שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    משאלת מוות - הפרק האחרון

    צ'ארלס ברונסון שהלך אמש לעולמו היה גדול הנוקמים של הקולנוע. הוא היה מופיע, יורה, ועובר הלאה. מעל לזמן ולחלל, מעל למוסר, מעל לחיים

    תחנת רכבת. בצהרי היום. שלושה אקדוחנים ממתינים לטרפם שעתיד להגיע בכל רגע ברכבת המיועדת. הרכבת עוצרת, אך איש לא יורד ממנה. כך לפחות חושבים השלושה, שכבר מסובבים את גופם ומתכוונים לעזוב את המקום באכזבה רבה. לפתע, מפלח את חלל הסצינה קולה של מפוחית נוגה. השלושה מסתובבים באיטיות. תזמורתו של המלחין המהולל, אניו מוריקונה, פותחת במנגינה עצבנית, ששיאה בחשיפתו של אדם זר בעל מפוחית, המכנה עצמו בשם "הרמוניקה".

     

    הרמוניקה מתקרב לשלושה, מעיף מבט קצר מסביבו ומבקש לדעת האם מישהו מהעומדים מולו הוא פרנק, רוצח אחיו. "לא", עונה לו החבורה, "אך פרנק שלח אותנו". הרמוניקה מעיף מבט נוסף ושואל: "לא הבאתם סוס אחד עבורי?". מנהיג החבורה מחייך ומשיב בנחישות: "לא. נראה שחסר לנו סוס אחד". הרמוניקה מבין מייד את הסיטואציה אליה נכנס, ובלי להתבלבל מסנן את המשפט המיתולוגי: "לי דווקא נראה שהבאתם שני סוסים יותר מדי". הארבעה שולפים את אקדחיהם ופותחים באש.

     

    זהו קרב שבסיומו רק אדם אחד יוותר בחיים - הרמוניקה, הלא הוא צ'רלס ברונסון, שמאותו רגע בסרטו המופתי של סרג'יו ליאונה "היו זמנים במערב'" (1968) יצא למסע נקמה קולנועי מדמם ומרתק, שנמתח על פני ארבעה עשורים, והסתיים לו אמש, במותו של ברונסון בן ה-81, מגדולי שחקני הפעולה שידעה הוליווד.

     

    היו זמנים במערב

     

    אפילו בחלומותיו הגרועים ביותר ברונסון לא שיער שזו הדרך בה ייאלץ להיפרד ממעריציו, כשהוא חולה, זקן ומנותק מהסביבה. בין אם גילם אינדיאני

    (על-אף מוצאו הליטאי) בסרט "אפאצ'י" (1954) ובין אם גילם את דמותו האגדתית של ברנרדו אוריילי, אקדוחן להשכיר, בעל לב הזהב ב"שבעת המופלאים" (1960). בין אם היה חופר המנהרות הקלסטרופובי דני ולינסקי ב"בריחה הגדולה" (1963) ובין אם היה הנועז ה-12, ג'וזף וולדיסלאב, בלהיט הענק "תריסר הנועזים" 1967), ברונסון, בעל העיניים המחורצות והתכולות, השפם העבה, גוון העור האדום ומבנה גופו של חוטב עצים שרירי במיוחד, שידר עוצמה, כריזמה וויטאליות גברית שאין למצוא כדוגמתה בקולנוע הפעולה העכשווי.

     

    מסיבות אלו היה כה עצוב לשמוע את אחד מקרובי המשפחה של הכוכב, ברגעים שקדמו למותו, מספר בראיון ל"סאן" כי "המצב של ברונסון פשוט קורע לב. הוא אפילו לא זוכר שהיה פעם שחקן". ברונסון אולי עזב מבלי לזכור, אבל אנחנו לעולם לא נשכח לו את ימיו הראשונים כצ'רלס בושניסקי, אז כיכב בשורה של סרטי בי. מופלאים, שהגדול בהם הוא Machine Gun Kelly. 

     

    לא נשכח גם את המעבר שלו לסרטי מערבונים ופעולה עתירי תקציב בשנות השישים וכן את הקריירה הנפלאה שיצר לעצמו באירופה עם סרט הפשע המיתולוגי "שלום לידיד" (1968) והמערבונים "היו זמנים במערב" ו"שמש אדומה" (1971), שבו הוא שב לשתף פעולה עם הכוכב הצרפתי אלן דילון. וכמובן לא נשכח לו גם את סדרת הסרטים שביססה את מעמדו כאחד מכוכבי הפעולה הגדולים של דורו, סאגת הנקמה של הארכיטקט, פול קרסי, בעל משאלת המוות הנצחית.

     

    הפלא השישי

     

    כשגדול החוקרים של מערבוני הספגטי, כריסטופר פריילינג, ביקש לנתח את דמותו של ברונסון כהרמוניקה במערבון "היו זמנים במערב" הוא סיפר כי הרמוניקה של ברונסון הוא אדם ללא עכבות מוסריים, גיבור שנמצא מעבר למגבלות של זמן וחלל ונראה כמי שנמצא במימד אחר לחלוטין מהדמויות סביבו. גרסה בלתי ניתנת להשמדה של ברנרדו מ"שבעת המופלאים". להרמוניקה של ברונסון, הוסיף פריילינג, לא היה עוד קשר עם החיים, הוא ניזון רק מזיכרונותיו המשפחתיים.

    מלותיו של פריילינג מסכמות באופן הטוב ביותר את מסכת הדמויות והתפקידים שגילם ברונסון, נוקם, vigilante, שהוא גיבור על.

     

    ברגעים אלו דוהר לו ברונסון על סוס לבן בעל כנפיים צחורות אל הרקיע. שם ממתין לו עם קרחתו המנצנצת וחולצתו השחורה יול ברינר, שספר כבר ארבעה מלאכים מופלאים על ידו הימנית: סטיב מקווין, הורסט בוכהולץ, ברד דקסטר וג'ימס קובורן. כעת הגיע תורו של הפלא השישי להצטרף אליהם וזה הזמן שלנו לומר, Adieu L’ami, שלום לידיד. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הנוקם הגדול
    והאכזר...
    צילום: איי פי
    יחד עם החברים בשבעת המופלאים
    לאתר ההטבות
    מומלצים