געגועי לאוסטרץ'. על הפועל תל אביב בגביע אופ"א

בעונה שעברה למדנו שלעולם אסור להספיד את הפועל תל אביב. הגיעה צ'לסי עם הסקס אפיל הלונדוני והמניירות הסלברטאיות וקיבלה בראש. נסעו לקור המוסקבאי עם כובעים מימי העליה השניה ומכשיר חימום מיוחד לאשכים ורקדו עירומים עם דגל ישראל. נסעו לקפריסין, אי הנישואין והשאנטי הלבנטיני, שרדו את פארמה, ניצחו בדוחק את מילאן. בסוף נפלו בסאן סירו, אבל עם הראש למעלה, משקיף בגאוותנות טווסית על פרשנים ציניקנים שכמותי וכל מיני עסקנים קטנוניים שכל שלב במסע אמרו: הנה באה ההתפכחות, הנה פגה ההשפעה של הטריפ וחוזרים להריח את ריח הלחם היבש של המציאות.
העונה התחיל המסע האדום בצורה קצת יותר אגבית, פחות מתלהמת, אבל לטעמי הרבה יותר מרשימה. הפועל הגיעה לאוסטריה ופירקה את הגאווה של יורג היידר בארבע חתיכות, בצורה כל כך נונשלנטית, מקצועית, כאילו מדובר במשחק גביע נגד מכבי שיכון המזרח. משחק החוץ נגד לידס באלנד רואד המחיש באופן מדויק את הבעיה שהולכת להיות להפועל העונה לשחזר אפילו חלק מההישג. סלים טועמה יירט מכל מרחק וזה היה לגיטימי, אבל התקפה אחת במחצית ראשונה, הגיע פיני בלילי מול פול רובינסון, אחד על אחד קלאסי ובעט לו לידיים. מילאן אוסטרץ' היה עושה מזה גול.
בעונה שעברה הפועל ניצלה כמעט כל הזדמנות שהיתה לה, אפילו פחות מזה. העונה יש לדרור קשטן חמישה חלוצים: סרגיי קלשצ'נקו, פיני בלילי, אבי כנפו, כפיר אודי ו-וולטון סילבה. לכולם יש תכונות נפלאות, אבל אף אחד מהם לא מילאן אוסטרץ', שאגב, בינתיים, יושב בביתו בסלובניה בתור עקר בית ושואל איפה טעיתי. קלשצ'נקו ובלילי הם חלוצים בעלי תכונות דומות, הם גם המועדפים של קשטן. שניהם נודניקים סדרתיים, כמו ארנבים על בטריות, לא נחים לרגע, מייצרים מיגרנות לכל המגינים, אבל נוטים לעיתים לאבד את הראש כשהם מגיעים מול השער. אבי כנפו עדיין ביזון מדי. הוא אמנם שם גול בבאר שבע, אבל לשלוח אותו נגד לידס יהיה הימור מסוכן מדי. וולטון סילבה הוא עב"מ, לעיתים יש לדרור קשטן נטייה להתעסק בתורת הנסתר וכיוצא בזה. בכל מקרה, עד דצמבר הוא עולה על מטוס בחזרה ויבכה במקומונים שלא נתנו לו הזדמנות.
נשאר כפיר אודי, הדבר הכי קרוב לחלוץ קלאסי שיכול להיות להפועל. יש לו נתונים פיזיים מצוינים, הוא נלחם בדיוק כמו בלילי וקלשצ'נקו אבל בחוכמה, הוא יודע לשרוף נכון יותר אנרגיות, והוא הרבה יותר חד ומגוון ליד השער. הבעיה היחידה שהוא לא רגיל לשחק יותר מדי. הוא כאילו האולה גונאר סולשקיאר של בלומפילד, השפן שאמור לצאת לקשטן מהחמסה ולשנות את המשחק. בינתיים הוא ממלא את הנישה אופטימלית, אבל זה לא עובד ככה לאורך זמן. גם כשסולשקיאר הפך לשחקן הרכב פתאום ראו שהוא לא כזה מדהים, אסור שזה יקרה לאודי. לא סתם ריצ'רד נילסן הפתיע וזימן אותו לנבחרת בתור חלוץ מרכזי, גם אברהם גרנט מחזיק ממנו. אם הפועל רוצה לעבור את לידס, היא חייבת אחד כזה שלא צריך להחטיא חמש פעמים כדי לכבוש. היא צריכה את כפיר אודי בהרכב הפותח, ומן הסתם זה לא יקרה, ומן הסתם כבר בלילה יתחילו להתגעגע למילאן אוסטרץ'.