מה הוא קופץ?
זקני דרום-אמריקה סברו שבכל גרגר תירס נחה רוח המתפרצת בכעס כשמחממים אותו ויוצאת החוצה בצורת פופקורן. הפופולריות של הפופקורן הרקיעה שחקים כשמדונה, ועדר של דוגמניות בעקבותיה, החלו לבסס עליו את הדיאטה שלהן. ועוד לא דיברנו על קולנוע. התירס חם - הפופקורן ממש לוהט
"תירס חם, תירס חם", צעקו הרוכלים של ילדותנו בקרנות רחוב ובחופים, מעל דודים מהבילים מלאים בקלחים צהובים, שהיו ממבשריו הטעימים של הקיץ, ביחד עם אסקימו לימון. המוכרים, בגופיות מיוזעות, שלו את התירס במלקחיים מעץ, הניחו את הדגן המחייך, ששרידים מזקנו שנתלש ברישול מבצבצים מקצהו, על מצע של עלים יבשים. ילדים מנומשים, צרובי שמש, בזקו עליו מלח מתוך מלחיות אלומיניום, ונעצו בו שיניים. זה היה הרבה לפני שריח גרעיני הפופקורן היבשים והמתפצפצים הפך לחלק בלתי נפרד מחוויות
הקולנוע הראשונות שלנו.
היסטוריה
מתאים מאוד לתירס להתעטף נוסטלגיה, שכן הוא אחד הדגנים העתיקים ביותר שטיפחה האנושות. הוא נולד באמריקה, ותושביה הקדומים זרעו וקצרו אותו כבר לפני למעלה מ-3,500 שנה. בלשונם, התירס כונה "טאווה", שפירושו עתיק. המיתולוגיה של בני המאיה קידשה את התירס: לפיה, האדם הראשון היה עשוי מחרס והושמד בשיטפון, האדם השני היה עשוי מעץ ונעלם בעקבות מבול של גשמים, ורק האדם השלישי שרד - כי נוצר מתירס.
לתירס די במעט מאוד מים, וגם בתנאי גידול מינימליים הוא מעניק יבול נדיב מאין כמוהו. אין פלא, שכ-50 שנה אחרי שהובא לראשונה מהעולם החדש הוא כבר התאקלם בכל רחבי אירופה. הפורטוגלים הביאו אותו במאה ה-16 למושבותיהם במזרח אסיה וסוחרים ערביים הפיצו אותו באפריקה ובמזרח התיכון.
כהרבה מוצרים שהובאו מעבר לים, גם התירס שהגיע לספרד נדד תחילה, באמצעות סוחרים ערביים, למזרח הקרוב ורק משם הגיע בחזרה לאירופה. כך נוצר מעין בלבול באשר למקורו של הדגן החדש ובאירופה כונו הגרגרים "חיטה טורקית". לעומת זאת, בטורקיה קראו להם ,חיטה מצרית" ובמצרים "חיטה סורית". וכאן אנו מגיעים גם לשם העברי. המלה תירס מופיעה בתנ"ך כשמו של אחד מבני יפת, כלומר צאצא ישיר של נוח, אבל הצמח עצמו לא היה מוכר באזורנו באותה תקופה. בעברית של תקופת ההשכלה נקראה טורקיה בשם "תירס" וחיטי תירס נקראו "חיטה טורקית".
התירס תפס מקום חשוב בתרבות של אמריקה הצפונית מאז הגיעו ראשוני המתיישבים ולמדו מהילידים כיצד לגדל אותו. כבר אחרי השנה הראשונה זכו לקצור מפרי עמלם וציינו את האירוע בסעודה חגיגית שהפכה למסורת - חג ההודיה. אין תפריט של חג ההודיה שאינו כולל את התירס במקום של כבוד. באירופה, לעומת זאת, לא היה כוח שיעצור את הדגן הזהוב: באיטליה הכינו ממנו פולנטה וברומניה ממליגה.
בריאות וזנים
כשהתירס התפשט במרכז אפריקה ודרומה והיה למרכיב החשוב ביותר, לעתים גם היחיד, בתזונתם של המוני עניים, הוא גרם לא מעט נזק: בניגוד לדגנים אחרים, אין בתירס גלוטן הגורם להתפחת הלחם ומקל על העיכול והוא חסר ניאצין, מרכיב שהיעדרו מהתפריט גורם למחלת הפלגרה, הפוגעת בעור, במעיים ובעצבים.
