האופציה השפויה: לונה פארקים באירופה

בתחילת התור שהשתרך לפני "הר החלל" בדיסנילנד פריז, ניצבו שני שלטים. האחד ציין שבני אדם שגובהם מתחת ל-1.40 מ' אינם יכולים להמשיך ולסבול בתור. המתקן מסוכן מדי עבורם. על השלט השני היה כתוב שאם הגעת עד כאן נותרו לך רק עוד 50 דקות לבלות בתור המתפתל. שני הילדים שקיפצו בעליזות לצדי לא חשבו שיש משהו מרתיע בשלטים האלה. מבחינתם כל הנסיעה המשפחתית לצרפת עמדה להגיע בעוד 50 דקות לשיאה.

"הר החלל" הוא הדוגמה האבסורדית ביותר בה נתקלתי למתקן שעשועים. כשמגיע הלקוח התשוש לראש התור מושיבים אותו במין עגלה. בשלב זה הוא כמובן נושם לרווחה. בכל זאת, כך תמה לה המתנה מייגעת שגרמה לו לכאבים עזים ברגליים ובגב. שניות אחדות לאחר מכן יורים אותו בתנופה במעלה מסילה. במשך כדקה הוא מיטלטל בחושך מוחלט, קרביו מתהפכים, אין לו מושג אם הוא יושב זקוף או הפוך, אם המצב מסוכן או סתם מבחיל, אם יש מקום לחשש או לצחוק אדיר ומשחרר. זו לא נסיעה מפחידה או מרהיבה, זו פשוט טלטלה עזה בחושך.

זה לא חייב להיות כך. יש המון פארקים לשעשועים שהם עדיין מקומות נפלאים לבילוי משפחתי. אפשר לבלות בהם ימים נינוחים, משעשעים, קצת מפחידים וודאי זולים ומענגים הרבה יותר מן התעשייה של דיסנילנד פריז.

באירופה יש ארבעה פארקים גדולים ופופולריים במיוחד: דיסנילנד פריז הוא הפופולרי ביותר. 11,700,000 מבקרים פקדו אותו בשנה שעברה. במקום השני ניצב הפארק של בלקפול בדרום אנגליה, עם 7,500,000 מבקרים בשנה, במקום השלישי והרביעי מופיעים גני הטיבולי בקופנהגן, דנמרק, ובאפטלינג בהולנד, עם קצת יותר משלושה מיליון מבקרים בשנה בכל אחד מהם. הפארקים באנגליה, בדנמרק ובהולנד הם יותר מסורתיים מן הפארק בפריז. יש בהם גנים ירוקים ורחבי ידיים, האווירה הרבה פחות סואנת ואינטנסיבית, יש תחושה נינוחה יותר, תורים קצרים יותר, אוכל טעים יותר ומוזיקה נעימה יותר.

מלבד הפארק בבלקפול, בו לא משלמים עבור כניסה אלא עבור שימוש בכל אחד מן המתקנים, באחרים מקובלת גישת הכול כלול – תשלום גבוה בכניסה (כ-35 דולר בפריז) ושימוש חופשי במתקנים.

ההצעה הטובה ביותר שאפשר לתת לאלה המגיעים בכל זאת לפארק בפריז היא להגיע אליו דווקא בסביבות השעה 17:00 אחר הצהריים. הפארק פתוח עד 23:00 בלילה, ובשעה 17:00 צונחים המחירים ב-50 אחוז (110 פרנק, כ-18 דולר). רוב המבקרים התשושים שהגיעו בבוקר מחפשים בסביבות השעה 18:00 את הרכבת הקרובה ביותר שתיקח אותם חזרה אל האמבטיה ואל מיטת המלון.

פתרון מוצלח לא פחות הוא פשוט להשתמט מן הביקור בדיסנילנד, וכתחליף לבלות כמה שעות בלונה-פארק החביב שפועל בימים אלה בגני הטיולרי במרכז פריז. אין שם "הר חלל", אבל יש כמה מתקנים חצי-מפחידים, ובעיקר גלגל ענק נהדר, שכאשר התא בו אתם יושבים מגיע לשיא הגובה רואים ממנו את כל העיר. אפשר קצת לפחוד, אפשר לצעוק בחדווה ואפשר פשוט ליהנות מן הנוף של גגות פריז.

השאלה המרכזית לגבי כל אחד מן הפארקים האלה היא: "האם היינו מגיעים לכאן גם ללא הילדים?" התשובה, בדרך-כלל, לא קשה במיוחד. בבלקפול, בטיבולי, ואולי אפילו באפטלינג, התשובה היא חיובית, בדיסנילנד פריז – כנראה שלא. המקומות המעניינים באמת הם אלה שמספקים עניין משותף, למבוגרים ולילדים. לא קל למצוא כאלה, אבל פארק הפוטורוסקופ, ליד העיר פואטיה, מדרום מערב לפריז (כשעה וחצי ברכבת מתחנת מונפרנס), הוא דוגמה טובה. אין שם מתקני שעשועים, אבל יש מגוון מדהים של סרטים תלת-ממדיים, קולנוע על מסכי ענק, חידושים טכנולוגיים עתידניים שמוצגים כבר היום ובעיקר פארק ירוק שנעים מאוד לשהות בו. זה לא מפחיד כמו "הר החלל" אבל גם לא מיותר כמוהו.

לפני שסוגרים את המזוודה

1. לדיסנילנד פריז אפשר להזמין כרטיסי כניסה וכרטיסי נסיעה ברכבת מפריז מסוכן הנסיעות בארץ. זה לא עולה יותר מן המחיר הנקוב על הכרטיס. את הכרטיסים האלה מחליפים בכניסה לפארק בכרטיס מגנטי. זה חוסך תור מייגע אחד.

2. העצה שמופיעה בכל המדריכים: "להגיע מוקדם ככל האפשר", אינה מועילה כלל. כולם קראו אותה. מוטב להגיע אחר הצהריים, לבלות בפארק בערב, לאור התאורה שמוסיפה נופך רומנטי ונעים. ברבים מן הפארקים יש מופע לסיום היום, שכולל מופע לייזר וזיקוקין דינור בערך ב23:00- בלילה (כך בפוטורוסקופ ובדיסנילנד פריז).

3. התורים באטרקציות המרכזיות של הפארקים הגדולים מפחידים מאוד. כדאי לתכנן את הביקור כך שבין עמידה בתורים ישולבו מתקנים או פעילויות שאינם כרוכים בעמידה בתור. הקרנת הסרטים למשל נעשית באולמות גדולים ובשעות קבועות. זו מנוחה נעימה לרגליים הדוויות.

4. למרות הלהיטות להספיק כמה שיותר מנפלאות הפארק, הכרחי לקבוע שעות ברורות לאכילה ושתייה. אפיסת כוחות אינה תופעה נדירה בסיומו של יום כזה.

5. כדאי לפצל את המשפחה לפעילויות לפי הגילים המתאימים. ילדים קטנים מאוד אינם צריכים לעמוד בתורי ענק כדי להשתתף בפעילות שמתאימה בעצם לאחיהם הגדולים.

6. קל מאוד לאבד בני משפחה במקומות כאלה. כדאי לקבוע בתחילת היום נקודת מפגש אליה חוזרים הבנים האובדים.

7. ברוב הפארקים אפשר לברר מראש בטלפון מהן הפעילויות המיוחדות ליום או לשבוע שבו אתם מתכננים את הביקור. זה עשוי לעזור (חוף השעשועים של בלקפול, טל': 0253-41033; דיסנילנד פריז, טל': 60012000; פארק אסטריקס – מומלץ בחום למסורבי דיסני – טל': 44623434).

8. כדאי לברר עם הילדים מראש מה נראים בעיניהם הדברים או המתקנים ההכרחיים בפארק (בדרך-כלל אלה פעילויות שעליהן הם שמעו מחברים, מה שהופך אותן אוטומטית ל-Must). השלמת פעילויות אלה בתחילה תביא למרגוע מסוים בתזזית. ביקור בהן פעם נוספת יביא לקתרזיס.

9. כדאי לתכנן לינה במקום לא רחוק מאוד מן הפארק. בסופו של יום כזה כל הנוכחים מרוטי עצבים, תשושים ורוצים בעיקר לאכול משהו, להתקלח ולישון. בפריז זו לא בעיה, ומוטב לחזור לעיר מאשר ללון במתחם הפארק.

01. מול הכניסה לפארק הפוטורוסקופ יש כעשרה בתי מלון נוחים וזולים מאוד. לא צריך יותר מזה.

במחשבה שנייה

1. טיול עם ילדים דורש היערכות מיוחדת. ספר שמומלץ בחום למי שרוצה להשתלם בכך ברצינות הוא "חו"ל עם ילדים", מאת רותי לויאב, בהוצאת שטיינהרט קציר.

2. לא תמיד הגודל קובע. בפארקים לשעשועים הוא לפעמים מכביד ומייאש מאוד.

3. למרות שהילדים מאוד חשובים ויקרים, למען בריאותם של ההורים לא כדאי להבטיח ביקור ארוך מדי ו/או יומרני ("נראה הכול, ננסה הכול, ואפילו יותר מפעמיים").

4. לחלק גדול מן המתקנים אפשר לשגר את הילדים בכוחות עצמם. הפסקת הקפה הזו תעזור להורים לשרוד את החוויה עד תומה.

5. פארקים מקומיים, קטנים ולא יומרניים, מספקים לפעמים את הסחורה הרבה יותר טוב, גם אם אין בהם את רכבת ההרים הכי תלולה ועקומה בגלקסיה.