המהפכה הלבנה

שמעתי לא פעם מפיו של אורי שקד, איש יקר בענף היין המקומי, אמירה שיש בה אמת גדולה: כאשר הישראלים יגלו גם את היינות הלבנים - נדע שמהפכת היין בארץ הושלמה. ואכן - לטעמם של ישראלים רבים יין הוא יין בתנאי שהוא אדום. באיזשהו מקום, זה כמו רצון לשמוע מוסיקה בתנאי שתנוגן רק על ידי תופים וחצוצרות - ללא כינורות או חלילים. חבל, אבל הזמן יעשה את שלו.
ובעניין הזה, ה"סוביניון בלאן רזרב" 2002 של יקב דלתון הוא משלחת שכנוע אמיתית של מסדר היינות הלבנים. ייננית היקב נעמה מועלם, ויועץ היקב, היינן האוסטרלי ג'ון וורנטשוק רקחו עוד יין נפלא, ללא מגע עם עץ חבית, יין שאפשר לראות דרכו נטו את התכונות היותר יפות של הזן, אשר יקבים באזור סנסר בצרפת עושים ממנו יינות גדולים מהחיים.
היין הזה בשנה שעברה מבציר, 2001, היה באלגנטיות שלו, בעושרו וברעננות שהפיץ, הטוב מסוגו הזכור למדור זמן רב לאחור. הצאצא הנוכחי לא פחות מרשים, אך שונה. בניחוחותיו יש מנגו חמצמץ, רעננות של עשב שדה ומעט חריפות רחוקה שמדגדגת קלות. נעימה מאוד. על החך הוא שילוב טעמים של ידידות ורעננות, יובש נעים, עם סיומת ארוכה וטובה. הפרי האיכותי אשר גדל בכרמים הקרובים השייכים ליקב, הוא שעושה את ההבדל במקרים רבים, יש לדלתון מיקום מצוין שם למעלה במרומי הגליל, והיקב בבעלות משפחתית, אשר הוקם ב-1995, צומח מהר ונכון - לפחות לפי התוצאות בבקבוק.
בקיץ שחומו כבר כאן, יין שכזה, מצונן ל-8-9 מעלות, הוא סיוע אמיתי לגוף ולנפש. במחיר המומלץ של 38 שקלים לבקבוק (רק בחנויות היין – אין ברשתות השיווק), זהו דיל שקשה לעמוד בפניו.

עם היד על הברז

ועוד משהו משעשע בתחום המאבק בחמסין. "טמפו" הביאה לארץ פיתוח אנגלי חדש יחסית – שעד כה נכנס לשימוש רק בספרד השמשית - ברז לבירה, אשר בזמן פעולתו מתכסה בשכבת קרח, ואמור בדרך זאת לתרום לכך שהבירה תגיע לכוס בטמפרטורה אופטימלית מבחינת דרישות הקור. בפאבים שבהם עומד האוויר דום בימי שרב, במועדונים ובחופי הים, הברז הזה אמור להושיע. "מכבי אייס" הוא הכינוי המקומי שלו.