בבת שלמה לא תוקם מסעדה

בית המשפט המחוזי בחיפה, דחה לפני כמה ימים את עתירת חברת 'דאלי סרטים' נגד החלטת ועדת הערר המחוזית של מחוז חיפה, שלא לאשר לה להקים מסעדה ושטח מסחרי בגרעין הישן של המושבה בת שלמה.

חלק זה של המושבה, ממזרח לזכרון יעקב, על כביש ואדי מילק, שנבנה כבר בסוף המאה ה-19 הוא היישוב היחיד מימי העלייה הראשונה שנשמר כמעט ללא שינוי, והוכרז לשימור.

בפברואר 2001 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף הכרמל לאשר לחברת 'דאלי סרטים' להקים במקום מסעדה. כמה מתושבי המקום, באמצעות עמותת אדם טבע ודין (א"ד) הגישו ערר נגד ההחלטה. ערר נוסף הגיש תושב אחר של המושבה, זיו שוורצמן, המפעיל משק ומחלבה במקום.

חברי ועדת הערר סיירו במקום, החליטו לקבל את העררים וביטלו את החלטת הוועדה המקומית. ועדת הערר קבעה שהשימוש החורג המבוקש, מהווה סטייה ניכרת מהוראות התכנון המפורטות. "אישור המסעדה ביישוב כה מצומצם תהווה שינוי מהותי, אשר אינו תואם את אופי הסביבה ו/או את אופי הישוב עצמו", נאמר בהחלטת ועדת הערר.

בעקבות ההחלטה עתרה 'דאלי סרטים' לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה שיהפוך את ההחלטה על פיה. בית המשפט דחה את העתירה לאחר שקבע שמדובר "בניסיון להביא להתערבות של בית משפט בנושא עובדתי/ תכנוני שהכרעה בו נתונה לשיקול דעתן של רשויות התכנון".

השופט חייב את העותרת בתשלום הוצאות משפט לתושבי בת-שלמה שהיו בין המשיבים. בכך רשמו תושבי היישוב ושוחרי השימור הישג במאבק לשימור האופי המיוחד של בת שלמה.

יישוב של רחוב אחד

המושבה בת שלמה נוסדה בשנת 1889 'במרחק שעה חצי', בלשון הימים ההם, ממזרח לזכרון יעקב. זו היתה בעצם מושבת-בת של זכרון יעקב, שאת קרקעותיה (2,500 דונם) רכש הברון רוטשילד שלוש שנים קודם לכן. הנחלה כללה אתר בלתי מיושב בשם 'אום אל-ג'ימאל' במזרחה וכפר אריסים קטן בשם 'אום אל-תות' במערב. היישוב נקרא על שמו של דודו של הברון, שלמה רוטשילד.

הגידול הטבעי של זכרון יעקב ומצוקת הקרקעות הביא לרעיון של הקמת מושבות-בנות באזור. כך נבנתה בת שלמה וכן נבנתה המושבה מאיר שפיה בשנת 1891 (כיום כפר נוער).

את בת שלמה בנו על פי שיטה חדשה: 'ניפוי חברתי מוקדם וחיסכון בהוצאות ציבור'. יחידות המגורים היו קטנות מאד (כדי לחסוך בקרקע חקלאית) וגרו בהן 15 רווקים נבחרים בעלי ניסיון חקלאי. האיכרים התפרנסו מגידול גפנים ליין וכן מגידול צאן ודבורים.

היישוב היה בנוי רחוב אחד. מאחורי הבתים היו משקי העזר. גדרות אבן הפרידו בין החצרות ואת שטחה הבנוי של בת שלמה הקיפה חומת אבן גבוהה להגנה. במושבה הוקם בית כנסת, מקווה ובית ספר. מושבת האם זכרון יעקב אמורה היתה לספק את השירותים הציבוריים.

למושבה צורף מושב

איכרי בת שלמה ידעו חיים קשים כשהם מתמודדים בקושי עם בעיות פרנסה וביטחון. במאורעות 1936-1939 ובעת מלחמת השחרור, כשכביש החוף באזור חוף הכרמל נותק, עברה התנועה דרך ואדי מילק ובת שלמה הפכה לעמדת הגנה חשובה על הדרך הזו.

עם השנים כשגדלו המשפחות ולא היתה קרקע לבנים ממשיכים הם הלכו בדרך הוריהם ויצאו להתיישבות חדשה, בגבעת עדה, בעתלית ובמושבות הגליל התחתון כמו כפר תבור. אחרי הקמת המדינה הוקם מצפון למושבה מושב, בשם זהה, ובת שלמה צורפה אליו.

בעוד המושב הלך והתרחב, קפאה בת שלמה ההיסטורית על שמריה. לפני שנים היא הוכרזה כיישוב לשימור ואז מחו תושביה בטענה כי ההכרזה הזו לא תאפשר להם להתפתח ולממש את נכסיהם. עתה, כפי שעולה מהתביעה לבית המשפט, נלחמים תושביה הנוכחיים של המושבה לשמר את אופייה הייחודי ולא לאפשר למסחר אותה.