שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אין תחליף לסיני"
    האמיצים הרחיקו עד שארם-א-שייח', הפחדנים יותר עצרו בטאבה, אבל כל מי שחזר אתמול מסיני היה מרוצה. אחרי שנתיים של התנזרות, הישראלים גילו מחדש את סיני ורבים מתכוונים לבקר שם בסוכות

    "שארם-א-שייח', חזרנו אלייך שנית". מילות הישר הנוסטלגי היו בסוף השבוע הזה רלוונטיות כפי שלא היו כבר תקופה ארוכה. יותר מ-4,500 ישראלים בילו את יום הכיפורים על אדמת סיני. לאחר תקופת שפל ארוכה, שוב ניתן היה לשמוע את השפה העברית בין הדיונות ובחושות שעל החוף.
    לראשונה זה שנתיים, מאז תחילת האינתיפאדה, מסוף הגבול בטאבה שוב שקק חיים. ב-26.4.1982, לאחר חתימת הסמי השלום עם מצרים, נפתח מסוף הגבול. מאז ועד פרוץ האינתיפאדה לא היה שם רגע דל. מדי יום חצו אלפים את הגבול. הממוצע עמד על כ-3,000 ליום. מרביתם נזרקו על חופי הזהב. עם פתיחת הקאזינו בטאבה גדל מספרם של העוברים במסוף.
    הדעיכה החלה בדיוק לפני שנתיים, שפרצה האינתיפאדה. מאז נורו הרבה יריות ומטעני חבלה המשיכו להתפוצץ, ומסוף הגבול גווע. משרד החוץ פירסם אזהרה רשמית, שלא לנסוע לארצות מוסלמיות, ביניהן ירדן, מצרים, מרוקו וטוניס.
    במעבר הגבול ישבו בקריות משועממות ללא מעש, בודקי המכס פתרו תשבצים. בימי השפל עברו בין-10 ל-20 אנשים. צליינים ותיירים בודדים מנעו מכרית הדיו להתייבש. ביום כיפור שעבר נרשם השיא השנתי: 1,000 איש חצו את הגבול לסיני, יותר מ-900 היו ערבים ישראליים. היהודים עדיין חששו לשוב דרומה.
    על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במחצית הראשונה של השנה עברו את מעבר טאבה, לסיני, כ-45 אלף בעלי דרכון ישראלי. זאת לעומת 48 אלף באותה תקופה בשנת 2001, ו-171 אלף במחצית הראשונה של שנת 2000. מרביתם של העוברים השנה, וגם בשנה שעברה, הם ערבים ישראליים, זאת בעוד שבשנת 2000 הרוב הגדול של העוברים לסיני היו ישראלים יהודים.

    משפצים את החושות

    ומיום שישי האחרון, שוב הומה המסוף. יותר מ-4,500 איש, רק כאלף מתוכם ערבים ישראלים, עברו את הגבול עד ערב יום הכיפורים, שבצהריו נסגר המסוף (בפעם היחידה בשנה) עד למוצאי החג. "כמות כזו, בזמן כה קצר מזמן לא נראתה כאן", מעיד סמנכ"ל המסוף, רזי כהן.
    אישאם נסים, הבעלים של מלון "אקווה סאן" בסיני, הפופולרי בקרב הישראלים, כבר הרבה זמן לא היה שמח כל כך. בסוף השבוע האחרון, לראשונה זה שנתיים, היו כל 100 החדרים במלון מלאים – כולם באורחים ישראלים. תופעה דומה מסתמנת גם בסוכות, ועתה משפץ אישאם את 40 החושות שבמקום שעמדו ריקות.
    "אני לא רוצה להיזכר בשנתיים שעברו עלינו", הוא אומר. "כל האזור היה מת, וזה פגע בכולם. עכשיו הכל פתאום קם לתחייה, מפסח הישראלים התחילו לחזור, בטיפטופים, אבל בסוף השבוע האחרון היה השיא. זו הפעם הראשונה שהגיעו ממש משפחות עם ילדים".

