שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    החולה: השכמה עם עגורים

    דפנה טלמון שמה משקפת ויצאה עם זריחה לחפש את עופות המים הצווחנים בשמורת החולה. בסוף השבוע הקהל מוזמן להכיר אותם במסגרת אירועי פסטיבל הצפרות

    אני והמשקפת שהיתה תלויה על צווארי נהנינו מאוד מהמראות, הגם שרק כשהאור עלה הבנתי, שעד עכשיו התבוננתי בכמויות של ירוקת שצפה על המים. העגורים הצווחנים שהבטיחו לנו היו רחוקים יותר. לא משנה שישנתי פחות באותו לילה, וגם לא משנה שאינני צפרית מדופלמת. המחזה היה מרהיב, ועוד צפוי להתעצם במהלך החודש הקרוב, שבמהלכו ייתקים פסטיבל הצפרות בשמורת חולה.

    קומו עגורים, כבר חמש בבוקר

    הלילה נפרד מאיתנו (חבורת מטורפים, חשבתי לעצמי), קפה בכוסות קלקר ויאללה - צריך להעיר את הציפורים. עמדנו על תלולית צפייה שקק"ל זה עתה סיימה להכין, מעל אגמון החולה השוכן מצפון לשמורת החולה. היינו מספיק רחוקים ומספיק קרובים, וחיכינו שהציפורים יתעוררו.
    מעניין מה היה קורה אילו לא היינו מצליחים להתעורר. האם העגורים, השקנאים ויתר מיני העופות היו נשארים לישון עד מאוחר?

    ייבשו והתחרטו

    יהושוע חנקין, גואל האדמות רכש בשנת 1934 את הזיכיון לייבש את עמק החולה, שהיה שטח עצום של ביצות ואגם גדול. הרעיון היה לנצל את האדמה שמתחת לאגם ולביצות להקמת יישובים חקלאיים. משימת הייבוש - הגשמת עוד חלום ציוני - הוטלה על קק"ל. התברר שהאדמה הגירנית שמתחת לאגם אכן מניבה יבולים ואילו אדמת הביצות, הכבול - מאכזבת. כחלק מתכנית הייבוש חשבו לפצל את הירדן לשני אפיקים שייפגשו בנקודה הנמוכה ביותר באגם ומשם ימשיכו כנהר אחד.
    60 אלף דונם קרקע נוספו לאזור בעקבות הייבוש, ואכן יישובים רבים חולצו מהמצוקה בקרקע חקלאית. אלא שהייבוש הביא לתועלת נמוכה מהמצופה והוא גם גרם נזקים סביבתיים. אחת הבעיות היתה הפגיעה באיכות המים שזרמו לכנרת. תרכובות חנקניות וזרחיות בהן מדשנים את השדות וחומרים המצויים בכבול זרמו אליה וזיהמו אותה.
    הייבוש גם פגע בעולם החי והצומח של האתר. העמק היה מקום המנוחה של עופות המים הנודדים מאירופה לאפריקה ובחזרה. בגלל החשש שעולם החי והצומח העשיר יהפוך לעולם הולך ונעלם, אחרי דיונים ומאבקים, הוחלט על הקמת שמורת טבע, הראשונה בארץ, בשטח של 3,200 דונם. זוהי שמורת החולה.

    שיתוף פעולה עם הטבע

    אדמת הכבול עשירה בחומרים אורגניים, אולם עם חשיפת הכבול לאוויר מתרחשים בו תהליכים הפוגעים באיכות הסביבה. האדמה נסחפת ברוח והחומר האורגני נוטה להידלק. השריפות עם סחף הרוח גרמו לשקיעת אדמת הכבול. אז הוחלט לא ללכת עוד נגד הטבע אלא ליצור עימו שיתוף פעולה.
    בשנת 1994 בקאמבק היסטורי, חזרה הקק"ל לעמק והפעם במטרה לשקמו. אחת ממטרות מבצע ההצפה היתה למצוא פתרון לבעיות הניקוז ובליית הקרקע וכן שמירה על איכות המים בכנרת. ההצפה גם החזירה את עופות הבר לחניון שלהן.
    אגמון החולה נוצר כתוצאה מפריסת רשת תעלות באורך של כ-110 ק"מ, שמטרתן להחזיק את הכבול רטוב, שלא יתפרק, ולשמור על מפלס מי תהום קבוע, כך שהקרקע לא תשקע ולא תתרומם. על מנת להתגבר על סחף הרוח נטעו עצים בשנה שעברה, ומסלולי אופניים עתידיים יעברו בצירי הנטיעות.

