פוטבול 2003: פילדלפיה איגלס

שלושים שנות היסטוריה השאירה אחריה פילדלפיה איגלס, כשעזבה את ה'וטרנס סטדיום', שהיה ביתה המעופש מאז 1971. האיצטדיון ספוג הנקניקיות, האלכוהול ומה שקורה כשאלו נפגשים בקיבה, ננטש לטובת ה'לינקולן פיננשיאל פילד' המהודר והנוצץ של הקבוצה. ה'וט', שהיה האיצטדיון היחיד בעולם בו פעל בית דין מיוחד לשיפוט מהיר ביום המשחק (לטיפול באוהדים השתויים והאלימים של הקבוצה), התפורר עם השנים, התאבק והפך להיות מסוכן למבקריו, אולם אלו ממשיכים לראות בו עדיין בית מקדש.

כמה עצוב מבחינת העיר פילדלפיה היה כשהמשחק האחרון על המגרש הגבשושי הסתיים בהפסד לא צפוי לטמפה ביי. כמה עצוב מבחינת עיר האחווה, שהמשחק הזה הכריע את הקרב על הכרטיס לסופרבול והשאיר את האיגלס בבית. כך נמוגה לה תהילת עולם ועמה הלכו גם כמה מהכוכבים המובילים של הקבוצה, יו דגלאס, שון בארבר ובראיין מיטשל. המאמן אנדי ריד רואה את העבר הארוך וצופה קדימה, שם הוא רואה עתיד קצר. דונובן מקנאב חתם אמנם ל-12 השנים הבאות בחוזה הגדול בתולדות הליגה, אבל הסגל שמסביבו מתחיל להתכרסם, ממש כמו ה'וט'.

הגיעו ועזבו

הגיעו: ג'ון ריצ'י (פול-בק, אוקלנד), מרק סימונאו (ליינבקר, אטלנטה), נייט וויין (ליינבקר, גרין ביי), קייל ריצ'רדסון (פאנטר, מינסוטה).

עזבו: דמין דגלאס (רסיבר, קנזס סיטי), דורסי לבנס (ראנינג-בק, ניו יורק ג'איינטס), מיטשל (ראנינג-בק, ג'איינטס), ססיל מרטין (פול-בק, אוקלנד), דאג בז'זינסקי (גארד, קרולינה), יו דגלאס (דפנסיב-אנד, ג'קסונוויל), בארבר (ליינבקר, קנזס סיטי), בארי גארדנר (ליינבקר, קליבלנד), אל האריס (קורנרבק, גרין ביי), שון לאנדטה (פאנטר, סנט לואיס).

בולטים בדראפט: ג'רום מקדוגל (דפנסיב-אנד, סיבוב ראשון), אל.ג'יי סמית' (טייט-אנד, סיבוב שני).

שחקן מפתח: נייט וויין

עזיבתם של בארבר, גארדנר ולבון קירקלנד מסמנת עונה שנייה ברציפות של חילופי-גברי בחוליית הליינבקרים, אחרי שג'רמייה טרוטר הפרובול עזב כבר בעונה שעברה. הפעם יהיה זה וויין שהגיע בטרייד מגרין ביי ויצטרך ליצב מחדש את הכוחות, כשלצידו קרלוס אמונס וסימונאו המזדקנים ומאחוריו רק אייק ריס. וויין בן ה-28 סומן כתקווה גדולה בפאקרס, אולם אלו הרשו לוותר עליו אחרי חמש עונות בינוניות. לאיגלס אין חמש שנים לחכות לו, הם צריכים אותו דומיננטי כבר עכשיו במרכז ההגנה.

