שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טיול בנחל ברק
    טיול 4X4 אל סדק נסתר בנחל ברק שבערבה התיכונה, הכולל אמבטיות מים קפואים לצד יעלים ושפני סלע, ומפגש עם רוצח השיטים

    אנחנו עכשיו על הגבול ההפכפך שבין חורף ברוך מים לקיץ מלהט. עוד יש פרחים בצפון, אבל האובך כבר מנשב במחוזות שמדרום לו, חורך את השלוליות לעמעם את שקיפותן ולהקטינן. זה כמעט קצה הזמן למפגשים עם הדרמה של המדבר, ושם, בשולי הערבה, במקום שהר הנגב מסתיים בקיר מצוק חום-לבן, מעל חצציו האינסופיים של הפארן התחתי, חרוץ אל תוך הקיר סדק מזער ושמו ברק.
    אומנם אין הברק נחל זוטר, ובחלקו הפתוח, המשתרע על פני הערבה התיכונה, אפיקו רחב וסוונה מופלאה של עצי שיטים מכסה אותו. חלקו העליון הוא מניפות של ערוצים היורדים מהר כיפה אל רמת ברק ומושכים אליהם את תשומת לבם הזעיר של השממיות וחרדוני המדבר בלבד. אלא שבין מניפת ערוצי המאום האלה ליער השיטים הנהדר, נלכד הברק בסדק שהעין לא תזהה מרחוק, ומקרוב יתרחבו אישוניה מתמהון.
    שמו הקודם של נחל ברק הוא אלאבריק, כלומר הקומקום, אותו כלי מיתולוגי שאנחנו טועים לומר שהוא פינג'ן, בעוד אשר הפינג'ן היא הכוס הקטנטונת שאליה יוצקים את התה או הקפה מן האבריק. הקומקום הזה, שאין לי מושג מהיכן נשאב לכאן, גויר כהלכה והפך לברק, שלשמחתי אין בו הפעם משום עלבון או איוולת.
    אותו ברק הוא התוצר העכשווי של תהליך ארוך ורב שנים, שבו מסתערים כוחות הבליה - מים במרוצתם, זעזועים סיסמיים בזעפם וכיו"ב - על סלעים והרים; נוגסים בהם, נוברים בשוליהם, מפוררים מהם אט אט פירורים ומבריחים אותם הרחק, אל עמקים ונחלים לא נודעו, מותירים את מושאי ההתקפה קטנים יותר, נמוכים יותר, בלויים ושחוקים. כך גם ברק והמצוק שלו. היום הוא סדק צר, נקיק מפותל בראשית חתירתו העקשנית בקרבי המצוק, ובעוד דורות גיאולוגיים שאין לאומדם הוא כבר יאכל כך את מצוקיו הזקופים וינמיכם, שכל רשמו העז היום יאבד כלא היה.
    הנחל הוא נקיק מפותל. המרים ראשו ממעמקיו רואה שרוך תכול ודק של השמיים ולא את חלקתו הרחבה של הרקיע מעל המדבר. צוקיו הצחים כשלג סוגרים על בריכות עמוקות ומלאות במים קרים להקפיא וירקרקים כעין האיזמרגד. מדרגות גבוהות של סלע - מפלים בלשוננו - מפרידות את הבריכות אחת ממשנה, ואין אתם יכולים לוותר על האחת אלא לטבול בה עד צוואר ומיד ליפול אל אחותה, הקרה כמותה.
    קולות צווחה ובהלה שמשמיעים העוברים במים המוצלים האלה מתערבים בהד המתגלגל מן הקירות ובקריאותיהם הצרודות של העורבים, אלה שמנקדים בשחור את פס התכלת הצר, מטים ראשם אנה ואנה במעופם, סוקרים את המבוהלים שם למטה ובודקים שמא יהפוך אחד מהם לבר-מינן מוחלט, והם, העורבים, יוכלו אז לחגוג.
    היינו הך הוא אם יורדים או עולים בנקיק הבריכות הזה. סולמות ומדרכי מתכת לנוחות העוברים בו מקלים על המטפסים כמו גם על היורדים, אלא שאלה היורדים באים ממרומי מדרגת מפל גדול ומחלון ענק במדבר לתצפית על נופי הפרא של המצוק הצונח אל הערבה, ואז נבלעים בבת אחת בנקיק הצר והמפותל של הנחל, ואילו הבאים אל פתחו התחתון של הברק, כדי לעלות בו, פוסעים אט אט בהיכל הסלעים העצום הזה, וקירותיו הולכים וסוגרים על ההולכים עוד ועוד - עד המפגש עם מפלי הסלע צופני הבריכות.

    איך מגיעים

    במפת הטיולים וסימון שבילים 'הערבה התיכונה ומזרח הר הנגב' (מס' 17). דרך עפר מסומנת בכחול יוצאת מהק"מ ה-115 בכביש הערבה לאורך אפיקו הרחב של נחל ברק לכיוון כללי מערב-דרום. קצה דרך הג'יפים הוא בפתחו של הקניון הקטן. דרך אחרת היא לרדת מהר כיפה אל רמת ברק וראשו של הקניון. גם דרך זו מיועדת לרכבי 4X4. עבירותה קשה! עוד בסביבה: נחל ורדית - קניון דומה לברק ושכן שלו, אבל בכל זאת שונה; שמורת נחל עשוש - נחל נגבי במיטבו. תופעות וולקניות, נופי סלע נהדרים; נחל פארן - כבר דיברנו עליו הרבה. הוא בסביבה.

    טריוויה

    על עצי השיטה רבים הפזורים באפיקו הרחב של הברק, ולמען האמת לא רק בברק אלא בכל מקום שיש עצי שיטים בנגב, אפשר לראות (אם באים בשקט ובשעות המתאימות) שפני סלע ויעלים, שעומדים לעיתים על הצמרות ומכרסמים את עלוותם עמוסת הקוצים הנוראיים.
    יש עצי שיטה שצמרותיהם נראות ירוקות וצפופות מן האחרות. אלו שיטים שהתלבשו עליהם המטפסים הטפילים - הרנוג השיטים. ההרנוג מחדיר שורשים אל גזעה של השיטה ושותה לה את הדם. מגעיל.
    כשהשיטה מתה מהפרזיט הזה, גם הוא מת, אבל עד אז הוא חי יפה על חשבונה, ומוציא פרחים אדומים נהדרים, צינוריים, שמושכים אליו חרקים ופרחים.
    זרעי פירותיו הדביקים של ההרנוג נצמדים למקורי ציפורים, והן, ברצותן להיפטר מהנגע, מחככות את מקוריהן בענפי שיטה. הזרע של הטפיל נדבק לעץ ומיד מחדיר שרשון אל הקליפה, ותהליך הטפילות יוצא לדרך.
    כאשר פרחי ההרנוג האדומים צפופים מאוד, נראה כאילו צמרתה של השיטה (הנאנסת האומללה) בוערת באש, ומזה גם המציאו מורי דרך את השטות כאילו משה רבנו המנוח ראה שיטה מכוסה הרנוג וחשב שזה הסנה הבוער באש. למה לטפול על מר רבנו ז"ל שהיה פוזל וקצר רואי? לא די שהיה מגמגם?

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום דפנה מרוז החברה להגנת נטבע
    את עלוותם עמוסת הקוצים של עצי השיטה מכרסמים שפני הסלע
    צילום דפנה מרוז החברה להגנת נטבע
    מומלצים