מי יציל את עתיקות אשקלון?

לפני כחודשיים נחשפה עיר הלניסטית ייחודית, כמעט בשלמותה, בזמן ביצוע עבודות פיתוח בשכונת ברנע באשקלון. רשות העתיקות הזמינה את הציבור לבוא ולהתרשם מיופייה של העיר ותושבים רבים מגיעים כמעט מדי יום למקום. אבל השמחה, מתברר, היתה מוקדמת. בעיריית אשקלון מיהרו להבהיר כי העיר לא תישמר. "אנו מתעתדים להקים במקום כביש גישה לקאנטרי ולמרכז המסחרי ולכן האזור יכוסה כולו", הבהיר סגן ראש העירייה, אלי שבי.

הדבר גרם לסערה רבה בקרב ארכיאולוגים רבים בארץ. אלה מיהרו לשלוח מכתבי מחאה וגם מנכ"ל רשות העתיקות הגיע לאשקלון, בכדי לשכנע את פרנסי העיר לחזור בהם מההחלטה "האומללה", כפי שכינו אותה. אבל ברשות העתיקות הבהירו גם השבוע, כי מרגע שהאזור נחפר והרשות סיימה את עבודות ההצלה, שבמסגרתן נלקחים כלים ודברי עתיקות, ההחלטה בידי העירייה.

העיר ההלניסטית שתיהרס היא לא המקרה הראשון, שבו מזלזלת העירייה במורשת העתיקה של אשקלון. לדברי רמי תקוע , ארכיאולוג, מורה דרך ומלווה קבוצות מוסמך מאשקלון, העתיקות בעיר הולכות ונהרסות. עכשיו גם מתברר, כי לא הרחק מהעיר ההלניסטית שנחשפה באחרונה, נחשפה לפני מספר שנים עיר ביזנטית שלמה, שפעלה באשקלון לפני כ-1,500 שנה. העיר נמצאת מול סוף כביש שדרות רבין והיא מכוסה כולה בערימות קוצים ודרדרים.

"באזור הזה התפתחה תעשייה שלמה של יין, כנראה לייצור המוני", אומר תקוע. "ייצרו כאן גם שמן זית והיה מפעל שלם לצביעת בדים. היתה פה, כנראה, כנסייה ובור טבילה ואפשר אפילו לראות שאריות של פסיפס מדהים, שנהרס בגלל ההזנחה. הלב פשוט נקרע מצער על מה שקורה כאן", הוא אומר.

לדברי תקוע, פניותיו לעירייה לא הניבו מאומה עד כה. "בגבעה 111 בצומת גבעתי הסמוך מצאו גת אחת והפכו אותה לאתר ארכיאולוגי וכאן יש אוצר בלום". כך לדבריו המצב גם באזור שכונת מגדל. "שם יש מבנה עתיק מהתקופה הממלוכית, מלפני 1,200 שנה, שנהרס בחלקו והעירייה פשוט אטמה אותו. במרכז אפרידר בעיר יש סרקופגים (ארונות קבורה), שאני חרד לגורלם, כי הם לא נשמרים וערכם לא יסולה. כך גם באזורים נוספים באשקלון".

ארכיאולוגים נוספים תומכים בעמדתו. "לעיריית אשקלון יצא שם של עירייה שאינה שומרת על עתיקותיה, חלק גדול מהעתיקות נהרסו לחלוטין, ואלמלא רשות העתיקות לקחה את הפארק הלאומי, היה גורל דומה לעתיקות שם. זה מצער מפני שבאזור אשקלון יש אוצרות ארכיאולוגיים נדירים והם פשוט נהרסים".

תקוע הציע בעבר להעסיק מובטלים ותלמידים בעבודות שימור העתיקות . עד היום הוא לא נענה. בעירייה מוסרים בתגובה, כי העתיקות נשמרות כראוי למעט מקומות שבעתיד ייבנו בהם מבנים או כבישים. שלא לייחוס אומרים שם, כי מדובר בשיקולי תקציב. בנוגע לאתר המדובר נמסר מהעירייה, כי "רשות העתיקות תיעדה וקיטלגה את האתר 'ושחררה' אותו לעבודות הפיתוח".

לאן נעלמו הברדלסים והדובים?

"הספר האדום" של החולייתנים בישראל, שיוצג השבוע ביום עיון באוניברסיטת ת"א, סוקר את המינים שנכחדו ומתריע מפני הכחדת כ-100 מינים נוספים

דוד הכהן

עשרות מיני חולייתנים נכחדו במהלך המאה ה-20, ובהם יונקים, עופות ודגים. על יותר מ-100 מינים נוספים מרחפת סכנת הכחדה. כך מגלה "הספר האדום" של החולייתנים בישראל בהוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, בתמיכת קרן קרב.

הנושא יידון ביום עיון ארצי בנושא "שמירת טבע והמגוון הביולוגי - מחקר, שימור, חינוך והסברה", שייערך ביום חמישי הקרוב באוניברסיטת ת"א.

בספר מידע עדכני על מצב שימור המינים השונים הנמצאים בסכנת הכחדה, וכן על פעולות שיש לנקוט כדי להקטין את הפגיעה בהם.

כאמור, "הסדפר האדום", חושף תמונה עגומה של מצב חיות הבר של ישראל ובתי גידולן. בין עשרות מיני חולייתנים שנכחדו ברדלס, דב חום, יען, פרס, דג אמנון היאור, תנין היאור, צב ביצות אירופי וצפע מזרחי.

יום העיון נערך על ידי החברה להגנת הטבע, אוניבאסיטת ת"א, המשרד לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגנים ומשרד החינוך וביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר.