עודפי חלב במשק יעקבס

הכל התחיל עם סבא וסבתא יעקבס שהגיעו ב-1936 למושב כפר הרא"ה והקימו רפת. אבא יעקבס המשיך את הדרך ובשנות ה-70 הקים רפת חלב גדולה. או אז התגלתה בעייה: הפרות החביבות (שקיבלו ככל הניראה יחס טוב במיוחד) ייצרו כמויות חלב גבוהות בהרבה מן המכסה שהוקצתה על ידי המחלבות. על עודפי חלב, מסתבר, משלמים קנסות.

שנים נקנס אבא יעקבס עד שבאו בניו ערן (34) ואסף (30) והחלו לייצר גבינות גורמה בחצר הבית.

נשמע פשוט? בכלל לא

ערן ואסף שנולדו וגדלו במושב פנו כאמור לכיוונים אחרים לחלוטין. כמו כולם התגייסו לצבא, שלא כמו כולם החליטו להמשיך לשרת את עם ישראל דווקא דרך הענף הבטחוני. במהלך השירות בילה ערן, הבכור, מספר שנים באיטליה. כשגופו בארץ המגף ,אך ליבו בעמק חפר החל ללמוד את רזי ייצור הגבינה. פגש יועצים ומומחים, עבד במחלבות שונות, הכיר ציוד, תהליכים ושיטות ושב לארץ כדי לפתוח עם אחיו מחלבה. "רצינו להיות חקלאים", הוא אומר, "אבל כשמצב החקלאות קשה לא נותר לנו אלא לחפש אפיקים מתוחכמים יותר מאשר עבודה בטורייה".

מלכתחילה התכוונו השניים שלא להתחרות במחלבות הגדולות ובמוצרי הבסיס אלא להתתמחות בגבינות איכות , כאלה שפוגשים בעיקר בחו"ל ולא על המדף בסופר. כמו כן ידעו כי עליהם לנסות לקלוע לטעם הישראלי המיוחד ,ואף לכיס הלא-תמיד מלא.

בשנתיים הראשונות עברו האחים תהליך אינטנסיבי של ניסוי ותעייה. "החברים, המכרים והמשפחה מעולם לא אכלו כל כך הרבה גבינה כמו אז" אומר ערן. לגבינות צורפו גם דפי משוב שסייעו לשניים לעצב את המוצר המוגמר.

כשהרגישו כי הם מוכנים לצאת לדרך שמו את הגבינות יקרות הערך בצידנית ויצאו העירה למכור את מרכולתם. די מהר גילו כי השוק צמא למוצרים חדשים ומיוחדים ומתגעגע לטעם האמיתי. עם ישראל החל להתוודע למותג החדש, ולדרוש עוד. לגבינות הראשונות שייוצרו מחלב בקר (שמועבר ישירות מן הרפת שבחצר) נוספו גבינות איכות מחלב עיזים וכבשים.

"הטעם הישראלי מתפתח" אומר ערן, יותר ויותר ישראלים חשופים לסוגי גבינה שונים אותם הם פוגשים החו"ל, וירצו לפגוש גם בארץ. עם זאת יעדיף הישראלי גבינות בטעם בינוני, לא כאלה בשלות או חריפות מאוד, רק 15% מהאוכלוסייה יעדיף את הגבינות הקרויות "מסריחות".

25 סוגי גבינה תוכלו למצוא על המדפים, ובחנות המפעל הפתוחה כל יום (למעט שבת) עד שש בערב. כל אחת נהנית מיחס אישי ומוקפד. ביניהן תוכלו למצוא את הסנט מור הצרפתית, גבינת עיזים עטופה בשכבת עפר עץ שחור ובעובש לבן, בעלת ארומה אופיינית וטעם נפלא, את הגורגונזולה האיטלקית העשויה מחלב כבשים ומשובצת בעובש כחול, את הפקורינו הקשה והמיושנת בעלת 32% השומן, את הפטה היוונית, הצפתית הטרייה, הלבנה העשירה, היוגורט, וגם פיתוחים מקומיים הנושאים את השמות עומר ,אופיר ושחר - גבינות עיזים מיושנות ומצוינות. כיוון שאת גבינות הגורמה של משק יעקבס מלווה גם חותמת כשרות הרי שמהטעם המשובח יכולים להנות כו-לם.

"גבן, אוהב גבינות?", שאלתי את ערן במהלך הסיור המקסים שערך לי בין מקררי הגבינה, "אוהב" אמר "אבל רווי". ואכן כשירדנו אחר כך , בחצר, על מגש גבינות, זיתים ויוגורט, הוא ניקר ניקורים קטנים ומקצועיים, ואני רבותיי, נהניתי מכל רגע. טיפת חוץ לארץ בלב מושב כפר הרא"ה. גבינות משק יעקבס, טל: 04-6366111. אל תחמיצו.