לכאן לא באים בשביל הפוזה
הפעם יסופר על כמה מקומות שבדרך כלל לא מגיעים לתוכניות הבוקר, מקומות קטנים, טובים, שמוכרים אוכל קודם כל, ובעיקר, לתושבי המקום. הכלל די בדוק : מי שלא טוב, לא שורד. פרויקט מיוחד
פרק א' : המלצות למרכז הארץ. עוד על מקומות מומלצים בצפון הארץ, בחיפה, בירושלים ובבאר שבע - בסוף הכתבה
לכאורה אפשר היה לחשוב שכאן אצלנו, עם כל הבעיות, המתחים והאנשים שעולים על אוטובוסים שלא על מנת לרדת מהם, אוכל יהיה נושא שלא מדברים בו, משהו שעושים כי אין ברירה אבל לא בדיוק מעניין וחשוב לדון בו. ולא כך.
ספרים, עיתונים אתרי אינטרנט, ערוצי טלוויזיה וכמעט כל אמצעי תקשורת עוסק במה אוכלים, היכן, מי פתח, מי סגר ולמה. מבחינתי זה בסדר גמור, גם אני חלק מזה ושמח שעדיין לא עוסקים רק ברע. הפעם יסופר כאן על כמה מקומות שבדרך כלל לא מגיעים לתוכניות הבוקר, מקומות קטנים, טובים, שמוכרים קודם כל, ובעיקר, לתושבי המקום. יש כלל די בדוק במקומות האלו: מי שלא טוב, לא ישרוד. במקומות האלה, הסמויים מן העין, אפשר לפעמים לקנות רק פיתה עם משהו, לפעמים קצת יותר. מה שבטוח, אף אחד לא מגיע אליהם בשביל הפוזה (חנוך פרבר).
