אוכלים עם העיניים
לבשלנית פירה סימנטוב יש משנה סדורה בכל מה שקשור למטבח. "אוכל הוא תמצית החיים", היא אומרת, "ולכל שלב בחיים יש תבשיל משלו"; אז מה אוכלת אישה בהריון? אשרשטה. ובמסיבת האירוסין? שירינטולו; בפרסית זה יוצא טעים יותר
"אוכל הוא יצירה", אומרת פירה סימנטוב ומתכוונת לתבשילים הפרסיים האורגינליים שלה. "כשאני זורמת עם האוכל, שום דבר לא יעצור אותי. הפרסים נותנים כבוד לאוכל. זה לא אכלנו, שבענו ודי. זו תמצית החיים. לכל שלב בחיים יש תבשיל משלו". וזה הולך ככה:
לאירוסין: "שירינטולו", שזה אורץ מתוק עם רצועות קטנות של תפוזים מיובשים וצימוקים קטנים פרסיים, כסגולה לחיים מתוקים.
לאישה בהריון: "אשרשטה" - עדשים עם אטריות וקטניות עם תבלינים כורכום והל. "אשרשטה" גם מלווה אירועים משפחתיים: מזמינים את הקרובים ועושים חגיגה אינטימית, שבמרכזה מתעופפות צלחות עם התבשיל.
כשהתינוק מתחיל להוציא שיניים: מזמינים את כל הנשים ההרות במשפחה ואת הסבתות לרדת על אורז עם קטניות וגרגירי חומוס. בפרסית קוראים לזה "אש-דנדון (שן) נשון", רמז לכך שהילד כבר יכול לנגוס.
ליום הראשון של חג הפסח: "צ'ולובלייה" – נזיד הכולל ירקות וביצים (בלי קטניות, בגלל החג)
אחרי צום יום הכיפורים: תפוחים מגורדים עם מי שושנים, בתוספת הל (להעצמת האנרגיות) מנה קלילה שמכין, לפני המנהג, אחד הנכדים שצמים, כשהסבתא מתבוננת מהצד ומפזרת הוראות.
ועדיין לא הזכרנו את ריבות הבית וה"צ'ילוקבאב (קבב ואורז) - השלאגר של יוצאי פרס, בבישול שרק עם שפים מהעדה אפשר להתווכח עליו. לנועזים מנדבת סימנטוב פטנט אותנטי, בטעם של פעם, לשימור בשר בשר בקר ללא קירור. מבשלים בישול ראשוני, מכניסים את הבשר לכד מלא שמן (רגיל) ומשאירים אותו לנוח בכד המשומן עד סוף החורף. אז אפשר לשלוף את הבשר מהכד ולבשל, כאילו זה עתה יצא מהפריזר. השולחן אצל סימנטוב תמיד מקושט במפה מיוחדת, שעליה מפוזרים לימונים ריחניים ובמרכזה סמובר פרסי. "הכל ליצירת אווירה ביתית". השילוב הזה בא לה מלימודי עיצוב פנים. "אצלי קודם כל אוכלים עם העיניים. אני מעצבת ומבשלת", היא אומרת בחיוך גסטרונומי מעוצב.
משפט אחרון? "סבתא שלי אמרה לי פעם: 'רק אם את מכבדת את האוכל, הוא ייצא טוב'. לא סתם להיצמד לאיזה מתכון ולקחת שתי כפות מזה ושתי כפות מזה. כשמרגישים את האוכל מבפנים, הוא יוצא מעולה".קנינו.
