לנון היה מתפוצץ מצחוק
בית ילדותו של ג'ון לנון יהפוך משבת למעין מוזיאון. זו חוליה נוספת בתהליך הפיכתה של ליברפול, בזכות הביטלס, לעיר מושכת תיירים
| הבית של לנון |  | הבית של מקרתני | | ביטלס סטורי | | רחוב מתיו |
חסר כל הדר או ייחוד
ביתו של לנון נתרם לגוף האחראי על שימור אתרים היסטוריים בבריטניה, הנשיונל טראסט, בידי האלמנה יוקו אונו ושופץ כך שישמר את כל המרכיבים של בית אנגלי בשנות החמישים.
כאשר שאלו פעם את לנון בראיון איך היתה ההרגשה להתבגר בליברפול, הישיר המרואיין מבט אל השואל ואמר "אני לא התבגרתי בליברפול. התבגרתי בהמבורג". הוא התכוון כמובן לכך שתקופת ההופעות של הביטלס במועדונים בעיר הנמל הגרמנית היתה משמעותית עבורו יותר מילדותו בעיר הנמל הבריטית, אבל הביוגרפיה שלו מעידה על כך שמגיל חמש עד גיל 23 התגורר בבית המרוחק מעט ממרכז העיר בליברפול. כיום, לאחר השיפוץ והשימור הקפדני, נראה הבית בדיוק כפי שנראה אז, בימים בהם גרו בו ג'ון ודודתו מימי – בית מוקף חצר, קצת כפרי וחסר כל הדר או ייחוד.
מדריכי תיירים מיומנים כבר מתאמנים על ההסבר (תוך כדי תנועת יד רחבה): "כאן על המרפסת הזו ברחוב מנלוב (MELOVE)) 251 הקים לנון את ה'קוורימן', להקתו הראשונה. כאן התאמן על השירים הראשונים בחברת שותפו לעתיד והסר המכובד היום – פול מקרת'ני. כאן בדיוק כתב את הלהיט הראשון של הביטלס שהגיע לראש מצעד הפזמונים הבריטי – פליז פליז מי".
כמו תמיד במקרים מסוג זה התחושה המתעוררת במבקרים היא של תמיהה משגרתו החולית והיומיומית של המקום. ככל שהשחזור מדויק ואמין יותר עולה ביתר שאת ההרגשה – אה, בדיוק כמו כל הבתים האחרים שאנחנו מכירים. מיושן, קטן, לא מעורר השראה. המסקנה המהירה הפשוטה והמעודדת ביותר היא: אם כותב גאוני כלנון (והוא אכן היה כותב גאוני יותר מכל האחרים) גדל בבית כזה, איזה תלונות יכולות להיות לילדינו? הרי נתנו להם תנאים טובים לא פחות להפוך למלחינים חשובים (שלא לומר למיליונרים שטובעים בכסף ונורים בידי מעריץ מטורף בכניסה לסנטרל פארק בניו יורק). זה לא רע בשביל חוויה שעולה עשרה פאונד.
נתרם לקרן האתרים ההיסטוריים
המבקרים בביתו של לנון יוכלו להמשיך מכאן, במסגרת אותו סיור מאורגן באתרי הביטלס בליברפול, אל ביתו הסמוך של סר פול מקרתני, ברחוב פורסלין (FORTHLIN) מספר 20. בבית זה, בן שלושת החדרים ושתי המרפסות גדל והתחנך חציה השני של אגדת הביטלס.
בימים האחרונים נפוצו בבריטניה שמועות עקשניות שמקרתני בן ה-61 עומד להפוך שוב, בפעם החמישית לאב. בנו הצעיר ביותר (מלינדה המנוחה) אמנם כבר בן 26 אבל מקרתני נישא לפני כשנה לדוגמנית לשעבר הת'ר מילס בת ה-34 ועל פי העיתונים בבריטניה היא עומדת ללדת לו בן.
דיווחי הרכילות אמנם מדגישים את אושרו הרב של האב (חשבון מהיר מגלה שביום ההורים של כיתה י"ב יהיה אביו של התלמיד רק בן שמונים) אבל גם בית זה אינו שייך כבר למשפחה אלא נתרם לקרן האתרים ההיסטוריים ונפתח לפני חמש שנים למבקרים. ביתו של מקרתני זכה להצלחה גדולה והפך ללהיט מושך תיירים.