    איך אתה מסביר את זה?

    "או שאנשים התרגלו למצב, או שהם פשוט רוצים לחזור לחיים נורמליים. הישראלים אמרו לנו שהם לא ידעו למה הם לא חזרו מהתחלה, שבסיני הם מרגישים הכי בטוחים. אנחנו גם מפתים אותם במחיר טוב – 35 דולר לזוג, כולל אורחת בוקר, לעומת המחיר לפני האינתיפאדה, 55 דולר – ומציעים שירות הסעה ממעבר הגבול".
    שרון (33) מתל אביב העז להרחיק עד ביר סוויר, כ-40 ק"מ דרומית לאילת. "היו מלא ישראלים על החוף", דיווח, "וכולם היו מרוצים". גם ויקו אטואן, כתב ערוץ הראשון, וחברתו יסמין בילו בביר סוויר. "זו פשוט חופשה אמיתית", אמרו אתמול, "מלא ישראלים, אווירה נהדרת. אנחנו נחזור בקרוב".
    יותם מרדכי (35), דפני כהן (25) ואופיר וינישקי (33) הדרימו עד ראס א-שטן, כשעה נסיעה מהגבול. "היה יותר מנהדר", סיפרו. "היחס מצויין, המצרים פשוט מתחננים שנגיע אליהם. האווירה נהדרת ואנחנו ממליצים בחום לנסוע".
    רוני מויאל (35), מנהל תורן במסוף טאבה, התקנא בליל שבת באלפים שחצו את הגבול. "אירגנתי 20 חבר'ה אילתים וירדנו ל'חביבה קאמפ' בנואיבה", סיפר. "מה זה נהנינו. הישראלים התרכזו בדהב, ראס-א-שטן ושארם-א-שייח'".
    שלושה זוגות צעירים, בני 22-24 מאזור המרכז, בילו בנואיבה. "האמת, בהתחלה היו חששות", הם מספרים, "ובכל זאת זה לא אמריקה. ההורים עשו קצת רעש. אבל בינינו, לאחר מה שקרה באמריקה ומה שקורה אצלנו, מה יש לפחד בסיני"?
    "לפני שבועיים היינו בחוף געש, קפצו עלינו בלשים, מצאו אצל אחד מאיתנו צינגלה עם מעט גראס. איזה בלאגן עשו לנו. מכות, חקירות, כל הלילה בילינו בתחנה. ירדנו לנואיבה, קנינו קצת מריחואנה, עישנו על החוף כל היום, אף אחד לא דיבר איתנו. בערב האחרון היגע אלינו שוטר שלהם מהתיירות, ריחרח באף, חייך חיוך כזה אבהי והלך. בסוכות אנחנו חוזרים לשם".

