מלטה

מלטה אינה סתם מדינה עתיקה, היא ממש מיתוס עתיק יומין, עם מבנים פרהיסטוריים, בתי כלא מימי הביניים והמערה של נימפת הים קליפסו, בה החזיקה לפי האגדה את אודיסאוס. ברחובות הצרים ומרוצפי האבן שבעיירות של קבוצת האיים ניצבים ארמונות מתקופת הבארוק וקתדרלות נורמניות, ובאזורי הכפר פזורים כמה מהמבנים העתיקים ביותר בעולם.

מלטה יודעת היטב למכור את העבר הרומנטי של אתרי פולחן מתקופת האבן ושל אבירים לוחמים וסגפניים, והיא נעזרת בדימוי הזה לעידודה של תעשיית התיירות. לא שהאיים מלאים תיירים - עדיין, אבל בעידן המודרני, יכולים המלטזים להתנחם בכך שהתרבות הקתולית של האיים סייעה להם לשמור על קהילה מסוגרת ולהתגונן מפני השפעותיו המזיקות של פיתוח מואץ.

התוצאה של כל זה היא שהמבקרים כאן נהנים מאיזון מרענן בין שירותי התיירות לבין הקסם המקומי והמסורת, ולהתענג על נוחות במחיר זול בהרבה מאשר ביעדים אחרים באגן הים התיכון. את האווירה הרוגעת מחיים הפסטיבלים, בהם זורקים המלטזים ניירות צבעוניים, נושאים ברחובות פסלים של הקדושים המגינים על עריהם ושותים לחיי האבירים של מסדר יוחנן הקדוש, הם אבירי מלטה. עונת הפסטיבלים הדתיים אורכת שישה חודשים ומסתיימת בדיוק כשמתחילים החגים. אם נמאס לכם מזלילה ומשתיית יין, תוכלו לעבור לאיים הזעירים שבסמוך, גוצו (Gozo) או קומינו (Comino), שם תוכלו לתפוס קצת שקט ושלווה.