ואולם, כשהוא משולב במזון מהחי, בירקות ובקטניות, התירס נחשב למרכיב מזין, המספק חלבון (לא מלא), פחמימות, סיבים וויטמין C (רק כשהוא מבושל במשך זמן קצר). בעולם ידועים מאות סוגים של תירס ולא כולם צהובים: בדרום-אמריקה יש גם תירסים אדומים, חומים, כתומים ואפילו כחולים. מבחינה בוטנית התירס הוא עשב שגובהו יכול להגיע לשלושה מטרים ומתפרחתו, הקרויה אשבול, מתפתחים הגרגרים הצהובים. כמחצית מהיבול העולמי גדל באזור המכונה חגורת התירס" באגן המיסיסיפי בארהב. בישראל
מגדלים 70 אלף טון תירס בשנה ובהם שישה זנים של תירס מתוק, לשימורים. המפעל הגדול ביותר בארץ לשימורי תירס הוא "פרי הגליל", המעבד 27 טון תירס בשנה.
תירס ניתן להשיג בשווקים טרי, כמעט כל השנה אך בעיקר בעונתו, בקיץ. רצוי לרכוש אותו כשהוא נתון במעטפת העלים שלו, השומרים על הטריות והעסיסיות. תירס טרי נשמר היטב גם בהקפאה, בקלחים או בגרגרים.
תירס קופץ
כבר לפני אלפי שנים גילו בני התרבויות הקדומות של אמריקה הדרומית את תכונתם המוזרה של גרגרי התירס להתפוצץ, להתפרץ וליצור מעין גוש תפוח לבנבן, בעל צורה אמורפית. הם סברו, שבכל גרגר נחה לה רוח המתפרצת בכעס כשמחממים אותה ויוצאת החוצה. למדע יש הסבר פשוט יותר: חימום גרגרי תירס יבשים גורם לעמילן הרך שבמרכז הגרעין להתפשט. ככל שהחום עולה, נוצר לחץ של קיטור במרכז הגרעין, עד שהוא מתפוצץ, והעמילן הלבן, שהתבשל והתייבש, פורץ החוצה.
האינדיאנים הידידותיים, שסייעו למתיישבים הראשונים באמריקה לגדל את התירס, הכירו להם גם את הפופקורן, ומאז הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות האמריקנית: האמריקנים צורכים 17 מיליארד רבעי גלונים של פופקורן בשנה, שהם כ-58 רבעי גלונים לנפש. הם אוכלים ממנו בכל מקום: בבית, בקולנוע, באירועי ספורט ובחגיגות. במחקר שערכה חברת "דנשר" בישראל, לרגל השקת פופקורן "פופ סטאר" החדש להכנה במיקרוגל, עולה שגם בארץ יש לפופקורן אוהדים מושבעים, בעיקר צעירים. הוא מתקשר אסוציאטיבית עם
עולם הסרטים, מוסיקה, חופש, שעשועים, כדורגל, ספורט ובידור.
הפופקורן זכה לעליה משמעותית בפופולריות שלו כשהתברר שדוגמניות מרבות לבסס עליו את הדיאטה שלהן. כשמדונה פצחה בדיאטת הפופקורן שלה (שהתבססה גם על שתייה מרובה, נטילת ויטמינים סדירה ופעילות גופנית נמרצת) הרקיעו המוניטין שלו שחקים. בהיותו נטול סוכר, עתיר סיבים ודל בקלוריות יחסית לדגנים או חטיפים אחרים (36 בכוס, אבל מי יכול להסתפק בכמות כזאת?) הוא אינו נחשב למזון משמין וגם מומלץ על-ידי התאחדות רופאי השיניים בארהב. קליית פופקורן במיקרוגל מאפשרת שימוש
במעט מאוד שמן. ולמי שהדיאטה מהם והלאה, להלן הצעות של השף זיו שוורץ מרשת "קפולסקי" להשבחת הפופקורן הרגיל בטעמים נוספים.
פופקורן בקרמל
חומרים (ל-2-1 מנות):
פופקורן מוכן מ-1 שקית פופקורן למיקרוגל
3 כפות חמאה רכה
3 כפות סוכר חום
הכנה:
מחממים את התנור ל-200 מעלות צלזיוס. מניחים את הפופקורן בתבנית רחבה. טורפים את החמאה עם הסוכר ומערבבים עם הפופקורן שבתבנית. אופים כ-8 דקות או עד שהפופקורן מתכסה במעטה פריך.
פופקורן בסגנון קייג'ן
חומרים (ל-1-2 מנות):
פופקורן מוכן מ-1 שקית פופקורן למיקרוגל
3 כפות חמאה מומסת
1/2 כפית אבקת בצל
1/2 כפית אבקת שום
1/4 כפית פפריקה חריפה
1/4 כפית צ'ילי טחון
1/4 כפית פלפל שחור
הכנה:
מחממים את התנור לחום גבוה. מניחים את הפופקורן בקערה רחבה ויוצקים עליו את החמאה. מוסיפים את התבלינים ומערבבים. מעבירים לתבנית ואופים כ-5 דקות.