    לא רחוק מדי

    ישראלים רבים, כאלה שהיו מכורים לסיני, מגששים את צעדיהם חזרה בזהירות – פסיעה אחר פסיעה. משפחת צימבליסטה מתל אביב חזרה לסיני לאחר שנתיים של הפסקה, אבל לא הרחיקה: את החג עשתה במלון "הילטון טאבה", ממש על הגבול. אבא אשל, אמא לי, ושלוש בנותיהם – שי, אדר ונועה – שבו אתמול שזופים ומחייכים.
    אשל: "בכל שנה היינו יורדים בחג למלון. מאז פרוץ האינתיפאדה נעדרנו. זו החופשה הראשונה שלנו מזה שנתיים, והיה נהדר. לא רצינו לרדת כשהיה בלגאן, כעת, כשהמצב נרגע, חזרנו ונמשיך לבוא. המלון היה מלא, מחציתו ביהודים. המלון נהדר, שמרו שם על רמה. קיבלו אותנו נהדר. הכל מטופח ונקי וכולם נורא נחמדים".
    איילת (40) תחזור בסוכות הקרוב לסיני עם חמשת ילדיה, אחרי שנתיים של היעדרות, אבל את החושות אותן פקדה בעבר תחליף הפעם במלון חמישה כוכבים בטאבה.
    "החזרה שלנו היא פחדנית", היא אומרת, "לא עמוק ממש לתוך סיני, אלא כניסה זהירה ומחושבת. אחרי שנתיים של פחד יש לנו מן תחושה פנימית, שאני לא יודעת על מה בדיוק היא מבוססת, שאפשר לחזור.
    "אבל מה שבעיקר מחזיר אותנו לסיני אלה הגעגועים. בעבר היינו נוסעים לאזור נואיבה למשך השבועיים האחרונים של אוגוסט וזה היה נותן לי כוח לכל השנה. סיני היא מקום מדהים, מיוחד במינו. החיבור בין הים וההר – אין עוד מקום כזה בעולם".
    יגאל צור, סופר וטייל, מעולם לא ויתר על סיני. "אני משתדל לרדת בקביעות כל 3-4 חודשים", הוא מספר. "אני חושב שהפאניקה מיוצרת במכוון. המצרים אחלה, הבדווים אחלה, סיני בטח אחלה, ואנחנו צריכים להצביע ברגליים. אני לא מפחד, ואני יורד לשם עם ילדים. זה חלק מהנשמה הישראלית שלנו, ושלא יעיזו לקחת את זה מאיתנו". מה סוד הקסם של סיני? "הים, החול, השמיים, הרוח – כנראה החיבור בין כל הדברים. כאיש שנוסע הרבה, מבחינתי אין שום מקום שמתקרב לסיני. בעיני זו החופשה האולטימטיבית".

    גם הצוללנים חוזרים

    סוכני הנסיעות שעוסקים בתיירות והתמחו בשנים שעברו בסיני, לא ממהרים להתלהב ממספר העוברים הגדול יחסית בסוף השבוע האחרון. "זו עדיין לא חזרה דרמטית", אומר רונן קרסו, סמנכ"ל הישווק של חברת 'איסתא'. "בינתיים עוד לא מדובר באנשים שפונים למרכזי הזמנות ומחפשים חבילות לסיני, אלא בעיקר מדובר במעבר של אנשים שיוצאים באופן עצמאי ונוסעים לחושות, או אפילו למלונות באזור נואיבה".
    זאב רפאל מחברת טיולי 'מצדה' אומר, כי בהחלט רואים ניצנים של חזרה של הישראלים לסיני, ובעיקר מדובר בנסיעות לשארם א-שייח'. "ערבים ישראליים המשיכו כל הזמן לנסוע לסיני", אומר רפאל. "הם מקבלים חבילות מפתות מאוד – ב-99 דולר הם מקבלים הסעה מצפון הארץ עד שארם ושלושה לילות במלון. יש מלחמה אדירה בין הסוכנים הישראלים שעובדים עם המגזר הערבי ישראלי לבין הסוכנים המצריים, וזה הוריד את המחירים.
    "באשר ליהודים, יש הרבה צוללנים שיוצאים לסיני. לקראת סוכות סידרתי אשרות כניסה לכ-80 צוללנים, לעומת חג סוכות בשנה שעברה שבו כמעט לא עבר איש את הגבול לסיני. היו לנו גם הרבה ביקושים למלונות בסיני, אבל אנחנו לא נערכנו לזה".

    איך אתה מסביר את החזרה לסיני?

