המטפלת בירה

ליקים במשפחתי אין אלוהים. אולי זאת הסיבה שהם מבינים דברים כפשוטם, בלי חוכמות. למה זה קשור לאלוהים? כי מי שיש לו אלוהים מתחיל בעת מצוקה לשאול אותו שאלות כמו: "למה זה קורה לי?", "איפה אתה כשצריך אותך?" (בגלל זה היקה לעולם יעשה לבד מה שהוא יכול להטיל על אחרים) וגם "איך, בשם האלוהים, היא מחנכת את הילדה שלה?"

כשאחותי היתה עדיין תינוקת ודיברה רק כמה מילים, היתה לה מטפלת שכונתה בפיה "ביאַה". למה ביאה? כי קראו לה שמחה. הקשר לא היה ברור, אבל המטפלת היתה מאוד אהובה ומאוד קרובה לאחותי.

בוקר אחד אמא באה לקחת אותנו מהוריה אחרי שישנו אצלם לילה מפרך. הדו-שיח התנהל בערך ככה - חלקו בגרמנית, כמובן :

- אמא שלי: "בוקר טוב!"

- סבתא שלי: "המף."

- "וואס איסט דֶן לוֹס? מה קרה? משהו לא בסדר?"

- "קחי את הילדים וזהו. אני לא מבינה מה את חושבת לך." ענתה לה הייקֵתֶה הזעופה והסתובבה ללכת למטבח. אמא שלי היתה המומה. מטבע הדברים העניינים בינהן לא היו מתוחים והתגובה של סבתא היתה מאוד לא רגילה.

- "מה קרה?" היא שאלה אותי.

- "ע' בכתה בלילה, צעקות מפה ועד להודעה חדשה וסבתא התרגזה עליה על זה שהיא כל הזמן קראה לשמחה. בסוף היא אמרה לה שאין לה עכשיו שמחה ושתלך לישון וזהו." אמא לא התרגשה יותר מדי מזה שבתה הצעירה קראה מתוך בכי דווקא למטפלת שלה ולא לה במשך כל הלילה. כל ילדי האצולה הרמת גנית חונכו להיות תלויים באומנת שלהם. אבל זה שאמא שלה התרגזה על הנכדה היה מאוד לא במקום:

- "ווארום צעקת עליה? בטח היו לה שלֶשטֶה טרוימֶה או משהו. חלומות רעים יכולים להיות לכל אחד."

- "שלשטה טרוימה? אני כועסת עליה?" (בשלב הזה הרגשתי כמו בקסרקטין פרוסי) "אני כועסת עליך!!! את משקה אותה ביאה כדי שתישן?"

- "בירה?"

- "יה, ביאה!", ואז, במקצב דיבור מהיר וחתוך, בפה כמעט סגור: "די אָרמֶה קליינע (המסכנה הקטנה) הט גֶשרים כל הלילה "אני רוצה את הביאה! אני רוצה ביאה!" נו בסוף הב איש שון גזאקט: "אין עכשיו ביאה! שלאף יֶצט - איש הב קיין ביאה!"

לזכותה יאמר שהיא חייכה חיוך קטן כשהסתבר לה מקור הטעות.

מילנדורפר שווינסבראטן (צלי "כבש נורווגי" בסגנון מילנדורף) – זהו המתכון המקורי משנת 1876 (או ככה לפחות סיפרו לי).

חומרים (4 מנות):

קילו בשר אחר לצלי. כזה שיש לו טבעת שומן יפה סביבו

מלח ופלפל

מעט כמון

כמה שיני שום (לא קפואות!)

כפית מיורן

שלושה בצלים קלופים וחתוכים לרבעים

קצת ירק למרק

חתיכה יפה ומכובדת של קרום של לחם שחור

שמונה תפוחי אדמה בינוניים קלופים

2 כוסות בערך של רוטב חום (אפשר לקחת קוביית מרק בשר מתוצרת טובה ולערבב אותה במים אם ממש אין זמן)

1/2 ליטר בירה כהה. בירה כהה היא לא בירה שחורה, אלא בירה מסוג טובורג או גולדסטאר.

הכנה:

משפשפים את הבשר במלח, בפלפל, בשום ובמיורן ומחדירים אותם ממש לתוכו. מניחים את הנתח בכלי לצלי ומוסיפים את הבצלים, את הירקות למרק, את קרום הלחם ומעט כמון. מערבבים ומוסיפים פנימה את תפוחי האדמה, מסדרים הכל מסביב לנתח ומוסיפים את הרוטב החום.

צולים במשך שעתיים בחום של 200 – 210 מעלות ובודקים מדי פעם שלא מתיבש. שעה אחת בתוך הצלייה – כלומר שעה אחרי שהתחלנו לצלות – פותחים את הסיר ושופכים פנימה את הבירה.

3. בתום שעתיים מוציאים את הבשר ואת תפוחי האדמה ומסננים את הנוזל דרך מסננת. אם הוא נראה דליל, ניתן לצמצם על אש קטנה.

4. פורסים את הנתח ומגישים עם הרבה מאוד רוטב כדי שאפשר יהיה לטבול בו לחם שחור (נשאר מהקרום נכון?) ולהנות מהמנה כמו שצריך. בצד מניחים כוס בירה בירה מצוננת כדבעי, כהה או בהירה. אפשר להגיש הרינג למנת הפתיחה.

רוטב חום

חומרים:

1/2 כוס מכל אחד: גזר, בצל וסלרי חתוכים לקוביות

3 כפות של אווז או בייקון חתוכים לקוביות

6 כפות חמאה מזוקקת, שומן אווז או שמן לטיגון

4 כפות קמח

7.5 כוסות ציר בשר

2 כפות רסק עגבניות

3 ענפי פטרוזיליה + ½ עלה דפנה + ¼ כפית טימין, הכל קשור בתוך גאזה או חיתול

הכנה:

1. מבשלים את האווז או הבייקון במים ברתיחה עדינה במשך כ- 10 דקות, מוציאים ומסננים.

2. מטגנים את האווז או הבייקון יחד עם הירקות בחמאה או בשומן. נותנים להם השחמה קלה, מוסיפים את הקמח לתוך הירקות וממשיכים לערבב כל הזמן על אש נמוכה עד שהקמח מקבל צבע של אגוז. להזהר לא לשרוף.

3. מורידים מהאש. עם מטרף, מערבבים פנימה את כל הנוזלים, רסק העגבניות וצרור העשבים.

4. מחזירים לאש ומבשלים ברתיחה עדינה כשעתיים. תוך כדי הבישול מוציאים שומן שצף או/ו קצף (כמו בישול של מרק עוף).

5. אם יש צורך, והרוטב נראה כבר צמיג מדי, אפשר להוסיף נוזלים – מים – תוך כדי הבישול. בסוף נשאר כליטר רוטב. ככל שהוא מתבשל יותר זמן, הטעמים מרוכזים וממוצים יותר. מתקנים מעט את התיבול אם צריך, מועכים דרך מסננת לקערה או לכלי אכסון והרוטב מוכן לשימוש. ניתן לשמור בקרור או להקפיא בכוסות חד פעמיות לשימושים בצלי או מרק וכד'.