קל לשער שביתו של לנון יזכה לפחות לאותה מידה של פופולריות. במשאל מקיף שערך לאחרונה הבי.בי.סי. בקרב עשרות אלפי מאזינים דורג לנון במקום השמיני מבין הבריטים הגדולים בהיסטוריה. המתחרים האחרים ברשימה היו צ'רצ'יל, שייקספיר, ניוטון והנסיכה דיאנה. שדה התעופה של ליברפול נושא את שמו של לנון ובעיר כבר פועלים כמה וכמה אתרים שקוראים למבקרים, רובם הגדול לא צעירים במיוחד, לצאת וללכת בעקבות ארבעת המופלאים.
המוזיאון פונה בעיקר לתיירים
אחד האתרים הבולטים הוא המוזיאון הפרטי שנושא את השם 'ביטלס סטורי' וממוקם באלברט דוק, על רציפי הנמל המשופצים של ליברפול. המוזיאון אמנם אינו זוכה להכרה רשמית של איש מחברי הלהקה או בני משפחותיהם, אבל הוא פונה בעיקר לתיירים ומתעד את תולדות הלהקה, חבריה והאנשים שהקיפו אותה.
יש כאן צילומים של הביטלס מכל התקופות, תעודות, ביקורות עיתונות, קטעי וידאו, תפאורות סרטים והרבה מאוד חפצים אישיים של ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו. החפצים האישיים, גיטרה, מעיל, מחברת, צילומי בית ספר, זוכים כאן למין הילה זוהרת של חפצי קדושה. הפריט החדש ביותר, שזוכה ב'ביטלס סטורי' לתצוגה של חזיון אור קולי, עם פעלולי מוזיקה, תאורה ואפקטים יקרים בוידאו, הוא אחד מזוגות משקפיו העגולים של לנון.
ג'רי גולדמן, המנהל ואחד הבעלים של ה'ביטלס סטורי', רואה במוזיאון הפרטי הזה בעיקר השקעה טובה, שאם תנוהל נכון יש לה פוטנציאל למשוך המוני מבקרים. 130 אלף איש ביקרו השנה ב'ביטלס סטורי'. כרטיס כניסה למבוגר עולה שמונה פאונד (כשישים שקל).
הופעת סיום המאה ה-20
עיקר ההתרפקות על הימים היפים ההם מתחוללת בסמטה צרה בלב המרכז העיר שנקראת רחוב מתיו. במרכז הסמטה ניצב מועדון הקאוורן (CAVERN CLUB), שהפך את הרחוב למפורסם כל כך. המועדון המקורי, מרתף חשוך וצר מידות, נפתח ב-1957.
הביטלס הצעירים הופיעו כאן בתחילת שנות השישים 292 פעמים. בתחילת שנות השבעים, כאשר לא הבינו עדיין עד כמה יגדל כוחה של הנוסטלגיה נסגר המועדון והבניין כולו נהרס. במקום הוקם מרכז קניות ורק יותר מעשור לאחר מכן הבינו בעליו המקוריים של המועדון איזו טעות עשו ושיחזרו את המרתף במדויק, במרחק כמה עשרות מטרים מן המקום בו ניצב בשנות השישים.
בכל ערב מופיעות כאן להקות מתחילות ולתחייה מסוימת זכה הקאוורן ב-1999 כאשר פול מקרתני, במחווה של שיבה הביתה, בחר לסיים כאן את המאה העשרים בהופעה חגיגית. מול המדרגות המוליכות אל מועדון הקאוורן מתנוסס קיר שמציין את שמם של גדולי הרוק נ'רול שהופיעו במקום.
לאורך רחוב מתיו ניצבים ארבעה פסלי ארד שונים של ג'ון לנון, פסל אחד של כל הלהקה ופסל אחד של ראשי החברים בחיקוי לפסלי הענק של נשיאי ארצות הברית בהר ראשמור באמריקה. בחנות המזכרות הגדולה ביותר ברחוב מתיו מוכרים אלפי מוצרים שמטפחים את פולחן האישיות של חברי הביטלס. כל טי שירט עולה תשעים שקל ומוצרים לאספנים אמיתיים מוכרים רק בחדר פרטי, מעבר לפרגוד שתמונה גדולה של הרביעייה מודפסת עליו.
לשיאה מגיעה החגיגה הזו בכל שנה בחודש אוגוסט. ליברפול מארחת אז למשך שבוע את פסטיבל הביטלס ועשרות אלפים מגיעים לרחוב מתיו כדי לראות ולשמוע להקות שמבצעות חומר מקורי ושירים משנות השישים. במהלך הפסטיבל מתקיימת בכל שנה מכירה פומבית גדולה של חפצים שהיו שייכים לחברי הלהקה.
לפנייה לכתב/ת 