    "כל פעם שמישהו חוזר משם, הוא מספר כמה היה טוב ומיד אחריו נוסעים עוד שניים. כשהם חוזרים, נוסעים ארבעה בעקבותיהם. זה עובר מפה לאוזן. אנשים נוסעים וחוזרים מרוצים".
    שניאור חשין, מנהל חברת 'ימבטבע', מדווח על עלייה בהפלגות של יאכטות לסיני למטרות צלילה וכן על גידול במספר הצוללנים המדרימים לשם. "מה שרואים עכשיו זו תנועה פרטיזנית, ועדיין לא משהו שדומה לנהירה ההמונית בעבר", אומר חשין, שחברתו גילגלה מחזור של כמה מיליוני דולרים בשנה רק מפעילות בסיני. "בשלב הזה עוד לא חידשנו את הפעילות שלנו, כי אנחנו נמצאים לגמרי בערפל. אסור לשכוח שהאזהרה של משרד החוץ עדיין תקפה, ועכשיו עומדת על הפרק מלחמה עם עיראק. אף אחד לא רוצה לנסוע לשם ולהיתקע שם".
    אבל אלה ששבו אתמול מסיני – שזופים, מחייכים ומלאי שבחים – הבטיחו שבקרוב מאוד יחזרו. "אין תחליף לחופים של סיני", דיווחו כולם. אם הרגיעה הביטחונית תימשך, אין ספק שסיני תשוב למפת התיירות הישראלית. ואל תשכחו, מחרתיים כבר סוכות, עונת הנדידה הגדולה.

    במשרד החוץ מזהירים: "ההמלצה לא לנסוע לסיני עומדת בעינה"

    במשרד החוץ בירושלים מודאגים ממה שמוגדר "שיבת הישראלים המאסיבית לסיני". במעבר הגבול בטאבה מעריכים, כי במהלך חג הסוכות יגדל עוד יותר מספר הישראלים שייצאו לסיני.
    באופן רשמי משרד החוץ נמנע מלהתייחס לנושא, עקב הרגישות המדינית של יחסי ישראל מצרים. אולם גורמים בכירים במשרד אמרו אתמול, כי אלפי הישראלים החוזרים לסיני פועלים בניגוד להמלצה מפורשת של המטה ללוחמה בטרור שבמועצה לביטחון לאומי, הממליץ לישראלים שלא לבקר במדינות ערב ובמדינות מוסלמיות, לרבות באזור סיני.
    באחרונה חידש המטה ללוחמה בטרור את המלצתו ונאמר בה: "נכוח ההשתלהבות הקיצונית ברחוב המצרי והירדני, ולמרות מצב השלום עימן, אנו מרגישים מאוד את האיום הפוטנציאלי על ישראלים בירדן ובמצרים (לרבות סיני) ומחמירים מאוד את אזהרת המסע שלנו למדינות אלה".
    גורמים במשרד החוץ אמרו, כי לנוכח העלייה במספר הישראלים החוזרים לבקר בסיני, נרשמה במקביל גם עלייה במספר המקרים שבהם תיירים ישראלים מסתבכים בסיני ונתפסים כשברכבם מחסניות נשק או כמות קטנה של סמים.
    "המצרים נוקשים מאוד בדברים האלה ולא מוותרים", אומרים גורמים במשרד החוץ. "יש לא מעט ישראלים שבתי משפט מצריים גזרו עליהם כמה שנות מאסר בפועל שלא בפניהם, והם אפילו לא יודעים על כך. אם אותם ישראלים יחזרו למצרים, הם ייעצרו ועלולים לשבת בכלא גם על עבירות שעשו לפני כמה שנים".
    גורמים במשרד הוסיפו, כי במקרה שאזרחים ישראלים מסתבכים בסיני יש קושי רב לנציגי משרד החוץ להושיט להם סיוע. למרות הקירבה הגיאוגרפית לישראל. "אין לנו אנשי קשר ישראלים שם, אין ריכוזי מטיילים ואין ערוצים כמו שיש לנו במקומות אחרים בעולם, ששם קל לנו לעבוד, כמו במזרח ובדרום אמריקה" (איתמר אייכנר).

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    השמיים. אנשים התרגלו למצב, רוצים לחזור לחיים נורמלים
    המדבר. האווירה נהדרת, נחזור בקרוב
    הנוף. הגעגועים מחזירים אותנו לסיני
    מומלצים