שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כלבים וחתולים: מה עובר להם בראש?
    מה מסתתר בקופסת המוח של ידידנו הטוב ביותר? האם הוא באמת מבין הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים? איך התייחסו רנה דקרט וזיגמונד פרויד לכלבים? באיזה משפט רצח התבקש נוירופסיכולוג לחקור כלב? מי יותר חכם, פודל או בולדוג? וחתולים, איפה הם על סקלת האינטליגנציה? כל השאלות (אבל לא כל התשובות)

    באחד מימי שישי האחרונים, כשעשינו בפעם המי-יודע-כמה את הדרך לבית הוריו, שאל אותי בן-זוגי: "את חושבת שהיא יודעת לאן אנחנו נוסעים?". הוא התכוון לקאיה שלנו, שקמה לפתע מרביצתה במושב האחורי, כמה קילומטרים לפני היעד, והזדקפה בהתרגשות-מה. בכלל, מזה זמן אנחנו חושדים שקאיה אוהבת במיוחד את הביקורים אצל סבא וסבתא שלה, כי בדרך-כלל הם מלווים בצ'ופרים.
    "אז מה, היא יודעת?". זו היתה עוד שאלה מני רבות, שצצות ועולות שוב ושוב בבית שלנו: על מה היא חושבת? עד כמה היא מבינה? מה קורה כשנורא מתחשק לה משהו והיא לא מסוגלת להגדיר במדויק את רצונה? מה עובר לה בראש כשאנחנו מדברים בטלפון?
    אם היינו חוזרים לתקופת האבן, ליד מדורת השבט היינו פוגשים כלב הדומה מאוד לזה שאנחנו רואים היום ברחובות או למרגלותינו בבית. 14 אלף שנה חולקים בני אדם וכלבים את מזונם, מגוריהם וחייהם בכלל. במהלך אותן שנים עזרו הכלבים לבני האדם בציד ובמרעה, שימשו כמורי דרך, שומרי בית, אספני זבל וכלי תחבורה, היו רעים לנשק, ואפילו מנות מזון. הכלבים תיפקדו כבני-לוויה וחברים, אומנו כשחקנים או אתלטים כדי לשעשע אותנו, היו לעזר כפסיכולוגים.
    לאור הקירבה רבת השנים הזו, אפשר היה לחשוב שנדע לפחות את התשובות לשאלות העיקריות הנוגעות לטבעם והתנהגותם של ידידינו הוותיקים. אבל לא, מוחו של הכלב הוא עדיין חידה בלתי מפוענחת, וכך אנחנו נותרים עם שאלות כמו האם כלבים חושבים או שמא הם רק מכונות ביולוגיות, האם יש להם מאגר זיכרונות וכישורי צפי לעתיד, האם הם ניחנים ברגשות כמו אשמה, נאמנות, שמחה או צער, האם גזעים שונים נבדלים במה שאנחנו מכנים רמת אינטליגנציה.
