בשבחי לוב ולוביה

כותרות העיתונים בשבוע עבר היו אופטימיות ודיברו על נפלאות ההודנה ואיך תרמה לשיפור התאבון של הישראלי המצוי. אחת הכותרות בישרה: "עלייה בביקוש לעובדי היי-טק", וגם מכון היצוא חוזה שבשנה הבאה תעשיית ההיי-טק תצא מהמשבר. לאור כל זאת לא פלא שמתחם מרכזים בהרצליה פיתוח - התשובה הציונית ההולמת לעמק הסיליקון - מפגין סימני התאוששות ומסעדות חדשות צצו בו בעת האחרונה, כולל יוקרתיות המתמחות בפירות ים.

המדור החליט לא ללכת על האנינות, אלא דווקא על המפתיעה שבהן: מסעדה טריפוליטאית מהסוג שאפשר למצוא באיזורי תעשייה מפויחים ומבורדקים ולא במתחם היי-טק מצוחצח. למסעדה קוראים על שם אחד המאכלים היותר מהוללים של יוצאי לוב: קוקלה - סולת שנדחסה עם שומן ובושלה ברוטב בשר. במטבח של "קוקולה" ניצבת פנינה וטורי, אשה חמה וכובשת, שבמשך שנים הפצירו בה הקרואים שסעדו של שולחנה לפתוח מסעדה, ולבסוף שמעה בקולם.

"קוקלה" נמצאת במיקום לא הכי אטרקטיבי (בגב של לחם ארז), וגם העיצוב שגרתי, אבל כל זה נשכח לנוכח האוכל, שבפירוש שווה עלייה לרגל. לא פלא שמצאנו שם את נטלי עטייה, שמבינה דבר אחד או שניים במטבח הזה, וגם את הזמרת-יוצרת י', שבה אני מאוהב כבר מגיל 17 והיה כיף לראות אותה מגלגלת מפרום מבושם על שפתיה.

כדי לבדוק את כישוריה של וטורי נטלתי את חברתי האהובה והנצחית ח', שמאז שנישאה ל-א', בן העדה הטריפוליטאית, אנו נוהגים לאכול את מטעמיה של חמותה דוריס. ח', כלה מסורה, השתעשה ברעיון להביא איתה את החמות, אבל אני שמודע לאופיה הביקורתי ולנטייתה לפסול כל מתחרה אפשרית ("מעניין אם היא ניקתה את הבשר כמוני"), העדפתי שתישאר בבית, כדי למנוע מלחמת עולם שלישית. הסתפקנו אפוא בצירוף א', בנה, חובב מסעדות בפני עצמו.

"קוקלה" מציעה שני מסלולי עסקית. האחת (40 שקל) כוללת סלטי פתיחה, מנה ראשונה של סלט ירקות או מרק היום (רגל ,ירקות עוף ,צח ,מינסטרונה, עריסה) מנה עיקרית ומשקה קל ממשפחת הפפסי. סלטי הפתיחה בישרו טובות: (מסייר) חמוצים מעולים, צ'רשי (דלעת) פיקנטית, חומוס טוב, סלט חצילים שווה, ואם יתמזל מזלכם תקבלו גם פלפל אמבלבל, סלט מטבוחה וליים בלדי (לימון כבוש). סלט הירקות היה לטעמי מתובל מדי, אבל  א' הסביר שהוא עשוי בדיוק לפי כללי העדה: עם הרבה לימון ובצל, ככה הם אוהבים את זה. ביום שבו ביקרנו, מרק היום היה מרק ירקות סביר אם כי לא מפעים, ובכל מקרה בחום יולי-אוגוסט קשה להתמודד עם קערה מהבילה.

המנות העיקריות הן תפארת המקום. תוכלו לבחור אחת מתוך היצע עצום. התעלמו ממנות מוכרות כמו שניצל, כבד וספגטי ולכו על המיוחדות. רגע לפני שנפרט, נציין שהמנות יותר מנדיבות, ושהתוספות מעניינות, במיוחד הקוסקוס: אוורירי, נימוח, קטיפתי. א', שצבר הרבה שעות קוסקוס תוצרת בית, אבחן שמדובר במלאכת כפיים ולא בקיצור דרך סינתטי.

דגמנו חמש מנות עיקריות. המפרום היה מיוחד, מעודן, ממולא בבשר בקר כמו שצריך ולא בתחליפים, ועם רוטב מושקע. חבל רק שהיה מתובל יתר על המידה בקינמון. הטבחה בזין - תבשיל בשר בבצל - היה משובח. א' רק תהה לאן נעלם גוש הבצק שנקרא בזין, ונזכר בגעגוע איך כל המשפחה היתה מתכנסת כאשר דוריס הכינה אותו. הוא קיבל בהבנה את הסבריה של גברת וטורי, שאמרה כי ב-35 מעלות ׀-80% לחות גוש הבצק הזה היה מביא לאשפוזנו בבית-חולים, וביקשה שנמתין בסבלנות לבוא החורף. גם בלי הבצק, זוהי מנה נהדרת. גם תבשיל הבשר עם במיה היה מעולה, מלא טעם ואפוף ריחות. המטבח הטריפוליטאי מוכיח שאפשר לעשות המון דברים מלוביה (שעועית יבשה), למשל טפינה - שעועית לבנה ברוטב עגבניות, בשר ורגל פרה. הלוביה לא היתה קשה, והרגל היתה עסיסית והתמוססה בפה. תענוג. זה הוגש עם קוקלה שלטענת האשכנזים בשולחן היתה קצת נוקשה, דחוסה ולא אוורירית מספיק, אך א', שעשה דוקטורט בקוקלות, חיבב אותה. כלפי הלוביה בסלק - שעועית לבנה ברוטב ירוק עם בשר ורגל - היינו קצת חשדניים בתחילה, אבל במהלך הארוחה למדנו לחבבה יותר ויותר.

המסלול השני של העסקית הוא ארוחת טעימות: תמורת 45 שקל תקבלו סלטי פתיחה, טעימות של חמש מנות עיקריות מהמטבח הטריפוליטאי ושתייה קלה. בעיני זהו המסלול העדיף, כי הוא מאפשר מפגש והיכרות עם יותר מאכלים מיוחדים.

לקינוח אל תחמיצו את תה המחרוק השרוף עם בוטנים: תה נשגב. בעודנו לוגמים ממנו עוד ועוד, הגענו למסקנה שאפילו דוריס, לו טעמה את מעדניה של פנינה וטורי, היתה נאלצת להודות שקמה לה מתחרה רצינית.

קוקלה, מדינת היהודים 8, פינת משכית 9, הרצליה פיתוח, טל: 09-9549888

מחיר העסקית: עסקית: 40 שקל, טעימות 45 שקל.

מטבח: טריפוליטאי

ואם חורגים מהדיל: חריימי מדהים, תה מחרוק נפלא עם בוטנים ועוגת סולת בדבש.

שעות: עסקית: א'-ה', 16:00-12:00, טעימות: א'-ו' 15:00-9:00

חנייה: ברחובות ובמגרשי חנייה (בתשלום ובחינם) סמוכים.

ציון: 9.