לרגל המצב

כמעט כולם עסוקים בטרנד האוכל החדש – אוכל זול. מובן שזה עסק קצר ימים, כי בעוד שתי דקות ביבי הקוסם יראה לנו מה הוא יודע ושוב נטבול עמוק עמוק בקוויאר ושמנת, אבל בינתיים, עד ש... כולנו אוכלים בזול.

הכי זול זה כמובן לדוג, לצוד ולאסוף בשדות (וזו, אם כבר מדברים, סוף עונת העשבים הטעימים – חוביזה, עכוב ושאר ירוקים). מובן שעל דיג אין מה לדבר, כי צריך הרבה יותר מרעב כדי לאכול ממה שהים שלנו נותן בתמורה למה שאנחנו שופכים לתוכו. באשר לציד, מי שמסוגל להסתכל לארנבת בעיניים, ולא לתת לה אפילו להגיד "שמע ישראל" ולירות בה, שיבלה. אני, כשהייתי ילד קטן, צדתי יונה שלא מתה מיד אלא רק לאחר שבועיים, שבהם כמעט הטבעתי אותה באבקת הפלא הצהובה של אותם הימים, "דרמטול". היה טקס קצר, היה קבר וצלב – כי מגן דוד מסובך לילד להכין – ועם היונה נקברה גם קריירת הציד שלי. מאז אני צד בעיקר תפוזים ולפעמים פטריות.

אני חס וחלילה לא אומר לגנוב, אבל פני הפרדסים כפני הכלכלה – מזמן לא השקו את מה שצומח שם ואף אחד לא מתכוון לקטוף את הפרי הקטן והמצ'וקמק. אפשר לאסוף המון פרי שנפל על הקרקע, ואני די בטוח שאם תשאלו ירשו לכם לקטוף גם מהעצים. לאכילה כך סתם התפוזים לא כל כך מוצלחים, אבל לריבה או לסיכור אין כמותם.

מרמלדת תפוזים

לפני שניגשים לכיריים דואגים לצנצנות מעוקרות. מקילו תפוזים תקבלו משהו כמו שש כוסות ריבה.

חומרים:

1 ק"ג תפוזים רחוצים ומקורצפים

1 ק"ג סוכר

הכנה:

מניחים את התפוזים בסיר גדול ומוסיפים מים כדי כיסוי. מבשלים כחצי שעה עד שסכין ננעצת בקלות בפרי. מסננים ומצננים.

קוצצים את הפרי (זורקים גרעינים) ומערבבים בסיר כבד עם הסוכר. מבשלים מעל להבה נמוכה עד שהסוכר נמס. מגבירים להבה ומבשלים תוך בחישה, עד שהפרי הופך שקוף מעט, נותנים לנוזל להתעבות כחמש דקות (בדיקת הצלחת הקרה).

מוכן? מורידים מהאש, מסירים קצף ומעבירים לצנצנות מעוקרות.

תפוזים שלא החליטו

זו לא ריבה וגם לא תפוזים מסוכרים, אלא משהו באמצע. את הצנצנת עם המעדן קיבלתי מנירה רוסו ואחר כך גם את המתכון. התפוזים נפלאים סתם כך על הבוקר, בכפית, לעשות יום קצת יותר טוב. נהדר על טוסט וגם רצועות בתוך סלט ירוק זה שיחוק גדול. אז הנה המתכון לתפוזים מסוכרים בטימין וגרניום, בדיוק כמו שקיבלתי אותו.

מגררים מהתפוזים את הקליפה ושומרים במקרר לצרכים אחרים (לטחון עם סוכר + גרניום הוורד). חותכים את התפוזים ל-4 פלחים לאורך, או ל-8, תלוי בגודל.

שמים בסיר, מכסים במים קרים, מלבישים מכסה, מביאים לרתיחה, מכבים. מותירים מכוסה יום.

למחרת שופכים את המים, חוזרים על התהליך, וכך גם ביום שאחריו.

ועכשיו, שמים נתחי תפוז פלוס כוס מנוזלי הבישול פלוס חצי כוס קירסאו או טריפל או וודקה, פלוס חופן מהקליפה פלוס מיץ לימון לפי הטעם פלוס סוכר (כמות הסוכר: שוקלים את התפוזים ועל כל קילו כ-700 גרם).

מבשלים על להבה גבוהה כ-10 דקות ואז יורדים לקטנה, ל-20 דקות, עד שמתקבל סירופ די סמיך. בעוד הסירופ חם, דוחפים לתוכו תימין וגרניום לימוני, ואפילו פיסות מרצפן.

מצננים מעבירים לצנצנת (אם רוצים אפשר לכסות בוודקה)

חונקי כמרים

זו לא המצאה שלנו, השם הזה, גם לא המשך טבעי לאוצר הקללות של הרב יוסף שליט"א, אלא פשוט שם של פסטה. בדרך כלל לשמות של אוכל איטלקי יש סיבה, סיפור. הכי מפורסם אולי הוא הסיפור הקשור בפוטנסקה, רוטב פסטה אדום עז טעם וקל מאוד להכנה (שמן, זית, שום, לפעמים אנשובי, עגבניות, זיתים, צלפים וצ'ילי), שמספרים כי הזונות של נאפולי הכינו במהירות בין לקוח ללקוח. גם משביע וגם מתפקד כסורבה, מפריד טעמים וריחות. ואילו חונקי הכמרים קרויה כך כי האגדה מספרת שהכמרים השמנמנים של הדרום היו כה להוטים לאטריות האלו, עד שנחנקו למוות תוך כדי בליעה.

אני לא כומר ועוד לא מת, אבל זו בהחלט הפסטה שלי. עד עכשיו הכרתי אותה רק טריה, ונהדרת, ב"פסטה מיאה" (רחוב וילסון תל-אביב) או ב"זוקה" (כפר הס). שמחתי נורא לראות פסטה יבשה דומה עד מאוד לזו הטריה, Casarecce כפי שהיא נקראת על המדף במכולת, מתוצרת "ברילה". מכל הפסטות היבשות היא המועדפת עלי: אריזה נוחה, מגוון גדול של צורות ומינים, והכי חשוב – פסטה שיודעת לשמור על מרקם נכון, על צורה, ויש לה את הנגיסה הנכונה.

אז הנה מתכון לחונקי כמרים עם ארטישוק ופול. זו בדיוק העונה להשתמש בירקות האלה טריים, אבל גם עם ירקות קפואים. התוצאה טובה, רק הרבה ביוקר.

חומרים (4-6 מנות):

300 גרם פסטה Casarecce "ברילה"

8 תחתיות ארטישוק חתוכות לרבעים

1/2 כוס שמן זית עדין

500 גרם פול טרי צעיר, נקי וחתוך לפיסות

חופן פטרוזיליה קצוצה

חופן עלי נענע קצוצים

גרידה ומיץ של לימון

פלפל שחור גרוס טרי ומלח

הכנה:

מבשלים את הפסטה. שוטפים, מסננים ומערבבים עם מעט שמן זית.

בסיר גדול וכבד מחממים שמן זית, מוסיפים ארטישוק ופול ומטגנים. מערבבים מעל להבה גבוהה כ-5 דקות עד שהירקות מתרככים קצת.

מוסיפים כוס וחצי מים, מביאים לרתיחה ומבשלים כ-20 דקות עד שהירקות רכים, אך לא מתפוררים. מוסיפים את הפסטה, עשבי התיבול, גרירת הלימון והמיץ – ומתבלים. מערבבים עד שהכל חם, ומגישים.

להגשה: גבינת פיאסה או קשקבל מגוררת.