    ד"ר סטנלי קורן, נוירופסיכולוג מאוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה ומאלף כלבים, מחבר רב-המכר אינטליגנציה של כלבים, משחזר אירוע מתקופת לימודיו: בעוד אני יורד מחדרי, שמעתי את אמי נוזפת, 'פני, מה עשית?'. כשנכנסתי למטבח, המקום בו התחוללה הדרמה, ראיתי את פני עומדת בפינה, או שמא מתכווצת, סמורת שיער, כשפניה לכיוון אמי. 'כלבה רעה', היא צעקה עליה, ובדייקנות מכוונת שיגרה לכיוונה את מחזיק המפתחות בו החזיקה. כשהטיל ניתז מישבנה, שיחררה פני נביחה-יללה. אמי יצאה בסערה מהחדר.
    קורן, שלא ידע במה פשעה פני, ניגש לכלבה העצובה וליטף את ראשה. היא דחפה את חוטמה כנגדו והביטה מעלה. בואי לחדר, הוא האיץ בה. כשחצו את המטבח, הבחין קורן שפני ביצעה עיקוף מסביב למחזיק המפתחות שהיה מונח על הרצפה.
    כשהגיעו לדלת המטבח, עצרה פני, הביטה לאחור, ולרגע נראתה אבודה במחשבותיה. אז זינקה למרכז המטבח, חטפה את מחזיק המפתחות, נכנסה לסלון ופנתה לכיוון הספה. היא הציצה מעבר לכתפה והשתרבבה מטה מאחורי הספה, כשהיא מחביאה את החפץ שגרם לה סבל, דוחפת אותו בעדינות עם האף מחוץ לטווח הראייה. בתום המשימה, מרוצה מעצמה, זחלה החוצה. אז, כשגופה משוחרר בהרבה והליכתה נינוחה יותר, הצטרפה אל קורן.
    אם ילד היה עושה את זה, היינו אומרים שהוא הבין שמחזיק המפתחות הפך למכשיר שגורם לו כאב. יותר מזה, אולי היינו משערים שהוא צופה שייעשה בנשק הזה שימוש נוסף ועם החבאתו תימנע האפשרות הזו. התהליך המחשבתי שהיינו מייחסים לילד כולל צפייה של העתיד, תכנון, מידה מסוימת של יצירת דימויים והסקת מסקנות. אבל, לדברי קורן, שבאותו זמן סיים לימודי פסיכולוגיה, רוב המרצים שלו לא היו משתכנעים בקלות כי ההתנהגות של פני הדגימה תהליך הסקת מסקנות, מודעות ואינטליגנציה. הם היו טוענים שלכלבים פשוט אין יכולת הסקת מסקנות כזו ושמודעות עצמית וציפייה לאירועים עתידיים לא מעורבים כאן.
    השורשים של אלה המשוכנעים שכלבים אינם יכולים באמת לחשוב או להסיק מסקנות, מעוגנים אולי בתיאוריות של הפילוסוף הצרפתי דקרט, שתיאר כלבים כמכונות. כמו מכונות רבות אחרות, הוא גרס, כלבים אינם חושבים, אבל ניתן לתכנת אותם לעשות דברים מסוימים. יש הטוענים שלדקרט היתה אג'נדה נסתרת, שכן אם לכלבים יש תודעה, אז לפי הדוקטרינה של הכנסייה חייבת להיות להם גם נשמה. כל דבר עם נשמה ראוי לחיי נצח בגן-עדן כמובן, וחברים בקהילה החלו להיות מודאגים מצפיפות יתר אפשרית בגן-עדן...

    המודל של לאסי

    סקרים מראים שאחת מכל ארבע משפחות בבריטניה מגדלת חיית מחמד, כשמחציתם כלבים. בצפון-אמריקה חולקים 20 אחוז מהאוכלוסייה את חייהם עם כלבים. גם בישראל הנתונים דומים. תמוה אפוא שברוב בתי-הספר, בשיעורי הטבע או המדע, לומדים על לווייתנים, צבים וינשופים, למרות שהילד העירוני הממוצע לעולם לא יראה לווייתן חי, ובינשופים וצבים יצפה כנראה רק בביקור בגן החיות. ההנחה בחברה שלנו היא שכולם כבר יודעים את כל שצריך לדעת על כלבים, והיא מוטעית בעליל.
    כשאנחנו צעירים מאוד, ההורים אומרים לנו ללטף את הכלב במקום לטפוח על ראשו. כילדים מבוגרים יותר, נתנו לנו קערה והורו לנו להאכיל את הכלב. בשלב מאוחר יותר אולי ניקינו אחרי הכלב או הוצאנו אותו לסיבוב. אחר-כך גדלנו, עזבנו את בית ההורים, ואולי גם אימצנו כלב משלנו.
    אה, והיו לנו ספרי קריאה בילדות שהיו מלאים בגיבורים-כלבים שהיו להם רגשות, יכולת הסקת מסקנות ואינטליגנציה. הסופרים השונים אומנם לא טענו שכלבים יכולים לדבר, אבל שלחו לקוראיהם מסר ברור שלכלבים יש תודעה והם יכולים להסיק מסקנות, לנתח בעיות, לתכנן ולתקשר. גם אלה מבינינו שלא היו קוראים נלהבים, יכלו ללמוד על אינטליגנציה של כלבים מצפייה במעלליהם בטלוויזיה ובקולנוע.
    ללאסי, גיבורת הילדות הבלתי מעורערת שלנו, היתה השפעה גדולה במיוחד על עיצוב האמונות שלנו לגבי כלבים והאינטליגנציה שלהם. בהשוואה לכלבים המבריקים מסוגה, היה ברור שהכלב היקר שלנו לא הפגין את כישוריו המלאים אבל רצינו להאמין שאיפשהו חבוי בו פוטנציאל מנטלי שיתבטא יום אחד במעשה גבורה הרואי או בהסקת מסקנה מבריקה.
    כך חשב גם על הכלב קאטו אחד מעורכי הדין שהיה מעורב במשפט המתוקשר של או.ג'יי סימפסון. קאטו, כלב מסוג אקיטה, היה שייך לניקול בראון-סימפסון, שנרצחה עם חברה רון גולדמן. קאטו נכנס לסיפור לאחר שאחד השכנים שמע את היללות הנסערות שלו בליל הרצח. כשהשכן הבחין בדם על כפותיו של הכלב, הניח שהוא פצע את עצמו, אבל כשניסה להחזיר אותו לביתה של ניקול, משך אותו הכלב לכיוון המוסך, וכך התגלו הגופות. אנשים רבים הרגישו שקאטו ראה את הרצח וניסה להשיג עזרה.
    בוקר אחד, בעוד משפט סימפסון מתנהל, קיבל ד"ר סטנלי קורן טלפון מעורך-דין שטיפל בתיק. הוא הציע לקורן כסף רב אם המומחה יהיה מוכן להגיע ללוס-אנג'לס, להיפגש עם קאטו ולבדוק אם הוא יכול לגרום לכלב לזהות את הרוצח. ניסיתי להסביר לו שבהשוואה לבני-אדם, לכלבים יש יכולת מנטלית השווה לזו של ילד בן שנתיים, שאינו מסוגל להגיב על אירוע שהתרחש תשעה חודשים קודם, מספר קורן. ועורך הדין התחנן: "לא תוכל להגיע כדי לראיין את הכלב?"
    קורן סבור שלעיתים קרובות אנחנו מפריזים או ממעיטים בערכו של הפוטנציאל האינטלקטואלי של כלבים. לדבריו, לא פעם אנחנו מבלבלים בין אתלטיות לאינטליגנציה, ולא מבינים איך כלבים אינם מסוגלים לפתור כמה מהמשימות הפשוטות ביותר. קורן מבסס חלקית את השקפותיו על מבחן האי.קיו לכלבים שהגה כדי להשוות בין האינטליגנציה הנרכשת של גזעים שונים. המבחן בודק את שני מרכיבי האינטליגנציה: יכולת למידה וזיכרון, ויכולת פתרון בעיות.

    מבחני אינטליגנציה

    מבחן ה-איי.קיו. לכלבים של קורן מורכב מ-12 מבחנים נפרדים שמעריכים אספקטים של למידה או פתרון בעיות. למשל, הטלת מגבת על ראשו של הכלב כדי לבדוק כמה מהר הוא יכול לשחרר את עצמו, או העלאת חיוך על הפנים בניסיון לקרב את הכלב אליכם. התוצאות הכלליות הגבוהות ביותר נרשמו לזכות הדוברמן, רועה גרמני, אלקהאונד נורבגי, פודל, פולי וכלב רועים שטלנדי. חלק מהגזעים הצטיינו בפתרון בעיות, אבל לא בלמידה וזיכרון - ולהפך. למשל, כמה טריירים, כמו גם סמוייד וצ'יוואווה, היו טובים בעיקר בפתרון בעיות. מנגד, ביגלים, מלינו, בורדר קולי ורטריברים היו בין המצטיינים בלמידה וזיכרון, אבל לא השיגו תוצאות טובות בפתרון בעיות.
    קורן מדגיש שדירוג כזה אינו צריך להוציא שם רע לכלבים שדורגו בין האחרונים, אלא מציע הסבר מדוע הבולדוג האהוב עליכם זקוק לעבודה רבה יותר על צייתנות מאשר הפודל שגר בדירה ממול. הוא גם מודה שכל פודל שונה, לא רק מהבולדוגים, אלא גם מחבריו הפודלים.
    קיימים שני סוגים של אינטליגנציה של כלבים: אינטליגנציה טבעית ואינטליגנציה נרכשת. בעוד שאינטליגנציה טבעית מגלה אילו התנהגויות ומיומנויות מתוכנתים בקוד הגנטי של בעל-החיים, אינטליגנציה נרכשת מתייחסת לידע, לכישורים וליכולת הכללית שהכלב יכול לרכוש במהלך חייו.

