שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    סן ברנרד, כלב ההרים

    הסיפור המופלא של מעבר הרי האלפים המחבר בין שוייץ ואיטליה, הנזיר הקדוש ברנרד והכלבים המדהימים שהגיעו משם

    אי אפשר שלא להעריץ את בארי. במזג האוויר הכי סוער, בסופות השלגים הכי משתוללות, הוא לא התלונן ויצא החוצה לחפש מטיילים שכבר לא האמינו שייצאו מזה. הוא הציל חיים של יותר מ-40 אנשים. בגיל 14 בשיבה טובה, הוא הלך לעולמו. בארי, שכחנו לציין, הוא כלב. כלב חילוץ מקסים מזן סן-ברנרד.
    הנה הסיפור המופלא של מעבר ההרים באלפים המחבר בין שוייץ ואיטליה, של הנזיר הקדוש ברנרד ושל הכלבים המדהימים שהגיעו משם.
    כבר בשנת 57 לפני הספירה, במהלך המלחמה הגאלית, יוליוס קיסר השתלט על השבטים הפגאנים שישבו באלפים וכעבור 50 שנה היה זה אוגוסטוס שבנה דרך החוצה - את מעבר ההרים. הקיסר קלאודיוס שיפר את הדרך, הגדיל אותה והפך אותה לאימפריאלית, כשבמשך מאות שנים היא שימשה כדרך המרכזית לחציית ההרים. בפיסגה, בגובה 2,464 מטר, הוא בנה מקדש לכבוד האל יופיטר.
    בשנת 1050 הוקם במקום הוספיס (בית מחסה) על ידי הנזיר ברנרד וכמה מאנשיו, כדי לשמש מקום מנוחה למטיילים, לחיילים ולעולי הרגל הרבים שנתקעו באיזור תשושים בגלל מזג האוויר הלא אנושי. כל הדרכים, וגם זו, הובילו לרומא, שהטריפה לאנשים את המחשבות. ברנרד כל הזמן הסתובב באזור, הפיץ את תורתו של אלוהים וטיפל במו ידיו באלפי אנשים, כי בנוסף לפגעי מזג האוויר חגגו במעבר ההרים שנקרא אז מונז'ו גם שודדים רבים. מהר מאוד שמעו רבים על עבודת הקודש של הנזירים ובית המחסה זכה למתנות ותרומות מכל העולם. ב-1123 הפך ברנרד לקדוש רשמי, אבל רק במאה ה-16 קיבלו מעבר ההרים והמנזר את השם סן-ברנרד.

    מבארי ועד בטהובן

    הכלבים הראשונים נראו בבית המחסה ב-1660 וייעודם הראשוני היה לשמש ככלבי שמירה. על פי תיעודים היסטוריים, ב-1750 הנזירים כבר לוו באופן קבוע על ידי הכלבים, שניחנו בחוש ניווט מעולה ופינו דרכים למטיילים ולמחלצים. הכלבים לא התרגשו מהערפל הכבד ומהשלגים, ואיכשהו תמיד מצאו את השביל שעקבותיו נעלמו. במהלך 200 השנים שכלבי סן-ברנרד פעלו במעבר ההרים הם חילצו למעלה מ-2,000 בני אדם. הכלבים, שהיה קל לזהות אותם על פי גודלם המרשים וצבעם החום-אדום ולבן, הפכו לסמל של ההרים.
    במאי 1800, הוביל נפוליאון בונפרטה 40,000 חיילים במעבר ההרים סן-ברנרד בדרך לצפון איטליה. נפוליאון וחייליו ישנו במנזר וניצלו אותו, כשהם לוקחים 21,000 בקבוקי יין, טון וחצי גבינה ו-800 קילו בשר. נפוליאון נופף בידו והמשיך בדרכו, כשהוא משאיר מאחוריו חוב של 40,000 פרנק. רק ב-1948 השתכנע נשיא צרפת פרנסואה מיטראן להחזיר למנזר סכום סמלי מהחוב השערורייתי.
    הרישום על חילוץ אחרון על ידי כלבי סן-ברנרד במעבר ההרים הוא מ-1897, כשילד בן 12 כמעט קפא למוות, עד שכלב מצא אותו ישן מתחת לערימת שלג ומיהר להעיר אותו. בארי (1814-1800) הגדול והחזק (שקל כ-50 קילו) הוא כאמור כלב הסן-ברנרד הכי מפורסם, ואת גופו המפוחלץ ניתן לראות היום במוזיאון להיסטוריה בברן. אגב, הסן-ברנרד המודרני שעלה לגדולות הוא בטהובן, שכיכב בשני סרטים על שמו.

    דור ההמשך

    ב-1964 נחפרה במעבר סן-ברנרד מנהרה שאיפשרה לכלי רכב לחצות את ההרים בקלות - יותר מ-16 מיליון מכוניות עברו ונהנו - והשאירה את המנזר מיותם בפיסגה. הנסיעה היפה לאורך 5.85 ק"מ במנהרה עולה לרכב רגיל 18 אירו לכיוון אחד ו-25 אירו לכרטיס הלוך ושוב. העיירות המעניינות משני צידיה של המנהרה הן אאוסטה האיטלקית ומרטיני השוייצרית. בקיץ מגיעים אלפים לבקר במנזר הנמצא בדרום-מערב שוייץ, דרך הכביש המהיר המחבר בין שוייץ לאיטליה. בחורף הסיפור הרבה יותר מסובך ולרוב מצריך גלישת סקי ממושכת. למיומנים בלבד.
    כיום, עם הטלפונים הסלולריים, המסוקים וכוחות החילוץ המתקדמים, כבר אין חשיבות מבצעית למנזר ולכלבים, אבל בהוספיס מקפידים לשמר ולטפח אותם. מדי שנה נולדים בו כ-15 גורים סן-ברנרדיים חמודים, כשתמיד אחד מהם מקבל את השם - איך לא - בארי.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלעד גרשגורן
    כלב סן ברנרד סאן ברנרד
    צילום: אלעד גרשגורן
    מומלצים