אמנות יהודית באוסנברוק

כאשר האדריכל היהודי-אמריקני דניאל ליבסקינד זכה לתהילת-עולם בעקבות בחירתו לעצב מחדש את מתחם מגדלי התאומים ('גראונד זירו') בניו-יורק, חשו רבים מתושבי העיר הגרמנית אוסנברוק גאווה מסויימת. אחרי הכל באוסנברוק, עיר פרובינציאלית קטנה ורגועה לא הרחק מהגבול עם הולנד ובלגיה, שוכן המבנה הראשון בעולם שליבסקינד תיכנן והקים.

מדובר ב'בית נוסבאום' - מוזיאון המנציח את חייו ועבודתו של הצייר היהודי-גרמני הלא מאוד ידוע פליקס נוסבאום, שנרצח על-ידי הנאצים באושוויץ. בית נוסבאום, שנחנך ב-1998, שלוש שנים לפני המוזיאון היהודי שליבסקינד בנה בברלין, שימש למעשה מבחן ליכולתו של ליבסקינד להוציא לפועל את רעיונותיו על הארכיטקטורה הדה-קונסטרוקטיבית, שהוא אחד מאבותיה.

בית נוסבאום מהווה נקודת מפגש נדירה בין שני אמנים יהודים, מתקופות שונות ומתחומים שונים, שהמשותף להם הוא גורל הגלות. ליבסקינד, שנולד בפולין, חי זמן מה עם משפחתו בישראל, התמקם בארצות הברית והחל בקריירה בינלאומית בגרמניה, פרח בגלות. נוסבאום, שנולד בגרמניה, עבר לאיטליה, מצא מקלט בבלגיה, נשלח למחנה מעצר בצרפת, חזר לבלגיה וחי בה במסתור עד שנלכד על ידי הגסטפו ונשלח בגיל 40 אל מותו - שקע בגלות אל תוך אובדן ושיכחה.

רק ב-30 השנים האחרונות התגלתה מחדש עוצמתה של יצירתו האמנותית, והוחל במבצע בינלאומי לאיתור יצירותיו והנצחת שמו. גולת הכותרת של המבצע הייתה פתיחתו של המוזיאון באוסנברוק - עיר הולדתו.

פליקס נוסבאום נולד ב-1904 כבן שני למשפחה יהודית בורגנית ליברלית. האב - איש עסקים מצליח, עשיר ושופע-חיים, אהב מאוד מוזיקה ואמנות. בצעירותו היה צייר חובב, וכאב תמך בנטיותיו האמנותיות של בנו, פליקס, ובשאיפתו ללמוד ציור.

בניגוד לאביו, היה פליקס כבר מימי נעוריו ביישן, סגור ונוטה לדכאונות. כאמנים רבים שחוו את נוראות מלחמת העולם הראשונה ואת האווירה הקשה שהשתררה בגרמניה לאחריה, הוא סבל לעתים קרובות מסיוטים והוטרד מסוגיית המוות.