    רוצים לנסות? אמנו בעצמכם את כלבכם

    לוקחים מגבת גדולה או שמיכה ומשליכים אותה בעדינות על ראש הכלב. אם הוא משחרר את עצמו מהמגבת בפחות מ-15 שניות, נותנים לו 3 נקודות. אם זה לוקח 30-15 שניות, מסמנים 2 נקודות. יותר מ-30 שניות? נקודה. המבחן הזה מודד את מזגו של הכלב ואת רמתו בפתרון בעיות.
    מניחים ממתק של הכלב (או את הצעצוע האהוב עליו) מתחת לאחד משלושה דליים שמסודרים בשורה. מראים לכלב מתחת לאיזה דלי נמצא הממתק. מסובבים את הכלב ומרחיקים אותו מהדלי למשך 10 שניות, ואז נותנים לו לחפש. אם הכלב ניגש ישר לדלי שהממתק נמצא מתחתיו, תנו לו 3 נקודות. אם הוא נזקק לשני ניסיונות - 2 נקודות. אם הוא בודק את שני הדליים הלא נכונים לפני שהוא מוצא את הממתק - נקודה. המבחן הזה מודד זיכרון.
    מניחים ממתק לכלבים בתוך ריבוע נייר כסף ומקפלים אותו פעמיים כדי לסגור. אם הכלב משתמש בכפות רגליו כדי לפתוח את נייר האלומיניום, תנו לו 3 נקודות. אם הוא משתמש בפיו ובכפות רגליו - 2 נקודות. אם אינו מצליח לפתוח את הנייר ורק מתחיל לשחק איתו - נקודה. גם המבחן הזה מודד פתרון בעיות.
    מסקנות: אם הנבחן קיבל 6 נקודות או יותר, יש לכם כלב חד כתער. אם זקף לזכותו 5-4 נקודות, הוא ממוצע (אבל עדיין מאוד חמוד). אם קיבל 3 נקודות או פחות, ובכן... בואו לא נשכח שהוא החבר הכי טוב שלכם.
    בעוד שכל בעלי הכלבים היו מעדיפים כלבים חכמים, ואף-אחד לא יצהיר כי הוא מעוניין בכלב טיפש, אחד הדברים היותר מפתיעים באינטליגנציה של כלבים של קורן הוא שכלב חכם לא תמיד עדיף. קורן ממליץ להתאים את מידת האינטליגנציה של הכלב שאתם בוחרים לסגנון החיים שלכם. לעיתים קרובות החיים לצדו של כלב יותר אינטליגנטי עלולים להיות הרבה יותר קשים מאשר עם כלב פחות חכם, שכן כלבים אינטליגנטים לומדים שלא בכוונה התנהגויות לא רצויות.
    "אם אתם מתכוונים לשהות בחוץ 10 או 12 שעות ביום, תהיו מאושרים יותר עם כלב חמוד שיודע את שמו ומתנועע כברווז ברחבי הבית, אומר קורן. אם תעזבו דוברמן לפרק הזמן הזה, הוא ישתעמם ויחפש משהו להעסיק את עצמו, ובסופו של דבר גם ימצא: הוא ינפץ את אוסף הקריסטלים שלכם. אבל לבולדוג, מעיר קורן, ייקח שמונה שעות רק לגלות שאתם לא נמצאים בבית. ככה תחזרו הביתה לכלב נעים ונוח, כשכל הרהיטים במקומם".

    מי הכלב הכי חכם בגן?

    יותר מ-200 שופטים מקצועיים, שהשתתפו בסקרים שערך ד"ר סטנלי קורן, דירגו 110 גזעי כלבים על סמך האינטליגנציה שלהם.
    12 הכלבים שהגיעו למקומות הראשונים הם: 1. בורדר קולי. 2. פודל. 3. רועה גרמני. 4. גולדן רטריבר. 5. דוברמן. 6. כלב רועים שטלנדי. 7. לברדור רטריבר. 8. פפיליון. 9. רוטוויילר. 10. כלב בקר אוסטרלי. 11. וולש קורגי פמברוק. 12. שנאוצר ננסי.
    ובמרתף הטבלה: 106. בורזוי. 107. צ'או צ'או. 108. בולדוג. 109. בסנג'י. 110. האונד אפגני.

