פארק קנדה, פארק לתלפיות

יפה עשו הרשויות שבשדות הקרב הגדולים של מלחמת העצמאות - מקום בו ניגף צה"ל פעם אחר פעם והמומחים אף טוענים כי פה אבדה כעשירית מכלל הנופלים במלחמה הקשה ההיא - טרחו והכשירו גן ענק ובו בוסתנים ועתיקות, קברים ומערכות מים, שרידי מבצרים של צלבנים ושל ישראלים קדמונים. יפה שבלב הארץ, במחצית הדרך בין כרכי החוף וירושלים עיר הקודש, הקימו פארק לתלפיות, שתצפיות נוף נאות בו, וערוגות ובריכות ואף מקומות רבים למשפחות מן היישוב לבוא אצלו בימי חג ופגרה, ולהעלות באש מיני מזונות ובשר בהמה טהורה ועוף לרוב.

הפארק היפה נוסד על בוסתניהם של יאלו, היא איילון הקדומה, ועמוואס, היא אמאוס, היא חמת הקדומה אף היא, ובית נובא ודיר איוב ולטרון, שכבר לא היתה קיימת כשאירעו כל הנפלאות האלה, בשנות ה-70 של המאה שחלפה.

את הממון סיפקה קהילת יהודי קנדה, אשר על כן נקרא המקום פארק קנדה, והקרן הקיימת סללה וכבשה דרכים, הזיזה גדרות אבן מיותרות, מחקה בתים שיושביהם ברחו מאימת המלחמה ואשר לא היו שייכים לתכנון, חשפה מערכות מים עתיקות - מימי הרומים - שהעידו על תבונת עושיהן וידיעתם המופלאה את מוצאות המים מן הסלע, ואת דרכם אל מדרונות הסלע. אף הכירו את הדרך, אי לכך הוציאו בתחכום גדול את המים מעומקי ההרים, כדי להוליכם במנהרות אל בריכות וברזים ומקוואות ומזרקות, שעל כן אמאוס, עיר נוכרית בעמק איילון, היתה אז מהודרה וכלולה ביופי.

לא די היה במנהרות המים שהתגלו בין חורבות הכפר עמוואס, יורשתה רעת הפנים של אמאוס המעטירה, אלא אף טרחו הרבה לפנות את בתיה וסמטאותיה של יאלו, וגילו תחתיהם מנהרה נוספת שקדחה את הסלע והוציאה ממנו מים אל שרשרת של בארות. הפלא ופלא, גם זו מן התקופה הרומית, וגם זו, כמו שרידי המבצר הצלבני שעמד כאן, כוסו בבתי כפר קטן שמקומו לא יכירנו כאן עוד.

את בוסתני הזיתים והשקדים שמרו דווקא הרשויות מכל משמר. מהם מצלים על הנופשים בין אמות המים, מהם מניבים פרי היפה לעשיית השמן בימי הסתיו, מהם פורחים בלבן ובוורוד בעצם ימי החורף היפים, ומהם סתם מסמנים את מקומה של באר המגיפה, שלפי רשומות דברי הימים של המזרח התיכון היה המקום בו הוכו אל המוות המוני לוחמים מוסלמים שנוגעו במגפת דבר נורא כאן בעמוואס, היא אמאוס, היא חמת לפנים.

גבעות של כלום מתרוממות מעל העמק שבו שכנה עמוואס ומעל זה הקטן שבו נחבאה יאלו. מפרידות הן בין שני חלקים של עמק איילון, אותו עמק שברשומות התנ"ך היה מושא לשירתו הכבירה של יהושע בן-נון שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון. והגבעות האלו, שהן של כלום, עמדות תותחים היו ללגיון הירדני בימי מלחמת העצמאות. אותם תותחים, יחד עם מצודת המשטרה הגדולה - היום מוזיאון לחיל השריון - שמו לאל את מאמצי צה"ל הצעיר להשתלט על העמק ועל הדרך מן השפלה לירושלים.

על הרכס הזה שוכנת חורבת עקד, שלבד משרידי בוסתנים, עצי ברוש נאי קומה וסבר וגדרות של אבן סביב הריסות עבשות - אין בה כלום. דווקא זכרון היסטורי יש בה, ולא מעט. היתה כאן מצודה, כנראה מאז ימי החשמונאים ואולי של אויביהם הסורים היתה. כך או כך, היא בת כ-2,200 שנה! מתחתיה נקובה הגבעה במחילות ובנקרות, שעשו תושבי הסביבה למלט נפשם מפני צר וזד בימי רעה, ואלו הרי ניתנו לארץ הזו בשפע כואב ומיותר.

לא רחוק מסאון החוגגים את מנת בשר שבתם החרוך, נמעך קברו של שייח' אבן ג'בל אל הגבעה - זו שעליה עמד בזמנו יהודה המכבי, ובסיוע השמש המסנוורת התנפל על צבאו של המצביא הסורי גורגיאס, הכריעו ואת חרבו נטל שלל, לשמשו במלחמותיו הבאות עד מותו. מסורת שהיתה נקוטה אצל תושבי המקום - בהיותו מיושב בטרם פארק - אמרה ששייח' זה היה גיבור חיל ומפקד גדול בצבא המוסלמי שכבש את הארץ, והוא מבין הניגפים בדבר שפקד את הצבא בעמוואס, כפי

שכבר סופר. משבאו החוקרים אחרי המלחמות כולן, קראו את שרידי האותיות ופיענחו את הסימנים שעל הקבר, גילו שאת בית הקבר הזה בנה אחד מנכורש, שר ושועה בממשלת הממלוכים בירושלים במאה ה-13. קברו מוכר וידוע מבית הקברות העתיק בממילא, ליד בריכת ממילא בקרן הרחוב שמול משרד המסחר והתעשיה, ואותו אבן ג'בל מן הסתם לא היה ולא נברא, ועוד משל הוא כאחרים בראשי ההרים ועל כתפי הגבעות. הללויה.

איך מגיעים

מכביש מספר 1 בין תל-אביב לירושלים יש לרדת במחלף לטרון, לנסוע לפי השילוט לרמאללה ומהלך כמה מאות מטרים מן המחלף, אחרי מנזר השתקנים ובית-הרם הלבן, נמצאת הכניסה לפארק קנדה. עוד בסביבה: 1. הדרך הרומית עולה מאמאוס לירושלים. שרידיה ניכרים בעיקר בקבוצת אבני מיל לא רחוק משער הגיא, בנחל איילון ובשרידי הכפר בית תול, הלאה מזרחה. 2. דרך בורמה, מאיזור קיבוץ נחשון עד מסילת ציון. כל הדרך משולטת ואתריה מוסברים באמצעות לוחות הסבר של הקק"ל. 3. שרידי מבצר לטרון הצלבני, ובצמוד אליהם מנזר לטרון - מינזר השתקנים - ושרידי כנסיות ביזנטיות וצלבניות של אמאוס העתיקה, בחצר בית-הרם הלבן.

טריוויה

מהיכן נגזר השם הערבי לטרון לכפרון דל שניטש עוד בטרם פרצו קרבות מלחמת העצמאות? מה הקשר שלו למנזר לטרון? הצלבנים הצרפתים הקימו מגדל, שהפך למבצר, על אם הדרך מיפו נמלם לירושלים בירתם. קראוהו מגדל הפרשים - לה טורון דה שבלייה בלעז. משנסו מן הארץ נותר השם, וחיש קל שובש בפי הערבים, שעשו מלה-טורון - לטרון.

במאה ה-19, מששופרו היחסים בין הקיסרות העותומנית ואירופה, הורשו נוצרים לתור את הארץ ולהקים בה את בתי קודשיהם. באו הצרפתים וראו לטרון. מיד נזכרו בגנב הטוב, הוא לה בוניס לטרוניוס בלטינית. הגנב הטוב נצלב יחד עם ישו והתנצר על הצלב לפני שנפח את נשמתו בייסורים. מן הסתם חיברו דבר לדבר, והבורים הגמורים מאירופה, מצאו את מקום הולדתו. כיוון שהיה בידם היתר מן הסולטן לבנות בית קדוש על מקום קדוש, וכיוון שאין טוב בשביל העתיד מאשר מנזר על הדרך הראשית לירושלים, קמו ובנו את המנזר. לימים הוסיפו אכסניה ומלון על שם המכבים, וכל השאר כבר פחות חשוב, ושייך בכלל לרשימה אחרת.