יש דרך אחרת. משה אראל על אבי נמני

"הדבר הכי עצוב בדרבי האחרון לא היה התוצאה עצמה. מה שהכי עצוב זה שבדרך למגרש לא באמת חשבנו שאנחנו מסוגלים לנצח. וזאת הרגשה שמעולם לא הכרנו. אפילו לא בימים שגיורא שפיגל אימן את הקבוצה. זה הרבה יותר מתסכל מהתבוסה שחטפנו מהפועל". (אוהד בצהוב-כחול, 30.11.02, ביציאה משער 11 בבלומפילד).
ההפסד של מכבי תל אביב במחזור האחרון סימל שוב את השליטה האדומה בעיר הגדולה בשש השנים האחרונות, למעט משחקים זניחים. למרות האכזבה, רבים מאוהדי מכבי משוכנעים עדיין כי הקפטן, אבי נמני, עוד ייקח על גבו את הקבוצה כשחקן אל תואר האליפות. אוהדים אחרים, וכלל לא מעט יש לציין, חושבים שנמני עצמו הוא הבעיה ולא הפיתרון. ובעיה שדורשת טיפול.

לא על הכוכבים לבדם

בקיץ שקדם לעונת 00-01, כאשר במכבי שוב תכננו איך 'לבנות קבוצה', נפגשו לוני הרציקוביץ' והמאמן החדש ודנו בתכניות העבודה. שרף אמר ללוני שהוא רוצה את נמני בכל מחיר וכי לשיטתו הקבוצה תיבנה בצלמו של הכוכב. הבעלים השיב בחיוב, שיחרר סכום אסטרונומי ושרף קיבל את מבוקשו.
עם זאת, האינטואיציה של המאמן אמרה לו שנמני לבדו לא מסוגל לסחוב את הקבוצה, אז הוא הביא את טל בנין, שיעזור בנטל. שרף ציפה ששני כוכבי הנבחרת יסחבו יחד את מכבי לעונת אליפות מופלאה, אבל לא לקח בחשבון את העניין הפשוט: שבנין, כמו נמני, הוא לא שחקן מוביל, אלא שחקן משלים (מצויין), שאמור להשתלב בקבוצה שרצה לאליפות עם חבורת פועלים אפורים. לא לבד.

נמני ושות' - אליפויות בע"מ

גם אוהדי מכבי תל אביב השרופים ביותר יודעים שנמני מעולם לא הוביל את הקבוצה להישגים לבדו. בעונת האליפות הראשונה של גרנט (91-92), הוא בכל מקרה היה על תקן של צעיר מוכשר, ולצידו שחקנים משלימים נהדרים בדמותם של ניר קלינגר, נועם שוהם, שורה אוברוב, אלי דריקס ואיציק זוהר. נמני נצץ ומכבי נראתה כמו מיליון דולר.
בעונת האליפות 94-95 תפס את משבצת הכוכב אבי נמני ולצידו חבורה של פועלים משובחים בדמותם של הברומרים, קלינגר, שוהם, דריקס ובלקין, שיחד עם אוברוב גנבו את האליפות למכבי חיפה של רביבו וברקוביץ'. עם זאת, הניצחונות היו קשים ורק יכולת טובה של השחקנים הפחות בולטים העניקה למכבי את האליפות, ובוודאי שלא נמני לבדו.
בעונת הדאבל לאחר מכן הכל התחבר לנמני עם מכבי אבל שוב, הוא לא היה הכוכב הראשי. איציק זוהר המשיך לפרוח, ויחד עם קלינגר שכבש 11 שערים ודריקס (הקלף הסודי), הוביל את מכבי לעונה מופלאה.

קפטן הולך לאיבוד

המסקנה חד משמעית - אבי נמני עדיין לא הוכיח שהוא מסוגל להוביל קבוצה לאליפות, ועד להודעה חדשה הוא חייב להיות חלק מצוות מנצח, צוות לוחם שיעשה בשבילו את העבודה. הצוות שקיים כיום במכבי הוא סגל שאולי נוצץ מבחינה התקפית מידי פעם, אבל כמעט ולא קיים מבחינה הגנתית, בעיקר כשאחד השחקנים נעדר בגלל פציעה.
נמני של העונות האחרונות במכבי הוא שחקן שמנסה, אבל לא יכול. הוא רוצה להעביר עוד שחקן ועוד שחקן, אבל בסופו של דבר נראה כמו מי שלקחו לו את חדוות המשחק ורוצה רק לגמור כבר את העונה וללכת לנוח. הצוות מסביבו רואה ולא יכול להושיע, הרי נהוג לחשוב שנמני הוא זה שאומר את המילה האחרונה, למעלה אצל הבוסים הגדולים.

אף אחד לא יושב ליד הנהג

על יכולתו האינדיבידואלית של נמני אין ויכוח. הוא אחד השחקנים הכישרוניים ביותר שגדלו במכבי מאז ומעולם. שחקן שיכול לעבור שחקנים על מטר מרובע, כאילו הם לא קיימים. אבל כדי שכל זה יקרה הוא צריך צוות מנצח, קצת יותר שמחת חיים עצמית, ופחות מעורבות בניהול הקבוצה.
זה כבר כמה שנים שבמכבי לא מעיזים אפילו לחשוב על הבאת כוכב נוסף לקישור ההתקפי, דוגמת ג'ובאני רוסו או ננאד פראליה, או אפילו יוסי בניון. בקרית שלום יודעים שעם נמני לא מתעסקים ולכן בכל העונות האחרונות התמקדו מאמני הקבוצה בהבאת שחקני קישור אחוריים או חלוצים, שינסו לעזור לכוכב הצהוב. אפילו לאוהדי הקבוצה המושבעים שמוכנים ללכת באש ובמים אחרי נמני, נמאס בתחילת העונה, והקפטן ספג שריקות בוז צורמות על תצוגות הנפל שלו במחזורים הראשונים.

סימן לבאות

זה לא רק הדרבי האחרון או התחושה שגם השנה הפכה מכבי תל אביב ללא רלוונטית עבור מאבק האליפות בשלב מוקדם מדי. נמני היה צריך ללכת כבר מזמן כדי שמכבי תל אביב תחזור ותשחזר את ימי שנות ה-90 העליזים. כל עוד נמני במכבי, האוהדים יודעים שהאליפות תמשיך לנדוד בין בלומפילד האדום להרי הכרמל הירוקים.