שימו לב לחלוק, למאפרה ולספל הקפה

"אני חושב שיש לסיים דבר בדרך נאותה, אבל להשאיר מקום לחלומות. גם הסלוגן המלווה את הסרט הוא 'סיפור על אהבה בעיר של חלומות', למרות שרצוי שאני אשאיר פתוח את הסוף ולא ארצה לעזור לאף אחד לגבי הפרשנות המועדפת עלי" (דיוויד לינץ' על "מלהולנד דרייב").

מוכרחים לאהוב את דיוויד לינץ' על יכולתו המוכחת לגרום לך, בעודך בקולנוע, להפעיל כמה מהיכולות היותר נשכחות שלך: יכולת ההקשבה הדרוכה, יכולת הנימנום הקשוב, יכולת הבהייה, יכולת ההבחנה בפרטים, יכולת הריחוף וגם היכולת להפעיל סבלנות מסוג אחר - כזו שאינה תלויית סיפוק מובטח כלשהו בסופה. אלמלא היכולות האלה - והן שם, אצל כולנו, אתם זקוקים רק לחפירה שטחית על מנת לחשוף אותן - יהיה קשה, למעשה כמעט בלתי אפשרי, לצלוח את "מלהולנד דרייב", החדש של לינץ'. עוד תביעה אחת קטנה של לינץ' המתקיימת כמעט בכל סרטיו היא זו הקוראת לכם לתת בו אמון מהסוג המוחלט, כזה המאפשר לכם ליפול אחורה בידיעה שמישהו יציב מספיק יתפוס אתכם בזמן. לינץ' עשוי אמנם לחתוך לכם אוזן בטעות או בכוונה, אבל תמיד יזכור לחבוש בסוף, לשלוף סוכריה על מקל וללטף לכם את הראש בחמלה - שזה הרבה יותר מכפי שאפשר לומר על להטוטני הלם עכשוויים מסוג דיוויד פינצ'ר.

"מלהולנד דרייב" הוא מסע רחפני בדרך לפיתרון מפתיע או בדרך לשום מקום, תלוי עד כמה דחוף לכם להגיע לפיתרון כזה. צופים רבים מתעקשים שהסרט - שמתחיל המוני עלילות וממשיך את חלקן הקטן - אינו מגיע לשום מקום. אחרים משוכנעים שהסרט כולל בתוכו פיתרון הנותן מענה לתעלומות שהציג, צריך רק להיות עירני לפרטים הנכונים. עצם קיומו של הדיון מעיד כי "מלהולנד דרייב" אינו דורש פיתרון או הסברים על מנת להנות ממנו. סיפורה של שחקנית מתחילה בלוס אנג'לס המגיעה לדירת דודתה הריקה ונתקלת בה באשה צעירה הסובלת מאובדן זיכרון, כנראה בעקבות תאונה שאירעה בנסיבות פליליות, הוא סיפור מפותל והזוי במיטב המסורת הלינצ'ית, הלוקח תפניות חדות לאחר כיברת-דרך משמעותית בקו ישר וחדגוני, וחוזר חלילה. הסרט הזה הוא למעשה על הצופה ולמענו; על המצב התודעתי אליו נכנס הצופה במהלך הצפיה - קרוב לחלימה בהקיץ ונעים באותה מידה, קרוב להזיה ומעורר מחשבה באותה מידה. צפיה עירנית לחלוטין בסרט, עם הדריכות הרגילה שלכם מתוצרת הוליווד, תוביל לדרך ללא מוצא של שיעמום. ללינץ' מוכרחים לגשת כפי שהייתם ניגשים לערב וידאו-ארט; הוא אמנם קומוניקטיבי יותר וקולנועי הרבה יותר, אבל הגישה הבסיסית מוכרחה לקחת בחשבון מצב צפיה ראשוני יותר, אולי ילדותי יותר.

ובכל זאת, לעיתונאים שנכחו בהקרנת "מלהולנד דרייב" חולקה מעטפה ובה 10 רמזים שכתב לינץ' עצמו לגבי כמה מפתחות בסרט העשויים לסייע באיתור יעיל של פתרונו, החלקי לפחות. אם יש לכם - וכדאי שתהיה - כוונה לראות את "מלהולנד דרייב", קחו בהן עיון לפני היציאה למסע. בבקשה.

***

1. אנא שימו לב במיוחד לתחילת הסרט: לפחות שני רמזים ניתנים לפני כותרות הפתיחה.

2. אנא שימו לב להופעותיו של האהיל האדום.

3. האם תוכלו לשמוע את שם הסרט שעבורו אדם קשר בוחן שחקניות? האם השם מופיע פעם נוספת?

4. תאונה היא אירוע נוראי... שימו לב היכן מתרחשת התאונה.

5. מי נותן מפתח ולמה?

6. אנא שימו לב לחלוק, למאפרה ולספל הקפה.

7. מה מורגש, מתממש ונאסף במועדון "סילנציו"?

8. האם כשרון בלבד עזר לקאמילה?

9. אנא שימו לב לאירועים מסביב לאדם שמאחורי "ווינקיז".

10. איפה דודה רות?