    תשאלו את זיגמונד פרויד

    הכל התחיל עם זיגמונד פרויד, שגידל סידרה של כלבים, רובם צ'או צ'או. פרויד הרגיש שלכלבים יש חוש מיוחד שמאפשר להם לשפוט אופי של אדם במדויק. מסיבה זאת, הצ'או צ'או המועדף עליו, ג'וי-פי, השתתף בכל פגישות הטיפול שלו. פרויד הודה שלעיתים קרובות סמך על הערכת המצב הנפשי של המטופל כפי שסימן לו ג'וי-פי. הכלב היה מסב את תשומת לבו של פרויד לכל סטרס או מתח מצד המטופל באמצעות המקום בו שכב בזמן הטיפול. הוא רבץ די קרוב למטופל רגוע, אבל נשאר מרוחק אם המטופל היה מתוח.
    פרויד גם הרגיש שלנוכחות של הכלב היתה השפעה מרגיעה על החולים, במיוחד על ילדים. מחקרים חדשים מראים שפרויד צדק: מדדים פסיכולוגיים מוכיחים שליטוף כלב רגוע וידידותי יכול להפחית סטרס, ויש אפילו הוכחות שאנשים שמגדלים כלב חיים זמן רב יותר וזקוקים פחות לטיפולים רפואיים.

    אינטליגנציה: למי יש יותר לכלב או לחתול?

    בדיוק כמו שאנחנו אוהבים להשוויץ בחוכמה של ילדינו, אנחנו אוהבים להתרברב בנוגע לגאוניותן של חיות מחמד שלנו. אחד הוויכוחים האינסופיים הוא זה שבין אוהבי כלבים ופטרוני חתולים, בנוגע למי חכם יותר. בעלי הכלבים מציינים שבני טיפוחיהם מסוגלים לבצע תעלולים, בעוד שאנשי החתולים מתעקשים שהמיני-נמרים שלהם יותר מדי אינטליגנטים מכדי לבצע פעלולים בפקודה.
    ההשוואות חסרות ערך. כלבים הם חיות להקה המונעים מתוך צורך חזק לעקוב ולרצות את הכלב השליט, או את אדוניו, במטרה לקבל שבחים או בונוסים אחרים. החתול המתבודד לא מתייחס לשום מנהיג, המוטיבציה שלו היא הישרדות. בזמן שאילוף אינו הצד החזק של החתול, תבונה וכושר הסתגלות הן בהחלט כן.
    אם מגדירים אינטליגנציה כיכולת לרכוש אינפורמציה, להחזיק בה ולהפיק ממנה תועלת כדי לפתור בעיות, החתול הוא ללא ספק המנצח מכל חיות המחמד הביתיות. נסו לשים חתול מבוגר בחדר שבו הוא מעולם לא היה קודם לכן ותראו איך הוא בוחן כל פינה וחור בקפידה. הצורך הזה מאפשר לו לרכוש מידע בעל ערך. למעשה, הסקרנות לא הרגה את החתול, היא יצרה לו את המוניטין המפוארים של 9 נשמות.
    במבחן אינטליגנציה כלבים נגד חתולים, הישוו דר מאייר, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מישיגן, וד"ר שנירלה, מנהלת המחלקה להתנהגות חיות במוזיאון הטבע האמריקאי, איי.קיו כפונקציה של זכרון בכלבים וחתולים. הזכרון של הכלבים נמשך לא יותר מחמש דקות. חתולים, לעומת זאת, זכרו גם אחרי 16 שעות.
    ההיקף המלא של היכולות הקוגניטיביות של חתולים עדיין אינו ידוע ברובו, אבל אין ספק שהם ממשיכים להדהים את בעליהם בכל פעם מחדש, עם יכולותיהם מהמתוחכמות. חתולים יכולים ללמוד
    מהתבוננות, חיקוי, ניסוי וטעייה, בדיוק כמו בני-אדם. יש שפע של סיפורים שמתארים חתולים שמסובבים ידיות של דלת כדי לפתוח דלתות, פותחים ארונות, מכבים אורות ואפילו משתמשים בשירותים, רק משום שצפו בבעליהם מבצעים את המשימות האלו. לא פלא שחתולים טובים יותר באילוף בעליהם מאשר ההפך.

    סייעה באיסוף המידע על חתולים: ענת אל-השחר
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    וגר רטריבר עם חתול. מקום 4 בסולם האינטיליגנציה
    צילום: איי פי
    צילום: ג'ו קוט
    מצטנן בבריכה. רק מכונות ביולוגיות?
    צילום: ג'ו קוט
    צילום: מיכאל קרמר
    פודל מעורב. מי גאון של אמא?
    צילום: מיכאל קרמר
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים