שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ההר היפה צובא
    מי היה יגאל בן נתן, מה נותר כאן מביקור הצלבנים, איפה מתחבא המעיין, איך מתחברת אבו גוש לסיפור ומה רואים מכאן שלא רואים משם

    בכרכים גדולים שבעולם נעלמו כפרים והפכו לשכונות בתוכם. כך גם בארצנו הקטנה, שקמה תל אביב ובלעה את אבו כביר ואת סלמה ואת ג'מוסין וסמייל ושייח-מונס ואולי אפילו תבלע יום אחד את ניקוסיה.
    וירושלים גרגרה ועלעה את עין כרם ודיר-יאסין, את שעפאת ואת בית צפאפא, שייח-בדר ומלחה, ולא רחוק היום בכלל שתל אביב ועיה"קנו ייפגשו לסעודה משותפת אי שם בלבו של עמק איילון.
    כך גם קורה בעצם הימים האלה, שההרים סביב לה, לירושלים, הולכים ונבלעים בעיבוריה והופכים לשכונות בוהקות בלובנן ומכסות את האדמה, ואיני יודע אם לצאת במחולות מחניים על שכה גדולה בירתנו, או שמא לקונן מרה על יפי הריה שהושחת ונעלם.
    אחד מן ההרים האלה שטרם נשחת, אם כי בגבולו נפערים לועות של מחצבות ונערמים גלי פסולת, הוא ההר היפה שגויים שקדמו לנו קראוהו 'בלמונט', ובין כה וכה, בהיסטוריה המאוד רחוקה וגם בזו הקרובה, הוא נקרא 'צובא'.
    זהו קודקוד כמעט חרוטי, שקצהו עמוס בחורבות אבן ציוריות, והן עומסות על קשתותיהן וקימורי סימטאותיהן שאבדו שרידים של מצודה צלבנית. כל שנותר מזו הם בסיסי מגדלים, כמה אבני גזית ענקיות, פאת סלע שהוחלקה ושויפה כדי להקשות על האויב לבוא אצלה והיום היא עטויה זקן חזזיות וטחבים, ופיאות מדובללות של שיחי צלף משתלשלים בשוליה ומאפירים את עינה.
    פה ושם עוד מתרוממות ומקירותיה הממוטטים קשתות נאות של אבן, ופה ושם חשופות חצרותיה, ובשוליה עוד נישאות כיפות של אבן שהסמיכו אליה הבנאים הערבים, בעשותם אותה גרעין מוצק לכפר שעיצבו עם הדורות על קודקוד ההר.
    צובא ההרוסה מתנשאת מעל יורשה, הקיבוץ צובה שהקימו משוחררי הפלמ"ח עם תום המלחמה, בה יסדו את ישראל החדשה. רבים וטובים מבני הדור ההוא חלמו כי זו תבסס את החלום. הם ודאי לא העלו על דעתם שבחלוף הדור יתגוללו על הלוחמים שהפכו לחקלאים ויטיחו בהם את כל עוולות החברה שבעטה בהם, ויחזרו אל העסקנות והרוכלות, אל המסחר ביראת שמיים ומכירת העוני כמטבע בשווקים.
    צובא העתיקה חגורה בעצי רימון ובמטעי שקדים, שבעונה הזו של השנה מלבינים את צמרותיהם ועוטים חג על החורבה אשר הפכה למקום להתבונן ממנו על ירושלים ולנוד לגורלה ליהפך לכרך ענק שמאכל את יופיה הנעלם. את שמה של צובא מכירים בתנ"ך רק מן העובדה שיגאל בן נתן אשר בא מכאן, נכנס לרשימה הנכבדה של גיבורי דוד המלך יחד עם הדי ופערי, עזמוות ואליחבא, אליקא, חלף ואחיאם ובעיקר עם גרב.
    דורות רבים לא היתה צובא אלא מקום לגדל בו אוכל ליושביו ואולי גם למכור מעט מן העודפים בשוק של ירושלים הסמוכה. איכריה חצבו מערכות השקייה מופלאות בסלעי המעיין הנובע למרגלות ההר (היום סגור, אם כי בתיאום עם קיבוץ צובה אפשר לפתוח אותו, להיכנס במחילותיו ומאוד להתפעל). לא שמענו על צובא כמקום שגידל פוליטיקאים או לוחמים גדולים, ודרכו של יישוב עניו כזה ממילא לא לבוא אצל אור הזרקורים. אלמלי בנו בו הצלבנים, יותר מ-2,000 שנה אחרי שיגאל בן נתן כיתף את צקלונו והודיע להוריו "שלום, אני הולך מכאן כדי להיות גיבור ולהיכנס לתנ"ך", הרי שלא היינו כלל יודעים על מקום ושמו צובא, שעל כן מי מאיתנו קורא את 'תרגום השבעים' ליוונית, שבו נזכרת צובא בשמה.
    בטבח שערכו הטורקים במשפחת אבו גוש לפני כ-400 שנה נמלט נער מנערי המשפחה אל צובא, גדל שם ויצא חזרה אל כפר משפחתו, כדי להקים מחדש את משפחת אבו גוש הגדולה ולעמוד בראש כל כפרי הסביבה. האיש נלחם במשפחת אלחוסייני הירושלמית וקרוביה, משפחת סלאמה, ובכך ייסד איבת דורות בין החמולות. לימים תמכו בני אבו גוש במלחמת היהודים באנגלים, בעוד משפחת אלחוסייני הוציאה מתוכה לוחמים ומדינאים שלחמו ביהודים בחימה שפוכה, ואיתם בני סלאמה, שגם הם, כחוסיינים, נלחמו ביהודים ובאנגלים, ואחר כך גלו והצטרפו למנהיגות הארגונים הפלשתינים של היום.

