טיול לקניון עדה
כל אורכו של הנקיק הוא כ-200 מטר בלבד, אבל הנכנס אליו נבלע בבת אחת בסדק צר שאורו אדמדם וקירותיו הדחוסים מזכירים את נקיקי מזרח סיני והרי אילת
היה היה בדואי בשם אבן אלעודה, ששמו יכול להתפרש כמי ששב, או כמי שבצאתו לאוויר העולם הביא להוריו רווחה גדולה. הבדואי הזה היה כנראה איש מטה העזאזמה אשר ניטשו בעבר בהר הנגב ואוהליהם השחירו את הוואדיות. מן הסתם היה אבן אלעודה גם עשיר ומופלג, ואם לא, אז לפחות בעל בעמיו ונכבד בשבטו, אשר על כן נקראו על שמו כמה בארות בשולי נחל פארן, קרוב למקום שבו מתחבר אליו נחל כרכום.
אין הבארות אלא חפירות רעות מראה בגדת הנחל, שמימיהן מדיפים ריח באשה, ורק אם באמת מגיעים לסכנת מוות בצמא כי אז אפשר לכרוך את החולצה על הפרצוף, בחינת מסיכה ומסנן, ולשתות לרוויה.
בדואים כבר אין כאן, אבל בשולי החניון שאושר כאן למטיילי הנגב אפשר לראות את שרידי חביות הפח שבהן היו הבדואים שואבים את המים לצאנם. גם שם הבארות גויר ואיבן אלעודה פינה את מקומו לעדה, שעל דבר קיומה או מזגה, מי היתה ומה עשתה, אין לי מושג ואפילו קלוש.
זכתה אותה עדה ששמה ייקרא גם על נקיק מנקיקי המצוק הגדול והצבעוני של נחל פארן, לא רחוק מן הבארות. באזור הזה הותווה מהלכו של הפארן, הגדול בנחלי הנגב - אשר ראשו ברמת כונתילה ובג'בל א-שעיר שבסיני וסופו במפתח ענק של כארבעה ק"מ עם חיבורו לנחל ערבה - בקו שבר גיאולוגי. מבלי לצלול כאן אל עומקן של סוגיות ובעיות סבוכות, שיאות ליודעי ח"ן ולגיאולוגים בלבד, די לנו אם נדע שהצוקים הצבעוניים - שחורים, אדומים, צהובים ולבנים - במעלה פארן, וטור המצוקים האדומים שנקראים צוקי פארן, אלה הנמתחים מן המעלה בואכה הבארות, חבים את הופעתם הגבוהה והזקופה ואת צבעי המינרלים הבולטים שלהם לפעילותו קדומת הזמן של השבר שבקע כאן את קרום סלעי הארץ ועיצב את הנוף בלב המדבר הגדול הזה.
כבכל צוק מתוח, שאבניו פריכות כחול, גם בצוקי פארן ניסר הזמן בשיניו, שאינן יודעות לאות, נקיקים וחריצים, מבואות אל המצוק ופתחים אל קרבי הסלע שלו. רובם קצרים ומסוכנים למעבר, ואחד מהם הוא הנקיק שכבר סיפרנו כי שמה של עדה האלמונית הושת עליו.
חרטה וצער על שזללנו
כל אורכו של הנקיק הוא כ-200 מטר בלבד, אבל הנכנס אל תוכו נבלע בבת אחת בסדק שאורו אדמדם, קירותיו דחוסים ומזכירים את נקיקי מזרח סיני והרי אילת. המרווח הזעום שמותירים גדותיו ופיתוליו החריפים מנווט את הגוף האנושי לימין ולשמאל וגם אל חרטה וצער גדולים על כי הסכלנו לזלול ולעבות עצמנו בלי גבול; מדרגות מפלוניו מחייבות את הנכנסים אצלו לטפס בידיים וברגליים, בסולם ובחבל; וכל מה שנקיק עדה הזעיר עשוי, היפוך גדול הוא לנחל פארן אשר אליו הוא דועך. הנחל הגדול רחב ובהיר ואין בו נקיקים, ופיתוליו כה גדולים שאין לראותם לעתים בעין, אלא מן השחקים בלבד.
ומה הפארן, שהוא שטוף שמש ואור ורק לעיתים יש בו שדרות של עצים - שיטים ורתמים - הנותנים צל ומקום לחסות בו, בנקיק עדה אין ואפילו עשב אחד לרפואה והוא צחיח, אבל מוצל וקריר ורווחה גדולה יש בו מן החום של המדבר.
משתם הטיפוס בנקיק, בדרך כלל ממתינים במעלהו כמה עורבים חומי עורף ושחורי גוף, שחגים קרוב אל המטפסים, לראות שמא הותירו - כמעשה מגונה, שהעורבים הורגלו ליהנות ממנו - דברי אוכל ואשפה אין חפץ.
הטיפוס למעלה, אל ראש הנקיק, שווה כל דקת מאמץ, כי על כן מראש המצוק נפרש הנוף הקסום בליבו של הר הנגב, הר כרכום, הר עריף, כיפה, הר צוריעז, נחל כרכום הענק והערבה, צוקי הפארן והרי אדום הרחוקים. כולם נראים מלמעלה כמו במצעד של יופי שבא לסדר את מהומת הצבעים של הנגב.
שביל כחול המלווה את ההולך כבר מפתחו של נקיק עדה ומסומן על ראשי המצוקים, עולה ויורד בהם, מרחף מעל הפארן וגולש אליו חזרה במדרון ארוך וצבעוני עד למרגלות עץ שיטה גדול.
עוד בסביבה
תצפית מהר כיפה. פצצה; נסיעה ב-4X4 דרך מיצר פארן; מסלול הליכה קצר ותלול על כיפת עשת, מעל ומדרום למושב פארן.
טריוויה
ועוד בענין השמות בנגב שבהם התחלתי היום: נחל כרכום, יובלו הגדול של הפארן שמתחבר אליו סמוך לקניון עדה, היה פעם ואדי אלעוברה. פירושו של זה הנחל שהוא המעבר, והכוונה למעבר מהרמות המערביות של הר הנגב אל עמק הערבה. כרכומים גם לא גדלים בו, אין לו צורה של כרכום אבל יש לנו ועדת שמות והם החליטו כרכום. הידד.
לעומת האיוולת הזו, נמצאים לא רחוק מכאן נחל אוביל ומישור אוביל וצוקי אוביל. דווקא יפה, כי אוביל היה שר הגמלים של דוד המלך. ואפילו שהסיכוי שדוד המלך הסתובב במרחב הזה נמוך עוד יותר מים המלח, השם הישמעאלי הזה נראה לי מתאים לשממת המקום, שרק גמלים ומוליכיהם מוצאים בו נחת.
