – מזון הבריאות היחיד שהם מוכנים לאכול, לפעמים, ותמיד כשאין דוכן פלאפל ברדיוס של חמישה קילומטר.
פרי – דבר קטן ומתוק, בשום אופן לא קינוח, שלפחות מחציתו מוכרחה להשחיר על השולחן ליד הטלוויזיה.
צ'יפס – מזון האלים. משמעות החיים. גורמה.
צלחת – פריזבי פוטנציאלי.
קדירה, תבשיל קדירה – בזבוז זמן. מה, אתם לא מבינים שיש בזה דברים, והדברים מתערבבים, ולכן אי אפשר לאכול את זה?
קטשופ - ים אדום בצלחת המשמש רקע לאוכל שהכנו באהבה ובמשך שעות.
קינוח - הסיבה לקיום הארוחה, משהו שילדי העולם השבעים לעולם לא ישמרו למען ילדי העולם הרעבים
קרום הלחם - חלק מהסנדוויץ' שילדי העולם השבעים שומרים למען ילדי העולם הרעבים כגילוי הומניטרי.
ריצפה - מקום בו מצטבר כל האוכל שאינו מצטבר על ברכי הילדים.
רעב - מצב קבוע של ילדים המוזנים היטב.
שוקולד למריחה - מה שמורחים על לחם אחרי שהפרשנו את הקרום לילדי העולם הרעבים.
שומן - נקודות מיקרוסקופיות המתגלות על ידי הילדים בכל מה שהם לא מעוניינים לאכול או לשתות, כולל תה.
שניצל - ארוחת בוקר צהריים וערב, כל יום כל השנה.
מומלצים
