הגורמה והים

בוויכוח האידיאולוגי, עתיק היומין, בין אוהבי הבשר לאוהבי הדגים, תמיד מצאתי עצמי – כמה יציב מצדי – עם שתי רגליים בצד היבשתי. דגים, אני אומר, הם לא יותר מחיקוי חיוור של בשר, כשעדינותם, קלילותם ובריאותם רק מוכיחים את חקיינותם. לא כך פני הדברים כשמדובר ביצורי ים אחרים: פירות הים (איזה שם פיוטי לשרצים כה משונים) ראויים לשמש כמאכל אלים – בתנאי, כמובן, שהאלים אינם יהודיים. למען קטיף פרי הים, אני מוכן להפליג למרחקים, להתברבר בכניסה לנמל אשדוד, לשוב על עקבות היונדאי, לנזוף בזו שמנווטת אותי (עד שבמבוי סתום היא מתפטרת: "מה אתה רוצה, זה לא התפקיד שלי") ובסוף לנחות. אצל דניאל.

המסעדה שפתח דניאל מול "אידי" המיתולוגי שממקורותיו ינק, יפה ויוקרתית יותר, לא פחות טעימה – אבל הרבה יותר ריקה. כמה חבל.

אולי זה קורה כי דניאל עושה מסעדת-ים גורמה. מחוץ לנחשול מסעדות הדגים הפשוטות, שסחף בהצלחה את הארץ, אצלו העיצוב נקי ומחושב (שיש, עץ), המוזיקה הלטינית איכותית, והתפריט א-לה קארט, ולא יושב על הפצצת סלטים כפי יכולתך.

הראשונה במנות הראשונות הייתה החוליה החלשה – אספרגוס מוקרם מפוספס ומסמורטט, שהוצא להורג והושקע ברוטב שמנת סתמי. מרק פירות הים בציר דגים היה מוצלח וטעים, גם אם לא עשיר במרכיבי פירותיים. ואז הגיעה מהמטבח הפתעה: חצילים עם גבינה בולגרית ופטריות, במתנה. אחלה מחווה, וגם המנה הראשונה הכי טובה.

בממלכת העיקריות בחרנו דניס מטוגן ואפוי בחמאה, שום ולימון, ומיקס פירות ים תאילנדי, מוקפץ עם ירקות. הדג שלה היה הצלחה: היא אכלה שני-שלישים ממנו בהנאה והמהמה שהוא מצוין, "כמעט כמו של אבא שלה" (שתבין, דניאל, זו מחמאה גדולה). תבנית פירות הים שלי הייתה כלבבי: פיקנטית, אקזוטית, מגוונת – סרטנים, קלמרי ושרימפס נאים, מולים בגודל לוויתנים. רצועות הירקות, ספוגות ברוטב העשיר, שייטו לבטני על רפסודה של לחם ביתי.

קינחנו בפאי תפוחים עם כדור גלידת וניל, שהיה קורבן מיקרו, ובכל זאת חביב. ומתוך תפריט יינות רזה מדי למסעדה כה נאותה (בעיקר בתחום היינות הזרים), שתינו גוורצטרמינר ירדן 2001, יין חמוד וחברותי שלא יודע לאכזב.

בכלל, בדניאל נזהרים שלא לאכזב. קחו את לימור, אידיאל המלצרות הישראלית: לא מתנשאת ולא מתלקקת, חיננית ונעימה – אפילו מקועקעת במידה. והכי חשוב, אכפת לה. בחושיה המלצריים אבחנה שלא אהבנו את האספרגוס, למרות שאכלנו את רובו, העלימה אותו מהחשבון.

והחשבון בדניאל, גם אם עומד על 300 שקל לארוחה ממוצעת לשניים (בלי יין), שווה את זה. ארוחת ים זוגית מוכרחה לפעמים להיות הרבה יותר מפיש אנד צ'יפס.

"דניאל" רחוב המלאכה 4, אשדוד. טלפקס: 8567392-08