הצניחה הצרפתית

בשנת 1791, באחד מן הרגעים הדרמטיים של עלילות המהפכה הצרפתית, כאשר אספסוף פריזאי צר על ארמון הטוילרי, ניסה המלך האומלל לואי ה-16 למצוא חן בעיני ההמון הזועם. הדבר הראשון שעלה במוחו היה לצאת אל המרפסת, להניף בקבוק יין וללגום ממנו. נסיון לתפוס ראש עם החבר'ה. להיות עממי כזה. זה הצליח, אבל לפרק זמן לא ארוך. ב-21 בינואר 1793, בסיוע הגיליוטינה, הוא נפרד מראשו לנצח. ברחבי העיר הבירה הצרפתית הונפו אז אלפי גביע יין, והאזרחים קראו זה אל זה בצהלה: "לחיי המהפכה החופש והעם".
הרבה מים זרמו מאז בנהר הסיין, שליטים עלו וירדו, אך היין הצרפתי, במיטבו, נותר המלך הבלתי מעורער של הבקבוק. בשנות ה-80 של המאה שעברה היתה צריכת יין צרפתי בעולם בשיאה, מותגי בורדו היוקרתיים השיגו מחירים של שלוש וארבע ספרות - בדולרים.
אך בשנים הבאות הצטננה ההתלהבות, שילוב של כמה שנות בציר רעות, מחירים מופרזים, ומעשי חרם מן הסוג הפוליטי. בשנה האחרונה, בעקבות הקטטה עם האמריקנים סביב נושא עיראק, המצב החמיר עוד יותר. תארו לעצמכם, מכירת יין צרפתי לשוק האמריקני צנחה ב-40 אחוז. בשנה שעברה לא נמצאו קונים ל-9.5 מיליון ליטר בוז'ולה, והיקבים נאלצו להפוך אותם לאלכוהול תעשייתי. מה עולה מכל זה? שזה הזמן, רבותי, לחזור ליינות צרפתיים - ולא בגלל שהיום הוא ה-14 ביולי, יום הבסטיליה, החג הלאומי הצרפתי - אלא כי מבחינת מצב השוק, ין מתאים ממנו לעשות עסקים טובים.
המדור לגם ארבע צרפתיים שהתגלגלול כאן בימים אלה (ייבוא חברת "שקד"), המדגימים יפה את שנאמר בנאום הפתיחה.

"לה שאפל דה סן-דומיניק, 2001" – של יקב "דומיין סן-דומיניק"

מאזור לנדוק בדרום צרפת. בלנד של ענבי קריניאן וסירה, אשר נבצרו ידנית באופן בררני ותססו אשכולות-אשכולות משך שלושה שבועות. היין התיישן משך שנה בעץ אלון אמריקני עז ניחוחות וטעמים (רק שליש ממנו חביות חדשות, למען ההרמוניה). התוצאה מרשימה ביותר. יין בעל צבע, גברי, מלא, עם ניחוחות טובים וטעמים עם נוכחות נמשכת על החך. קניה מצויינת במחיר 59 שקלים לבקבוק.

"לאנקלו דה סן-ז'אק, 2001" – בורדו סופרייר של יקב סיראן

פרי רוחו של היינן-היועץ הכוכב התורן של בורו, מישל רולן. בלנד העשוי קברנה סוביניון (44%), מרלו (30%), וקברנה פרנק (26%). היין התיישן בחביות עז אלון צרפתי משך שנה, והוא מפגין כעת עוצמה טאנינית, מורכבות בריאה, כוחניות, עם ניחוחות טובים של פרי יער אדום, שזיף שחור ושנף מגרה. יין העתיד להשתבח. מחירו כעת, 69.90 שקלים לבקבוק.
שני יינות, נוספים הם מאותה פינה בבורדו, מבציר 2000, המבוקש מאד בזכות היותו משובח בדרך כלל אך גם בגלל הערך המוסף המיוחד של שנת המילניום. כך או כך, שני הבקבוקים מומלצים גם בזכות היחס הטוב של איכות/מחיר שהם מעניקים עדיין.

"שטו סיסק, קרו בורז'ואה, 2000"

יין מאזור הו-מדוק, בורדו, מיקב בעל שם. ליינות כרמיו (320 דונמים) תכונות להשתבח ולהתיישן היטב. בבקבוק הנוכחי, בלנד קברנה סובניון ומרלו, יש יין אפלולי ומפתה בכוס, ניחוחות פרי טובים ומתובלים, רמזים קרמליים ושנף עץ קלוי. על החך הוא מגלה ששנותיו הטובות יותר עוד לפניו, והן צופנות בשורות נעימות. כעת במחיר 120 שקלים לבקבוק.

"שטו סנז'אק, קרו בורז'ואה, 2000"

יקב באזרו הדרומי ש הו-מדוק, בורדו, אשר היה רכושו של הרוזן שארל דה גין, ונמכר זה לא מכבר לאחד ושמו רוטסמן, נטול תואר אצולה, אך איש יין ותיק ומוכשר. זהו בלנד של קברנה סוביניון, קברנה פרנק ומעט מרלו, העושה יין מרשים, בעל צבעי אדום סגול יפים, ניחוחות גרגרי יער, מעט שרף מדגדג ותבלינים נעימים לאף. בפה הוא גדוש ומבטיח פגישה נהדרת איתו בעוד שמונה-עשר שנים של סבלנות משתלמת. מחיר בקבוק נכון לעכשיו, 120 שקלים.