מותק של יקב

יקבי אפרת התחילו את דרכם באמצע המאה ה-19, ברובע היהודי של ירושלים, כעסק של משפחת טפנברג אשר עשתה יינות לקידוש. יקבים מסוג זה היו קיימים תמיד בקהילות היהודיות בארץ ובעולם, באזורים בהם צומחות גפנים - לספק את צרכי היין לפולחן הדתי. בשנת 1870 היה אפרת ליקב מסחרי, הרחיב את הייצור והחל אף בייצוא יינות קידוש לחו"ל, שהרי מצווה לא כתובה לברך על בקבוק יין מארץ הקודש. ההיסטוריה התגלגלה, מלחמת השחרור הותירה את ירושלים העתיקה מצדו השני של הגבול, והיקב על אנשיו עבר למוצא. שינוי המקום לא הביא לשינוי המגמה, יקבי אפרת המשיכו להיות והם גם כיום יצרנים חשובים בתחום יינות הקידוש (יינות מתוקים), עם ההכשרים המחמירים ביותר בתחום כשרות היין: "רבנות ירושלים" ובד"צ העדה החרדית. ונאמר אמן.
אולם בשנים האחרונות, מבקשים להצטרף למתרחש בתחום היין, משקיעים יקבי אפרת מחשבה וכסף בטכנולוגיה חדשה, בניסיון לייצר גם יינות איכות מסוגים שונים. התוצאה לא אחידה, הצלחה מסויימת במספר יינות, לצד אכזבה מסויימת .באחרים אולם המחירים הזולים מאוד של יינות היקב, עושים אותם לאטרקטיביים עבור רבים. בסדרת "הרי יהודה" מבציר 2002 (המדור לא הצליח, למרות שנעזר באמצעים אופטיים, למצוא את שנת הבציר על תוויות הבקבוק. לעומת זאת, מופיע כיתוב-הסבר לצרכן בשפה הרוסית), מוגש היין בבקבוקים של 1 ליטר. יינות הסידרה הם: אמרלד-ריזלינג זינפנדל, מוסקט, גראנש, סמיון, קריניאן וארגמן - וגם מרלו, שהוא לטעמו של המדור הטוב שבהם. ענבי המרלו הזה באו מכרמים בדיר רפעת וקבוץ צרעה, ונתנו יין עם צבע אדום נעים לעין, עם ניחוחות פרי טובים, גוף קל עד בינוני ונגיעה רכה בחך. כל בקבוקי הסידרה נמכרים ב-24 עד 28 שקלים לבקבוק.