מרעישים את המטבח

שמעתם פעם על חוק "שעות המנוחה"? דעו לכם שיש כזה בארצנו הקטנטונת. החוק קובע ש"אסור להקים רעש בין שתיים לארבע בצהריים", ש"אסור להרעיש אחרי 23:00 (מלבד ביום העצמאות)" ועוד כמה דברים מוזרים כגון אלה.

שלאפשטונדה, בין שתיים לארבע, זה עניין קדוש אצל יוצאי גרמניה. בשעות האלו ישנים, ומי שלא ישן חייב לשמור על דממה מוחלטת ולא להפוך עלה בספר אם זה מרעיש.

בימנו, לא רק שלא מקפידים על החוק, אלא יש מי שמנצלים את שעות הצהריים, ובמיוחד אלו של יום ו', כדי לגמור עניינים. כך נוצר מצב שבו השכנה דופקת שניצלים בדיוק בשתיים וחצי והשכן מלמעלה דופק עם מקל מטאטא כדי שתפסיק.

ביום שישי האחרון ניסיתי לקרוא משהו בדיוק כשפטיש השניצלים נכנס לפעולה ויחד איתו המקרר שלנו התחיל לזמזם. הנחתי את הספר ושאלתי את עצמי: האם יש רעשים אחרים במטבח שיכולים להוציא את מי שלא מבשל מדעתו?

ניסיתי לדמיין לעצמי את הסצנה של קישון מ"תעלת בלאומילך", בה עומדים דיירי הרחוב אצל גדעון זינגר מפקח המשטרה במשרד, ומתארים לו את הרעשים השונים. העברתי את הסצנה למטבח שלי, ונעמדתי מהצד לראות מה קורה:

- "זה מתחיל בזמזום נמוך, במין בריטון כזה, מהכיוון של המקרר... ברררררזזזזרררר. אם במקרה הנחת משהו מזכוכית, נגיד צנצנת, קרוב לדלת, אז גם יש איזה טון בבס – גרררר שמתלווה לזה. בכל חצי שעה עשרים דקות המקרר עושה "פחחח" גדול ומשתתק. אז בעצם אתה יודע שהוא בכלל עבד ואומר לעצמך "וואו, המקרר הזה מרעיש..."

- "והמג'ימיקס שלך: .... נורא. ואם בעלי משתמש בפולסים אני כל פעם קופצת מהמקום: בורבם בוםברר, שלא לדבר על הכלב שלנו שעומד ונובח ליד השיש..."

- "והכלים? והמיקסר שלך, שכל פעם אתה חובט איתו בצדדים של קעריות הפח שלך. זה הלוא יכול להעיר את את השכנים. לא חשבת על זה? והסירים? ופטיש השניצלים?"

אם מקשיבים טוב, מגלים שלא חסרים רעשים, ואני בטוח שאני לא המשוגע היחיד. הנה שלושה מתכונים שלא מכינים בין שתיים לארבע.

שייק קפה רועש

חומרים:

כוס חלב קר

כפית נס קפה

1/2 בננה בשלה

סוכר לפי טעם

מעט קירסאו אם רוצים

הכנה:

מכניסים הכל לבלנדר ומרעישים.

קציפת תפוזים

הקציפה הזאת היא מאכל מסורתי בכל בית של יקים ואי אפשר להכין אותה בין שתיים לארבע. עושים אותה ממיץ תפוזים או משילוב של תפוזים ולימון. אצלנו היו מגישים בכוס יין או שמפניה (פתוחה, לא פלוט), עם קצפת מעל וגרידת לימון או תפוז. כשמאכסנים במקרר לפני ההגשה, רצוי מאוד לכסות, על מנת למנוע קילקול המרקם, שהוא כשל פודינג. ותודה לדורית על המתכון.

חומרים:

1/2 2 כוסות מיץ תפוזים טרי, מסונן

1/2 2 כוסות מים

4 ביצים

כ-10 כפות סוכר

4 כפות פודינג וניל לבישול (לא אינסטנט)

הכנה:

1. מערבבים את הפודינג במעט מים חמים וממיסים אותו היטב – שלא יווצרו גושים.

