האוכל של פופאי
כמו כולנו, גם גומבוץ סלע שנא תרד בילדותו. כל ההבטחות שבעולם לא שכנעו אותו לאכול, אפילו לא פטור מבית הספר. היום זה כבר נראה אחרת. סיפור וארבעה מתכונים
בילדותי שנאתי תרד. זה האוכל היחיד שלגביו לא ניתן היה לנהל איתי שום משא ומתן.
עד היום אני מעריך את היצירתיות והנחישות של אימא שניסתה בכל מחיר להחדיר את הדבר הזה לפי. לא הועיל האוירון, ההבטחה לאופני ראלי צ'ופר וגם לא הבטחת הפטור ליום אחד מבית הספר. הטיעון הכי מצחיק שקיבלתי מאימא היה "יש בזה ברזל" נו... באמת... מי רוצה את האוכל שלו בטעם של ברזל? לא יותר פשוט לתבל קצת את התרד ודי? אין בעולם ולו אימא אחת שעולה בדעתה שאפשר ורצוי לתבל התרד ואולי ימצא איזה ילד שיסכים לאכול ממנו?
מכיוון שכבר אז "הרחתי" את עידן הויטמינים הבריאותי המתקרב, ידעתי שיש להדוף את המתקפה בטרם אאלץ לאכול גם ברוקולי, אורז מלא ופשתן כי ההורים האלה...נותנים להם אצבע והופ, הם רוצים את כל היד.
כלום לא הועיל לאימא. אלבום הקלפים של פופאי וחצי החיוך השרמנטי שלו, כתובת הקעקע על זרועו האוחזת בפחית תרד, המקטרת בפיו וזוגתו, אוליב, האנורקטית הראשונה אמנם כבשו את ליבי, אולם האוכל של השמן הרשע, פלוטו, תמיד הרשים אותי הרבה יותר.
כשהתבגרתי המשכתי לא לחבב את התרד. תחשבו על זה, זהו ירק פתאטי, שהרי מחצי קילו עלי תרד לפני בישול נשאר ביד חופן תרד קטן וחסר משמעות. אז איך יכולתי להאמין לאימא שאמרה ש"אם תאכל תרד - תגדל" כשהתרד עצמו מתכווץ וקטן מרגע לרגע? איפה הדוגמא האישית, איפה?
לא סתם אומרים שהזקנים חכמים יותר כי רק היום, כשגילי נע איפהשהו בין פוסט ילדות לפרה זקנה, למדתי שאין יותר טעים מעלי התרד, שאפשר גם לתבל את העלים הירוקים היפהפיים הללו, מה שהופך אותם לטעימים ביותר ואם טוחנים ומסננים, ניתן להשתמש בנוזלים להכנת בצק פסטה ירוק.
סלט תרד ושומשום
חומרים:
1 ק"ג עלי תרד שטופים ומסוננים מנוזלים
1 כף שמן בוטנים
1 כף שמן אגוזים
2 כפות רוטב סויה
1 כף מיץ לימון
1 שן שום כתושה
2 כפות שומשום קלוי
פלפל שחור גרוס
ליבת הפלחים מתפוז אחד (פלחים קלופים - ללא הקרום הלבן העוטף אותם)
ליבת הפלחים מחצי אשכולית אדומה
הכנה:
1. מערבבים בקערה את הסויה, הלימון והשום.
2. מחממים את השמן במחבת, מוסיפים את התרד ומערבבים כדקה. מסירים מהאש, מוסיפים את תערובת הסויה, השומשום ופלחי הפירות ומגישים מיד.
מרק תרד וקוקוס
חומרים:
4 כפות חמאה
1 כף שום כתוש
1/2 1 כוסות כרישה פרוסה לטבעות
1/2 1 ק"ג עלי תרד שטופים היטב
5 כוסות נוזל עוף
1 תפוח אדמה מבושל קלוף ומעוך
כוס חלב קוקוס
כפית כוסברה טחונה
1/4 כפית פלפל קייאן טחון
1/2 כפית פפריקה מתוקה
2 כפות מיץ לימון
2 כפות מיץ תפוזים
הכנה:
1. ממיסים שתי כפות חמאה בסיר ומוסיפים שום וכרישה. מבשלים כעשר דקות על אש בינונית. מוסיפים את התרד ומערבבים כשלש דקות. מוסיפים את נוזל העוף ואת תפוח האדמה המעוך ומבשלים כחמש דקות נוספות.
2. טוחנים את המרק במיקסר ומחזירים לסיר. מוסיפים את חלב הקוקוס, מביאים לרתיחה עדינה ומסירים מהאש.
3. במחבת קטנה ממיסים את יתרת החמאה. מוסיפים פנימה את הכוסברה, הפפריקה והקייאן. לאחר כחצי דקה מוסיפים את מיץ הלימון ומיץ התפוזים. מוסיפים את התערובת לסיר, מערבבים ומגישים מיד.
כבד אווז על עלי תרד בצימוקים ואגוזים
חומרים:
לתרד:
חופן צימוקים מושרים במים רותחים
חופן אגוזי לוז קלויים שבורים
750 גרם עלי תרד שטופים וייבשים
3 כפות חומץ בלסמי
3 כפות חומץ שרי
3 כפות שמן זית
מלח ופלפל
לכבד אווז:
1/2 כפית כוכב אניס טחון
1/2 כפית כמון טחון
1/2 כפית כוסברה טחונה
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
כף קמח
2 כפות שמן
4 פרוסות כבד אווז בעובי ס"מ כל אחת
חופן קטן זרעי שומשום קלוי
הכנה:
1. מחממים את שמן הזית במחבת. מוסיפים את עלי התרד. כשנפח העלים יורד מוסיפים צימוקים ואגוזים, מלח ופלפל, חומץ בלסמי וחומץ שרי. מערבבים כשלוש דקות ומסירים מהאש.
2. מערבבים את האניס, הכמון, הכוסברה, הפלפל והקמח בקערה קטנה. מצפים את פרוסות הכבד בתערובת הקמח. מחממים היטב את השמן במחבת וצורבים את כבד האווז כדקה מכל צד.
3. על צלחת מניחים את התרד. את הכבד מניחים על התרד ומגישים מיד.
וון טון במילוי תרד וערמוני מים
חומרים:
200 גרם תרד שטוף היטב וקצוץ
כף שמן בוטנים
שן שום מעוכה
1/4 כוס בצל קצוץ
5 ערמוני מים קצוצים
1/4 ק"ג עלי וון טון (להשיג בחנויות האסייתיות)
מלח ופלפל
הכנה:
1. מחממים את השמן במחבת ומוסיפים את הבצל והשום. מערבבים כדקה. מוסיפים את התרד וערמוני המים וממשיכים לבשל כשלש דקות נוספות. מעבירים לקערה ומתבלים במלח ופלפל.
2. מרטיבים את קצות האצבעות ועוברים על קצות עלי הוון טון עם האצבע הרטובה. שמים כף מילוי במרכז העלה מקפלים ומהדקים את הקצוות.
3. את הוון טון ניתן לטגן בשמן בוטנים עמוק או לבשל במי מלח. ניתן גם לשלב בין שתי השיטות – בתחילה מטגנים במעט שמן בוטנים וכשתחתית הוון טון הופכת קריספי, מוסיפים מעט מים ומכסים את המחבת כך שהוון טון ממשיכים להתבשל בשיטת האידוי.