עמיחי שלו / עב"מ בשמי בלומפילד

המקרה הכי מפורסם של עב"מ ברחבי שמי דמוקרטיית הבננות שלנו היה בבית שאן, וזה לא היה דוד לוי. קצין משטרה בכיר דיווח בקשר: "יש לי פה אירוע", ולא ידע להסביר מהן האורות המשונים הבוהקים שהוא רואה מעל העמק. בסופו של דבר, אף אחד לא דיווח על גמדים בבגדי גוף שתקעו לו מחטים ברקטום או הפרו אותו לצרכי השבחה חללית, והתקרית תויקה בתיקי האיקס של מחוז צפון ובכמה אתרי רשת קונספירטיביים להחריד.

בשנים האחרונות, כמעט כל שבת, אוהדי כדורגל לא מעטים מביטים ליציע הכבוד, מזהים את האיש, הילד והקרחת ואומרים לילדים הצהובים שלהם שקיבלו כבר צורה של גרעין חמנייה מפוצח: "תראה מתוק שלי, הנה עב"מ". הוא הרי לא מדבר כמוהם, לא חושב כמוהם, ולמעשה כאילו גנב להם את הקבוצה. הוא לא שייך, הוא לא מפה. הוא עב"מ, ולוני הרציקוביץ' הוא אכן כזה, אבל במובן החיובי של המילה. לפעמים צר לי שאני לא חי במדינה של עבמ"ים. בטח גם אפשר לראות שם משחקי כדורגל בלי לחטוף הרעלת קיבה, ולראות טלוויזיה בלי להרגיש שמגרדים לך חתיכה מהמוח בשפכטל.

כמו בפוליטיקה, כך בתקשורת הספורט, יש לעיתים קרובות נטייה ללכת אחרי הרחוב בעיניים עצומות, ואחרי זה מתפלאים שבריונים ומאפיונרים נכנסים לרשימת הליכוד.

כל מה שלוני אמר על אוהדי מכבי תל אביב המתפרעים הוא נכון. צריך לקחת אותם במכולה ולתת להם לפרוק אגרסיות באיזה תא כלא מסריח משתן ושורץ חולדות. הבעיה שכולם כאן מתרפסים בפני האספסוף, והאמת שבקצב הזה לא יזיק להרציקוביץ' איזה מאבטח או שניים. בכל מקרה, אפשר לבקר אותו בחריפות על החלטות שבדיעבד התבררו כמביכות. כולם כבר עשו את זה. אין טעם לטחון את זה שוב. באופן אישי, אני מסתכל על ההתנהלות של לוני ואני מגיע למסקנה שהוא פשוט לא הגיע למדינה הנכונה. הוא פשוט מתאים לאנגליה. כאן, לנצח הוא יהיה עב"מ. הקונספציות החינוכיות מערביות שהוא מנסה להחדיר ללא הצלחה, הקשר הרומנטי עם העבר, הרצון ליצור אווירה לא מתלהמת, אליטיסטית, הסבלנות האין סופית והאידיאה שמאמן זה לא דבר שישר מפטרים כשלקבוצה לא הולך. כל אלה היו נפלאים אם הוא היה הבעלים למשל של קבוצה כמו ניוקאסל או טוטנהאם.

כאן, במדינתנו המנוונת והברברית, האנטי רציונלית, שכל פעם שרוצים לבדוק את הברומטר יורדים לאיזה שוק ומראיינים סיטונאי עגבניות, כאן דברים כאלה פשוט משדרים רכרוכיות, חולשה וזרות. לוני צריך להבין שהמקום בו הוא פועל הוא לא מקום הנשמע לפי חוקי הגיון ומוסר. אתה מצליח רק אם יש לך תחושות בטן, ג'ורה רותחת מרוב חרא מילולי ומרפקים בעובי כריות אוויר. במידה מסוימת, להצליח במציאות כדורגלנית שכזו חופף להצלחה להיבחר למקום ריאלי בליכוד. זה שיש לך כישורים, אידיאולוגיה ורצון עז לשנות משהו לא מעניין אף אחד, העיקר שיש לך ביצים, כוח וגם קצת כסף.

הוא הביא מאמן מוכשר, העמיד לו תקציב מכובד. הקומץ רוצה שהוא ילך. אם הוא מחר מוכר את הקבוצה, איך זה בדיוק יגרום לאבי נמני לצאת ממצב השיתוק המוזר בו הוא נמצא על אמתלה של פציעה ישנה? איך זה יגרום לאבי סטרול להפוך מבלוף דמוי דדי בן דיין (ביורן בורג שיק) למגן ימני לגיטימי של נבחרת ישראל? איך זה יחזיר את גדי ברומר לתקופה שלפני הפציעה הגדולה שגמרה אותו? האם זה ישנה את העובדה שחוליית הקישור של מכבי, שנחשבת על הנייר למבריקה והיצירתית ביותר בליגה, לא ממצה אפילו 30 אחוז מהפוטנציאל שלה? כנראה שלא.

יש דבר אחד שנקרא ניהול, שבינתיים הרציקוביץ' עשה העונה ללא כל טעויות. יש דבר אחר שנקרא ניהול מקצועי, וזה כמובן תפקידו של המאמן, וניר קלינגר הוא מאמן מוכשר, שניסה לעשות כל מה שהוא יכול כדי למנוע את הבלתי נמנע, אבל כנראה שגם הוא הבין שלא משנה הטקטיקה, הבעלים, הקומץ, המזג אוויר: כל עוד אבי נמני בקבוצה, הקבוצה תהיה תלויה באבי נמני. גם כשהוא מפצח גרעינים ביציע.