כתב הגנה במשפט מקורבי הרב יוסף נגד הייד פארק

מפעילי אתר הקהילות "הייד פארק" הגישו לפני מספר ימים את כתב ההגנה לעניין תביעת לשון הרע שהוגשה נגדם בחודש יולי על ידי מקורבי הרב עובדיה יוסף.

התובעים, דובר ש"ס לשעבר, איציק סודרי, נכדו של הרב עובדיה יוסף, ציון בר שלום, כלתו של הרב, יהודית יוסף, מנהל אגף ההכשרים של ש"ס, "בד"ץ בית יוסף", גבי פרץ, ושלושה מקורבים נוספים טוענים, באמצעות עורך הדין אלדד יניב, כי מפעילי האתר אפשרו לגולשים לפרסם עליהם עלילות שווא שהשפילו אותם ברבים והתעלמו מדרישותיהם להפסיק את הפרסומים. הם דורשים מהנתבעים פיצויים בסך 120,000 שקל.

אתר "הייד פארק", שהושק בחודש מאי, 2000, מאפשר לכל אדם להקים פורום בנושא מסוים, מבלי שיזדקק לאישור מבעל האתר או כל גורם אחר. מנהל הפורום נהנה מאוטונומיה מלאה: ברצותו יתיר לכל גולש לפרסם הודעות או יגביל את הכתיבה רק לגולשים מורשים. כיום פועלים ב"הייד פארק" למעלה מ-2,000 פורומים פעילים וכ-16,000 הודעות חדשות מתפרסמות בו מדי יום.

עו"ד אביב אילון ממשרד עורכי הדין אילון, אגרט ושות', טוען בכתב ההגנה בשם בעל אתר "הייד פארק", ארנון שטלריד, כי האחראים הבלבדיים לפרסומים המשמיצים הם הגולשים שפירסמו אותם בפורומים של האתר. "התובעים בחרו לגלגל את האחריות לפתחם של הנתבעים, אשר אין דבר בינם לבין הפרסומים", נכתב בכתב ההגנה.

הנתבעים מכחישים כי "התירו את דמם" של התובעים ואפשרו הפצת דברי לשון הרע אודותיהם, ומציינים כי הודאתם של התובעים כי הם פעילים בעבר ובהווה בתנועת ש"ס או מקורבים לה מעידה כי הציבו עצמם בחזית הציבורית, ולפיכך הגולשים מפרסמי הפרסומים זכאים על פי חוק להביע עליהם את דעתם מבלי להיתבע.

הייד פארק אינו ישות משפטית

על פי כתב ההגנה, אינטרנט אינו אמצעי תקשורת כמשמעו בחוק איסור לשון הרע ולכן הנתבעים אינם "מוציאים לאור" שאחראים לפרסום הדברים. ההודעות המתפרסמות בפורומים השונים נשלחות על ידי הגולשים ולמנהלי האתר אין קשר אליהן, על פי טענת הנתבעים, שלדבריהם עושים כל שביכולתם כדי למנוע פגיעה מאנשים המנצלים לרעה את חופש הביטוי כדי לפגוע באחרים, בין היתר, באמצעות דרישת התחייבותם להצהרה כי לא ישמיצו או יפגעו באחר. על אף שאינם הגורם שפרסם את הדברים המשמיצים, הם טוענים כי הסירו את כל הפרסומים הבעייתיים מייד לאחר שהובאו לידיעתם.

הנתבעים טוענים כי מקורבי הרב יוסף נמנעו במשך תקופה ארוכה ליידע אותם על הפרסומים הבעייתיים, ולדבריהם אין ביכולתם לדעת לגבי כל הודעה והודעה אם היא מהווה הוצאת לשון הרע. "לנפגעים אין את היכולת הטכנית או כוח האדם הדרוש על מנת לעקוב אחר כל הודעה והודעה", נכתב בכתב ההגנה.

"אין להטיל אחריות על בעל אתר"

הנתבעים טוענים כי על פי המגמה המשפטית בעולם הנאור ובישראל, אין להטיל את האחריות על בעל אתר בו מתנהל פורום או על מנהל הפורום לדברים שלא הוא פרסם, "קל וחומר במקרה בו הנתבעים סיפקו אך ורק את התשתית הטכנולוגית לפעילות הפורומים השונים באתר".

"במדינה דמוקרטית כמובן עדיפה הגישה המעודדת את חופש הביטוי ולא את גישה הצנזורה...האם נעדיף משטר של סתימת פיות לכל אזרחי ישראל לכל תושבי ישראל רק מאחר וקומץ מזערי של אנשים המשוטטים ברחובות בני ברק מוציא דיבתם של קומץ אחר מירושלים?".

על פי תקדים בורוכוב, הם סבורים כי על ספק שירותי אינטרנט מוטלת אחריות למחוק פרסומים פוגעים רק לאחר שהנפגע פנה והתריע. הנתבעים תמהים על כך כי בעוד טוענים הנתבעים על חשיפת הפרסומים הפוגעניים לקהל גדול באינטרנט, הם בעצמם פנו לכלי התקשורת רבים לצורך פרסום הפרשה במקום לבקש שהדיון יתנהל בדלתיים סגורות או תחת צו איסור פרסום.

הם דוחים את הטענה כי הפרסומים פגעו בפרטיותם של הנתבעים על פי חוק הגנת הפרטיות מאחר שהחוק מתייחס לעיתון או דפוס ולא לאינטרנט. על פי כתב התביעה, בחלק מהפרסומים שמם של התובעים כלל לא מופיע ולכן, אין בסיס לטענתם כי נפגעו, על פי כתב ההגנה. "מקריאת חלק ניכר מן הפרסומים..עולה כי אין בהם כל השמצה או כינוי לגנאי או חדירה לפרטיות התובעים...", נכתב.