התמוטט חלק מבית הווארד ביפו

כחמישה חודשים אחר שהכנסייה המרונית, הבעלים של הבית בו שכן המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית ביפו, ברחוב רזיאל 17, הרסה אותו, התמוטט חלק מהבית הסמוך, ברזיאל 15, שאף הוא בניין היסטורי.

במועצה לשימור אתרים, שפעיליה נאבקים על שימורו של כל בית בעל ערך היסטורי ברחבי הארץ, קוראים לעיריית תל אביב לדאוג לשיקומו של הבית.

הבית ברזיאל 15 נבנה בשנת 1892 לערך בידי איסכנדר עווד, מארוני ממלטה, ששינה אחר כך את שמו לאלכסנדר הווארד.

בספרו 'סביב כיכר השעון' (הוצאת יד יצחק בן צבי), מספר המחבר יעקב ינון, כי עווד-הווארד שימש בצעירותו מלווה ומתורגמן לתיירים אנגלים שסיירו בארץ ישראל. לאט לאט הרחיב את עסקיו בתחום זה והפך לאחד מסוכני הנסיעות הגדולים בארץ. לדברי ינון, עווד החליט להתאים גם את שמו למעמדו החדש, לשם עם צליל ארופאי 'אלכסנדר הווארד'.

ידוע כי הווארד הקים מלון בירושלים וגם ביפו, וייתכן כי מדובר בבית ברזיאל 15. רחוב רזיאל של היום נקרא בעשור הראשון של המאה ה-20 'רחוב הווארד'. ינון מציין, כי לא ברור אם הבית ברזיאל הוא אכן בית המלון היפואי של הווארד.

בכל מקרה, הבית שחלקו האחורי התמוטט השבוע, היה עם בנייתו בית מידות, אולם ללא סגנון אדריכלי מוגדר. פתח הבית חריג ובולט מאד בסביבה. הוא עשוי אבן מגולפת ומעוצב בצורת וילון עשיר בקפלים ומוסט אל צידי חלל הפתח ומעליו משקוף דמוי קשת עליה היתה חרותה כתובת בערבית "שלום על אברהם", ומתחתיה כתובת בעברית "שלום על ישראל". במרכז הקשת היה מעין גמלון ובמרכזו כתובת בצרפתית "CHEVALIER HOWARD" והשנה 1892 (כאמור, ככל הנראה שנת חנוכת הבית). בשנה זו, אגב, גם נחנך קו הרכבת הראשון בארץ ישראל, בין יפו לירושלים.

לבית היה גן מפואר ובספרו של ינון מסופר כי על פי דיווח עיתונאי של דוד ילין הירושלמי, בחזית הבית היו שני שעונים, אחד שהורה את השעה באירופה והשני בארץ ישראל.

כאמור, לא ברור למה בדיוק שימש הבית בשנים הראשונות, אבל בראשית המאה הקודמת כבר הושכר הבית לדירות למגורים.

אלכסנדר הווארד מת ב-1904 ונקבר בחצר המפוארת של הבית. אלמנתו תרמה כספים לבניית הכנסייה המרונית ברחוב דולפין ביפו, ועם השלמתה הועבר אליה קברו של הווארד ועליו הוצב פסלו.

תמר טוכלר, רכזת המועצה לשימור אתרים באזור המרכז, אומרת כי על העירייה להציב תמיכות לבניין כדי למנוע את התמוטטותו המוחלטת ולדאוג לשיקומו בידי הבעלים (יזם ישראלי), משום שהוכרז כבניין לשימור. לדבריה, לא ייתכן שמעבר לכביש ישקיעו (העירייה ומשרד התיירות) בשיקום בניין הסראייה (הטורקית) ומגדל השעון, וכמה מטרים משם ישלימו עם הרס בניינים היסטוריים.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: מהנדס העיר מבצע בימים אלו הערכה אם לשמר את הבניין, ואם כן באיזה אופן.