2. שמים את כל המרכיבים בתוך סיר, מניחים על אש בינונית. מערבבים הכל במערבל ידני, תוך כדי בישול, עד שהכל רותח

כשרותח, במידה והסמיכות מספקת, מורידים מהאש. אם יש צורך, ניתן להוסיף עוד מעט פודינג מומס במים רותחים. ניתן כמובן להמתיק אם צריך על ידי הוספת סוכר.

המתכון הבא דורש שקט וסבלנות של אנשים שקטים. רצוי לשים איזו רביעיית מיתרים ברקע: ג'לי בומבה (או קרמבו ג'לי).

זוכרים את סוכריות "ריגולטו" שהיו פעם? שוקולד ממולא ג'לי "חזק" כזה? אוי, להסיר בעדינות את העטיפה ולגלות את בסיס הסוכר המוקשה. התענוג שלי היה להפריד בין השוקולד עם הג'לי והבסיס. לכו תבינו.

בתור מחווה לקישון ולבומבה צור (שבטח אהב מתוקים), לפארטצ'יה אהובתי וליכולת האילתור הישראלית, הרי קרמבואים שאפשר לעשות בצורה מסודרת, אבל כאן הם אילתור. ולמה זה אילתור? כי בטח יש תבניות מיוחדות שבהן אפשר לעשות "קרמבואים", אבל אם לא נשתמש בכוסות פלסטיק חד פעמיות, איך נרגיש בבית?

היות והכוסות נפחן אינו אחיד (וצורתן גם), אני ממליץ לנסות קודם לפני שמתכננים ארוע עם אורחים סביב זה. יכול להיות ששניים-שלושה חטיפים יתפקששו לכם. לא נורא. אפשר להכין בצוות - עם מישהו שיקרר את הכוסות עם השוקולד בזמן שאתם ממלאים את הבאות. תיכף הכל יהיה ברור. כל חטיף יוצא די גדול, בנפח של כ- 50 מ"ל.

חומרים (10-15 חטיפים, תלוי בגודל):

חבילת ג'לי בטעם לימון, תות או אננס

100 גרם שוקולד מריר

20 גרם חמאה

מי קרח

ציוד:

כוסות חד פעמיות

תבנית טוסטר אובן

מספריים

הכנה:

1. ממלאים התבנית, לא עד סופה, במי קרח ומוסיפים כמה קוביות קרח.

2. מכינים את הג'לי לפי ההוראות על השקית.

3. ממיסים את השוקולד עם החמאה ושתי כפות מים כארבעים שניות, מכוסה, במיקרו. מערבבים לתערובת חלקה.

4. שופכים מעט שוקולד – עד שתי כפות – לכוס חד פעמית ומסובבים אותה באלכסון כלפי מטה כך ששוקולד ניגר ומצפה את דפנות הכוס, עד לגובה של שלושה סנטימטר. אם צריך, מוסיפים שוקולד. ברגע שאחיד, מכניסים לתבנית וממשיכים לסובב עד שהשוקולד קשה ויציב. עושים אותו דבר עם הכוסות האחרות אבל משאירים שליש מכמות השוקולד לפחות בקערה.

5. יוצקים לכל כוס ג'לי קצת מתחת לגובה קו השוקולד, וטופחים מעט כדי שירד למטה. לאחר שכל הכוסות עברו את הטיפול הזה, יוצקים שוקולד מעל הג'לי שבכל כוס ו"חותמים" אותה. אם חסר – מכינים עוד שוקולד. אם התקשה – אפשר להמיס שוב בעדינות.

6. מכניסים לפריזר. מוציאים מהפריזר לפני ההגשה ועם המספריים חותכים את היקף הכוס בכמה מקומות. מושכים את הרצועות שנוצרות ומחלצים בעדינות את הקרמבו. אפשר להגדיל ולעשות ולצקת פודינג מעל לג'לי ואז לחתום בשוקולד. זה שוס אמיתי, ראו הוזהרתם.