עם רגל אחת בחו"ל

לעולם לא אשכח את הבעת פניו של הפרקליט המורעב, כשהסבנו לאוייסטר-בר בשדה התעופה החלומי של קופנהגן, לפני עלייתנו לטיסה שיש להשלים איתה, הטיסה בחזרה. ככל שהתנחמנו בארוחת פירות הים מקסימה, לא יכולנו להימנע מהשוואה (שנערכה בתוגה ציונית גדולה) לשום כלום היקר שמציע נתב"גנו לנוסעיו. זה היה יותר מדי לרגשותיו של הפרקליט המורעב, שבאופן ספונטני רכן ונשק ללובסטר המונח לפניו.

על רקע זה, היה קצת סדיסטי מצידי (אבל היי, זה אני) לקחת את הפרקליט המורעב, שחו"ל ולאכול הן הגדולות באהבותיו, עד נתב"ג, לתת לו להריח המראה, להאכיל אותו סתמית – ולהחזיר אותו הביתה. אלא שאין ברירה, מדובר באחריות לאומית: בר מסעדה חדש בשדה התעופה מחייב הקרבה אישית. היה איתנו גם פנוי טרי יקר, שבעיקר זעף. על כך שנגרר במיוחד לנתב"ג, על כך שהובא למסעדה שלא הפילה אותו מהנאה, ועל כך שאם זה מה שמחכה לו בשוק פנוי טרי מעתה, אז באמת תודה רבה.

"גט לג" – קשה לחשוב על שם פחות מעורר תיאבון למסעדה בשדה התעופה – נמצאת מחוץ לאולמות היוצאים והנכנסים, כך שכל מי שנוחת, ממריא, בא להיפרד או ללקט, עובר לידה. במראה, במאכלים, במשקאות ובמחירים, זהו בר מסעדה תל אביבי שגרתי, שכאילו הועתק מאבן גבירול לבן גוריון. אפילו דולפין מוזהב אחד, מאלה שקישטו עד לא מזמן את רחובות הכרך, הושתל כאן.

המקום פתוח 24 שעות (סגור מכניסת השבת עד צאתה) ותפריטו מחולק לשניים: בוקר (02:00 עד 11:00) וצהרים ערב (11:00 עד 02:00). בחלק הראשון אוכלים ארוחת בוקר (35-37 שקלים) סנדביצ'ים, טוסטים וסלטים. מאוחר יותר אוכלים בשר, נודלס – ועוד סנדביצ'ים וסלטים. מבחר האלכוהול נאה.

שלישיית אוכל הכל ניסתה ב"ג'ט לג" שלוש מנות: כריך חזה עוף ואבוקדו בבגט (36 שקל) – סביר, רחוק מלהסעיר , לא מצטיין בתיבולים או בממרחים. מאלה שאוכלים, שובעים ונוסעים. שניצל עוף (46 שקל) – בסדר, תעשייתי משהו, מאכל פשוט שאפשר היה לעשות מעניין יותר. מגיע עם תוספת נחמדה של פירה וסלט קטן בצד. נודלס (אטריות ביצים) עם חזה אווז מעושן טעימה. הצלחת הכי מוצלחת שהוזמנה.

ויתרנו על שלב הקינוחים, וניגשנו לסיכומים: כבר ראינו והיינו באלף מקומות כאלה, והעיקרון הצרכני זהה – סנדביץ' שלא שווה 36 שקל בתל אביב או בירושלים, לא שווה 36 שקל גם בנתב"ג. עם זאת, יש ערך בשידרוג ההסעדה בנמל התעופה. עד עכשיו היתה בעיקר שממה.

ביציאה – לא לעבר הדיוטי פרי, אלא לחניון לזמן קצר – ליקטה ידי הארוכה דף פירסום. "הם עושים גם משלוחים!" דיווחתי בחדווה לחברי השלישייה. "לאן בדיוק", סנט בי פנוי טרי "לטורקיה"?