בין שמיים לארץ
ברחבי הארץ פזורים בתי כנסת עתיקים מתקופות שונות, מהם ניתן ללמוד על השינויים שעבר המוסד עתיק היומין לאורך השנים. מנחם בר-און פקד שלושה מהיפים שבהם
ארצנו הקטנטונת משופעת באתרים ארכיאולגיים הפזורים לאורכה ולרוחבה, ביניהם בתי כנסת עתיקים מתקופות שונות ובמצבים שונים של שימור. גם מי שלא נוהג לפקוד היום את המוסד הציבורי הוותיק הזה, יציץ, ייפגע ויפיק שיעור מחכים ביהדות ובהיסטוריה של עם ישראל בארצו.
'בית כנסת' הוא מושג עתיק יומין, שמופיע פעמים רבות בספרות התלמודית, מה שמעיד על תפוצתו הרבה. תפקודו של בית הכנסת עבר שינויים רבים, בהתאם לנסיבות. בראשיתו, לפני למעלה מ-2,000 שנה, שימש המבנה כבית ועד ומקום כינוס לאסיפות הקהילה (כך בתי הכנסת במצדה ובגמלא). בנקוף הזמן, הוא תיפקד כמקום לימוד ומקום תפילה. לאחר מכן הפך המוסד למקום תפילה בלבד, ובימינו ניתן להבחין בשינוי מגמה נוסף, כשהמקום משמש לא רק לתפילה אלא גם לעריכת אירועים חברתיים שונים.
את הסיור שלנו נקדיש לשלושה בתי כנסת עתיקים, מהם ניתן ללמוד על השווה והשונה במבנה בית הכנסת ובתפקודו, כפי שהתפתח משלהי תקופת בית המקדש השני (תחילת הספירה הנוצרית) ועד למאה השמינית.