בונג'ורנו רמת הגולן

כל סיפור של יין טוב מתחיל בהתאמה שבין הטרואר – קרקע, אקלים וכו' – לבין זן הגפן. באזורים הנעדרים מסורת רצופה של טיפוח כרמי יין, כמו אצלנו, עוסקים הכורמים והייננים בחיפוש מתמיד אחר זנים חדשים, נוטעים, מקווים לטוב, ממתינים שנים, מנסים ומנסים, ורק אז יודעים. דרך ארוכה שלא תמיד מסתיימת בהפי אנד. לכן, סקרנות רבה אופפה את יציאתו בימים אלה לשוק של "גמלא סנג'ובזה 2000", מיקבי רמת הגולן.
כמו שהפסטה והפיצה מזוהות אינסטינקטיבית עם המטבח האיטלקי, הסנג'ובזה הוא הענב של היין האיטלקי. כרמי הזן הזה משתרעים על גבעות טוסקנה, נותנים עצמם לעשיית יינות הקיאנטי והרונלו המפורסמים, ובדור האחרון הם נדדו גם לקליפורניה וזכו שם לקליטה מוצלחת ביותר. בשנת 1997 נטע הצוות התוסס של יקבי רמת הגולן את הסנג'ובזה בכרם אלרום, בחלק הצפוני של רמת הגולן: 1,100 מטרים גובה, אקלים קר, אדמה געשית. על הנייר, הרכב מתאים לגפן שמבקשת משך הבשלה ארוך לענביה.
השנים עברו. בציר 2000 היה הראשון שנלקח אל היקב לתסוס ולעשות ממנו יין. בתוספת קטנה של קברנה סוביניון (15%), תחת שם הסדרה "גמלא", יצאו לאוויר העולם הבקבוקים הראשונים של סנגו'בזה ישראלי, לשמוע את חוות דעתם של אוהבי יין. המדור, שנטיותיו האיטלקיות בנושא ידועות, סיחרר, רחרח, טעם – והוא מברך.
זה אכן סנג'ובזה. על גוון הקטיפה האדום בוער שלו, ועל ניחוחותיו שאינם עמוקים מאוד אך יש בהם גרגרי יער ותבלינים במידה נאה. הלגימה מגלה איזון ורעננות – עם משך טעמים מרשים על החך. זאת הצלחה, אין ספק, זה יין שמלווה באופן יוצא מן הכלל ארוחות ישראליות ביתיות שהפסטה והעוף משובצים בהן לעתים קרובות. בחנויות, בין 59 ל-62 שקלים הבקבוק.

למשש את היין

מעשה נאה עשו יקבי "כרמל מזרחי", כאשר הוציאו לשווקים בימים אלה בקבוקי יין ראשונים ועל תוויותיהם כתב ברייל – לעיוורים. לאורך התווית הרגילה של ה"אמרלד ריזלינג סלקטד 2001", אפשר למשש את המידע הנחוץ על היין, בטרם הקנייה והשתייה. שיתוף הפעולה הזה בין היקב לבין המרכז לעיוור, ארגון הגג בישראל של העיוורים ולקויי הראייה, יניב גם תרומה כספית לפעולות למען החברים – אחוז מסויים מסך כל מכירת היין הזה, כ-100 אלף שקלים לשנה.