    איך מגיעים

    במפת הטיולים וסימון השבילים 'הרי ירושלים' (מס' 9), כמה מאות מטרים ממזרח לקיבוץ צובה, ממש על הכביש הישן מצובה לקסטל. אפשר להגיע ברכב עד מרגלות גבעת צובא העתיקה דרך הקיבוץ. עוד בסביבה: אקווה בלה, בשמו העברי עין חמד, ובו מנזר צלבני מבוצר ומעיין יפה, עצים גדולים וריח מנגל; אבו גוש - אוסף מפואר של מסעדות סביב הגרעין העתיק של הכפר, שבו מעיין וכנסיה מבוצרת צלבנית, למרגלות תל קריית יערים הגבעונית וכנסיית 'גבירתנו של ארון הברית'.

    טריוויה

    בפרשיות המרובות של המלחמות על האזור הזה הסמוך לירושלים, אי אפשר שלא להזכיר את סיפורה של צובא במלחמת העצמאות, עת שהיתה בעורף הקסטל, אחד החשובים שבמוצבי הדרך לירושלים.
    בצובא נאחזו אז מתנדבים מיחידות 'האחים המוסלמים', ארגון מוסלמי קיצוני שרוצחיו של אנוור סאדאת יצאו מאחת הפרקציות המודרניות שלו, שהגיעו לזירה הזו יחד עם הצבא המצרי הפולש. הקרב עליה מתואר נפלא בספר אשר בנערותי היה מספרי המופת של תנועות הנוער, 'חברים מספרים על ג'ימי', ובו מתואר הקצין הצעיר ג'ימי, שפיקד על מחלקה של עולים שלא ידעו עברית. הוא היה מעביר את הפקודה לסמל המחלקה, שהעבירה למ"כים באידיש והם כבר העבירוה לחיילים ברוסית. בין הלוחמים היו כאלה שלחמו בשורות הצבא האדום נגד הנאצים, ובהסתערותם על צובא הערבית זעקו את קריאות הקרב הנוראיות שלהם - "זא רודינא" (למען המולדת), "זא סטאלינא" (למען סטאלין), "זא בן גוריונא" (נחשו לבד למען מי...).
    ומה עם תושבי צובא הפלשתינים, שבשל 'האחים המוסלמים' ממצרים כלתה הרעה אל פניהם? תשאלו בדהיישה. שם יודעים.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צובא. קודקוד כמעט חרוטי, שקצהו עמוס בחורבות אבן ציוריות
    צילום: דפנה מרוז, החברה להגנת הטבע
    צילום: אלכס קולומויסקי
    עין חמד. עצים גדולים וריח מנגל
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מומלצים