התקפה

בגדול, אפשר לסכם את התקפת האיגלס בקווטרבק מקנאב. לא לשווא הוא הוחתם לתקופה ארוכה כל כך. מדובר בדגם בוגר ואינטליגנטי של מייקל ויק, שהוכיח בקריירה הקצרה שלו יכולות מנהיגות וגבורה על-אנושית (בעונה שעברה השלים משחק למרות ששבר את קרסולו וחזר לשחק בפלייאוף - חודש בלבד אחרי פציעתו). למרות זאת, כשנעדר, האיגלס הוכיחו כי יש בהם יותר ממקנאב בלבד. המחליף השלישי שלו, אי.ג'יי. פילי, הוביל את האיגלס לפלייאוף והרבה בגלל קו התקפה ענק עם ג'ון רוניין, ג'רמיין מייברי וטרה תומאס.

עם קו התקפה שכזה, מקנאב מרגיש טוב בכיס, אבל הוא אינו חושש לשאת את הכדור מחוצה לו וזאת בעיקר בגלל שהוא מרגיש טוב במיוחד בכל הנוגע לרסיברים שלו - ג'יימס ת'ראש, טוד פינקסטון ופרדי מיטשל. השלושה אמנם מהירים ביותר, אבל אינם אמינים כל כך. לפחות עד שדיוס סטיילי יגיע להסכמה עם ראשי הקבוצה, יש לאיגלס בעיה גם במשחק הריצה, אותו מובילים כרגע קורל באקהלטר שחוזר מפציעה בברך ובראיין ווסטברוק. האופציה הבטוחה ביותר מבחינת מקנאב, נשאר הטייט-אנד צ'אד לואיס והוא עצמו כמובן.

הגנה

מקנאב הוא הכוכב הגדול ביותר בפילדלפיה ואולי בליגה כולה, אולם הקבוצה של ריד הסתמכה בעיקר על החבורה הקשוחה של מאמן ההגנה הוותיק ג'ים ג'ונסון וזו ספגה העונה אבידות קשות. יו דגלאס, מכונת הסאקס והלב של הקבוצה בעונות האחרונות, עזב ממורמר וכך גם רבים משחקני המפתח בהגנה (אין הרבה מקום לשחקנים אחרים, כשאתה משלם 115 מיליון דולר לכוכב שלך). מי שנשאר הוא הסייפטי חסר הפחד, בראיין דוקינס, שהאריך את חוזהו וימשיך לשרת את האיגלס לצידם של טרוי וינסנט ובובי טיילור, מטובי הקורנרבקים בליגה.

את החור של דגלאס בקו הקדמי ינסו למלא לא פחות משבעה שחקנים מוכחים, בהם הדפנסיב-טאקלים דארווין ווקר וקורי סיימון והדפנסיב-אנד דריק ברג'ס ואן.די. קאלו. ריד בונה הרבה על הרוקי מקדוגל, שהוכיח עצמו כ'פאס-ראשר' מצוין בקולג'ים ועכשיו אחרי שהאיגלס כבר לא ב'וטרנס סטדיום' ובית הדין שלו, הוא ירגיש פחות מאויים מזרועות החוק שהציקו לו לאחרונה. הוא ירגיש גם פחות נתמך על ידי הליינבקרים, שכאמור נמצאים בעיצומו של תהליך גיבוש, שלא ברור כיצד יסתיים.

ספיישל טים

האיגלס איבדו את מחזיר בעיטות הוותיק בראיין מיטשל, אך מרגישים נוח עם המהירות של ת'ראש או של ליטו שפארד שיחליפו אותו בתפקיד. לפאנטר ריצ'רדסון אין רגל חזקה כמו ללאנדטה הוותיק ובוודאי שלא כמו לקיקר המצוין דייויד אייקרס, אחד הטובים בליגה.

היסטוריה

השתתפה בסופרבול של עונת 80' והפסידה. מאזן בעונה שעברה: 4-10. הודחה בגמר ה-NFC.

מה למדו בעונה שעברה?

קבוצה מגובשת יכולה להצליח לאורך זמן גם ללא כוכבה הגדול.

מה ילמדו העונה?

כוכב גדול אינו יכול להצליח לאורך זמן ללא קבוצה מגובשת סביבו.