    ואיזה מסכנים החקלאים

    עד תחילת שנות ה-90 רק עגורים מעטים עצרו בעמק החולה. את המפנה סימן השינוי בסוג הגידולים החקלאיים. החקלאים החלו לגדל בוטנים ואז הם הגיעו, רעבים.
    כל שנה בעונת הסתיו, חקלאי העמק התכוננו למכת העגורים הנודדים, שהיו מגיעים מורעבים לשדותיהם ומכלים את הפיצוחים שבשדות: חומוס ובוטנים. וכך קרה שדווקא המראה המלבב של להקות נודדות וקולותיהם הרמים והצווחניים משהו, כבר לא ממש רגשו את החקלאים.
    בעקבות מחקר שערך דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להכנת הטבע, הוקמה 'תחנת האכלה לעגורים' בה הם מקבלים מדי יום את המאכל האהוב עליהם, תירס. מהשדות הם מגורשים על ידי דחלילים וקולות צורמים שמשדרים להם. יש לציין שההאכלה מתבצעת רק אחרי זריעת השדות החקלאיים. השיטה הוכתרה כהצלחה ולא נרשמים עוד נזקים לחקלאות. יותר מכך, מצפור העגורים ותחנת ההאכלה מושכים את הקהל שממלא את אתרי התיירות באזור.

    הגור של העגור

    העגור, ציפור גדולה. גבוה כמעט כמוני, 1.40 מ', אבל שוקל הרבה פחות, כחמישה ק"ג, הוא מעביר פה את החורף, או שרק עובר בדרך מ- ול-. בעונות הנדידה חולפים כ-30 אלף עגורים בארץ, בגובה נמוך, ביום ובלילה תוך השמעת קולות רמים, צווחות וצעקות. את זה הם למדנו מאיתנו.
    וקצת על המשפחה. העגורים מהווים סמל למשפחה ולפוריות, הם שומרים על בן זוג קבוע, בני הזוג בונים יחד את הקן ודוגרים על הביצים יחד בתחלופה. גם אחר כך שני ההורים מטפלים בגוזלים. התא המשפחתי מורכב משלושה ארבעה עגורים. הקשרים המשפחתיים נשמרים גם במעונות החורף. הגוזלים אחרי 70 יום מצטרפים עם הוריהם לנדידה.
    לפי המסורת היפנית מסמל העגור חיים ארוכים, תקווה אושר ושלום. אולי זו הסיבה שהוא ממשיך להגיע הנה למרות המצב. הם גם מאמינים שהעגור חי אלף שנה ולכן הוא מסמל אריכות ימים, אבל הוא חי עשר שנים בממוצע.

    אירועי פסטיבל הצפרות

    ישראל והגליל בפרט נמצאת במרכז ציר הנדידה המרכזי בין אירופה ואסיה לאפריקה, וחצי מיליארד ציפורים חולפות בשמי הארץ בסתיו ובאביב. חלק גדול מהן עוצרות לחניית ביניים במקומות שונים בעיקר בעמק החולה, מאות אלפים מהן אף מעבירות פה את עונת החורף.
    זוהי השנה השלישית של פסטיבל הצפרות. השנה הוא ייערך בתאריכים 7.11-7.12 ומשתתפים בו החברה להגנת הטבע, הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים ומשרד התיירות, בשיתוף עם עמותת התיירות בגליל העליון, מלון מצפה הימים, חקלאי הגליל ומנהלת החולה. במהלך הפסטיבל ייערכו אירועים וסיורים מודרכים באגמון חולה ובאתרים נוספים בגליל העליון ובעמק בית שאן (ראו לוח אירועים מימין).

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דפנה טלמון
    על תלולית הצפייה של קק"ל. מחכים שהציפורים יתעוררו
    צילום: דפנה טלמון
    אגמון החולה. פתרון לבעיות הניקוז ובליית הקרקע
    צילום: דפנה טלמון
    צילום: ישראל פרץ
    העגורים. מהווים סמל למשפחה ולפוריות
    צילום: ישראל פרץ
    מומלצים