יום שמש חורפי בתל אביב

תל ברוך: קלפי גבה גלי

ביום שמש חורפי תל אביב היא קסם. אבל הקסם האמיתי מסתתר לו ביום שכזה בחוף הים. אני בחרתי בחוף ימה של תל ברוך. מתלבשים כמו בצל וככל שנעשה חם יותר מתקלפים שכבה אחר שכבה ומביטים בכל האנשים היפים והחטובים המגיעים אל החוף, וגם אם אתה לא כזה מיד אתה נהייה כזה בגלל המקום, בגלל ריח הים, בגלל האווירה. לפני שנוחתים בבית הקפה המקומי צועדים במרץ, חולפים על פני חוף הצעירים, ועל פני אלו החובטים במרץ במטקות ונזהרים מפינג פונג טועה, עוברים את החוף הדתי של הרצליה ומגיעים עד המרינה ההרצלינית. חוזה המדינה מתהפך בקברו נוכח קו החוף המכוער של העיר הקרויה על שמו, כאשר בעלי המאה ניכסו לעצמם קו חוף השייך לכו-לם.

נוגעים בקיר של המרינה וחוזרים במשנה מרץ אל בית הקפה של תל ברוך. אפשר לבחור במפלס הגבוה ואפשר מול שולחנות הפלסטיק על החוף עצמו. התלבושת האחידה היא נעלי התעמלות ואימוניות של אנשים שהספורט קרוב ללבם. מקנחים בקפה או בירה ומודים לבורא כי טוב.

בית התפוצות: קלפי עם געגוע

בבית התפוצות מככב עכשיו נחום גולדמן, מדינאי ללא מדינה בניגוד אלינו, מדינה ללא מדינאים. עכשיו צריך רק להצביע מה יותר קשה. יש עדיין שאריות מתצוגת זיגמונד פרויד ויש גם תצוגת קבע המשתרעת על שלוש קומות מלווה בסרטים תיעודיים, תצוגות אורקוליות ואמצעי המחשה חדשניים. הרצף אינו כרונולוגי או גיאוגרפי אלא על פי נושאים מרכזים: המשפחה, הקהילה, האמונה, היצירה, הקיום והשיבה. את הסיפור הכרונולוגי של העם היהודי ניתן לראות בקומת הכניסה בשער 'שבעת הימים'.

בין תצוגות הקבע יש חדרי עיון עם סרטים תיעודיים הנוגעים בהיבטים שונים של חיי היהודים בתפוצות ומרכז לגינאולוגיה יהודית, המרתקת על אחד בשל מאגר המידע הממוחשב שבו רשומים אילנות יוחסין של משפחות יהודיות מכל העולם. במרכז למוסיקה יהודית אוסף של 4,000 הקלטות של קטעים מוסיקליים ומידע על מוסיקאים ופייטנים יהודים 6462024/48). בתשלום, טל': 6462020-03, בתוך קמפוס אוניברסיטת תל אביב, הכניסה משער מתתיה (שער 2), רח' קלאוזנר, רמת אביב.

נווה צדק: קלפי עם חזון

להוריד מהמדף את אחד מספריו של עגנון, להתלבש יפה ולצעוד אל השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ ליפו במאה ה-19 והיום היא מציעה אלטרנטיבה חיננית לשינקין. בווילג' נווה צדק הוקמה הרכבת הראשונה במזרח התיכון (1892) שטסה במשך שש שעות עד לירושלים, מכאן הביט עגנון אל הים, כאן גרה הסופרת דבורה בארון ובחדר אחר כתב יוסף חיים ברנר על פח של נפט. טביעות האצבע של האחים שלוש ניכרות בסגנון הבניה של המרכז לאמנות ותרבות היפה, שהוקם במקום ואפשר סתם בלי מטרה לשוטט ולחלום.

ברחבה של סוזן דלל עמדו בתי הספר 'אליאנס' לבנים ו'יחיאלי' לבנות והיום הרחבה מרוצפת ונטעו בה לשם שינוי, דקלים עצי הדר אסיאתיים ולא עצי אורן מאירופה. ברחוב אמזלג בתים בני מאה שנה ויותר, ביניהם הארמון של משפחת שלוש ובית מס' 22 של משפחת אמזלג, עם חצר פנימית רחבת ידיים.

ברחוב רוקח בתי כנסת אשכנזיים ומוזיאון נחום גוטמן שהוא אחד המקומות היפים והקסומים בשכונה. בקצה הרחוב ביתו של שמעון רוקח שהיום מתגוררת בו נכדתו, לאה מג'ארו-מינץ, שהפכה את הבית למוזיאון משפחת רוקח עם ארגז הנדוניה, כלי מטבח ופסליה וציורים של האמנית.

ברחוב שבזי חנויות קטנות ומקסימות, כדאי להגיע אל 'חפצים' ברחוב שלוש 27. לרעבים יש את 'סוזנה', קפה מסעדה עם מרק קובה חמוסטה נפלא, או משהו יותר יוקרתי ב'קרן'.

פארק הירקון: קלפי בריאות

בזכות יהושע אנחנו נהנים מ-5,000 דונם ירוקים המשתרעים מעשר טחנות במזרח ועד הים במערב. בפארק אגם מלאכותי של 80 דונם שאפשר לשוט בו או סתם להקיפו ולהיזהר שהכלב לא יקפוץ פתאום פנימה. זו שלי התכופפה לשתות, איבדה את שיווי המשקל ופלופ, נפלה לאגם. מעל לאגם פורשים כנפיים אנפות, שלדגים, סיקסקים, אגמית, סופית וברווזים. המקום הגבוה ביותר בפארק נקרא 'הר הרוחות', זוהי גבעה מלאכותית הצופה אל הפארק. ליד נקודות התשלום שבכניסה נטעו את גן הוורדים והוא משתרע על עשרות דונמים עם סוגים חדשים של זני וורדים בכל הצבעים, הריחות והגדלים.

אפשר להגיע הנה עם נעלי התעמלות אל שביל הצעידה המסומן, אפשר להגיע רכובים על אופניים, להתחיל ליד רידינג ולסיים ליד קניון איילון ובדרך לפגוש אקליפטוסים גבוהים, שיחי פטל קדוש, עצי ערבה, קנה וסוף בין שבילים מסתוריים בתוך ירוק וממול הירקון שעל מימיו צפה עדשת המים הירוקה. יש גם רחבה נהדרת לרולר בליידס ויש אתגר מרתק שאפשר שעות להביט בו: טיפוס על צוק שמזכיר מיד את הרכבת הקואליציה, רק שכאן יש כאלו שמצליחים. יש גם גן קקטוסים שדוקרים כל השנה, גן טרופי עם סחלבים, גן סלעי ארץ ישראל, צפארי וג'ונה ג'ונגה ו- כמובן את הלונה פארק ממול.