'העיר האבודה': מהטרקים היפים בקולומביה

במעמקי היער הצפון קולומביאני נמצאת העיר האבודה 'סיודאד פרדידה', שאלמלא הייתה כה רחוקה ולא נגישה הרי שללא ספק היתה זוכה לתהילת עולם כמו למשל המאצ'ו פיצ'ו בפרו.

זוהי אחת הערים הפרה-קולומביאניות, כלומר לפני תקופת הגעת הספרדים, מהגדולות ביותר שנתגלו ביבשת אמריקה. היא נבנתה על ידי אינדיאנים בני שבט הטאירונה בין המאות ה-11 וה-14 לספירה, אם כי שרידים ארכיאולוגיים מעידים שהייתה כאן התיישבות רציפה ופורחת כבר מן המאה ה-5 לפנה"ס. 'עיר אבודה', שכן נעלמה מהתודעה התרבותית שלנו עד ששבה ונתגלתה ב-1976 . היום היא בגדר אתר לאומי בקולומביה.

דרכים בוציות, חום ולחות

לא ניתן, או יותר נכון לחלוטין לא מומלץ, להגיע לבד לעיר האבודה. גם בגלל תנאי השטח הקשים אבל יותר מכך בגלל פעילות קבוצות הגרילה השונות המנהלות מאבק בממשלה למעלה משלושים שנה. 

הקבוצות שיוצאות לעיר האבודה מתארגנות במהלך כל השנה בעיר הצפונית של סנטה מרתה. משרד מקומי בשם 'טורקול', היושב במעין מלון הנקרא מירמאר, הוא היחיד המורשה לארגן את הטרקים למקום. מחיר טרק בן שישה ימים הוא כ-200-250 דולר, בהתאם לגודל הקבוצה. התשלום כולל הכל - ובעיקר מדריכים, אוכל ואישורים הנדרשים מהרשויות. דרך אחרת, זריזה ויקרה יותר, להגיע למקום היא לשכור הליקופטר.

זהו אחד הטרקים היפים ביותר של קולומביה. העננים והערפל שמכסים את ההרים בבוקר, מתרוממים עם עליית השמש  ואז נגלים מראות עוצרי נשימה של רכסים מיוערים ובהם טרסות אבן, במקום שבו חיו בעבר בני שבט קוגי, משרידי בני הטאירונה. 

זהו גם טרק לא קל, כטבעם של טרקים, בהם עולים לראש הר רק כדי לרדת מן העבר השני וחוזר חלילה. לא אחת הדרכים בוציות עקב גשמים תכופים. החום והלחות מעיקים, והדרך היחידה להתקרר היא לטבול במי הנהרות הקפואים. בלילה עוצרים במחסות עץ שם תולים ערסלים ומקשיבים לקולות היער הליליים.

למרגלות העיר האבודה נמצא כפר קטן של אינדיאנים המשמשים כשומרי האתר. השלב הסופי בדרך אל העיר עובר בגרם טרסות תלול ומכוסה אזוב המונה כמה מאות 'מדרגות'. מעלה זה, הידוע בשם 'מדרגות השטן', מוביל אל שולי העיר עצמה. 

העיר האבודה נמצאת בלב היער, במרחק של רק כחמישים ק"מ מן הים הקאריבי. היא כוללת כשמונים משטחי אבן מוגבהים, המפוזרים בשטח גדול למדי. משטחים אלו היו הבסיס של המבנים והבקתות. בלב האזור נמצא משטח אבן גדול יותר ששימש לכינוסי השבט ולדישת התבואות. לפי אחת המסורות זה היה גם המקום בו ישנו גברי השבט, מוגנים מהתקפת פתע על ידי הנשים והילדים שישנו בבקתות מסביב.

כדי להבין משהו מגודלה של העיר צריך לשוטט במרחביה לפחות יום שלם. מעט מאוד עבודת שימור נעשתה כאן מעבר ליצירת כמה שבילים. ניתן לשוטט שעות לבד בין החורבות על רקע הנוף המדהים.

ממעמד אצולה למיעוט נרדף

בני הטאירונה היו קבוצה אתנית גדולה אשר אכלסה את המישורים של חופי קולומביה ואת והאזורים ההרריים. בני החוף דגו ועסקו בייבוש מלח אותם החליפו עם השוכנים בהרים תמורת כותנה ושמיכות שאלה ארגו. הטאירונים חיו במרכזים עירוניים גדולים, מאורגנים להפליא, שדרכי אבן מרוצפת קשרו ביניהן. הם קיימו חברה מאורגנת ומעמדית שבה היו אצילים, אמנים, לוחמים, כהנים ואנשי מסחר.

אחד הדברים המופלאים ביותר שעסקו בו היה צורפות בזהב, בטכניקות שעד היום לא ניתנות לשיחזור (די להזכיר שהמיתוס על הזהב של אלדורדו מקורו באזור זה). הם היו אמני בנייה באבן, כפי שמעידים המבנים שנותרו, וכן עסקו באריגה ובכדרות, ששרידיהם הם מההישגים האמנותיים הגבוהים של התקופה הפרה-קולומביאנית. כאשר הספרדים פלשו ליבשת אמריקה הם היו בשיאם.

האינדיאנים של טאירונה סבלו אולי יותר מכל קבוצה אחרת מן הכיבוש הספרדי, שלמעשה כמעט מחק אותם ואת תרבותם כליל. הספרדים נישלו אותם מאזור החוף ומחלק הררי נרחב והגלו אותם לאזורי ביצות שם לא ניתן היה לקיים אוכלוסייה גדולה. התוצאה הייתה התפוררות המשטר החברתי והתדרדרות לתרבות כפרית פשוטה.

חטיפות לצורך מיקוח וסחר בסמים

באופן רשמי התקופה עקובת הדם הידועה בקולומביה בשם 'לה ויולנסה' נסתיימה בשנות ה-60, אולם קולומביה נותרה במצב של מלחמת אזרחים כרונית בין הצבא לבין קבוצות גרילה שונות. עשרות אלפי אזרחים נהרגו מאז וחלקים רחבים של המדינה הפכו לשדות קטל. עבור האינדיאנים המקומיים זה לא משנה, תמיד הם יהיו אלו שיסבלו במאבק בין בעלי האינטרסים השונים.

ישנן שתי קבוצות גרילה מרכזיות: 

Fuerzas Armadas Revolucionarias de Colombia  - FARC

ו-Ejercito de Liberacion National - ELN

בימים הראשונים של המאבק הן היו מאוחדות ביניהן תחת השפעה של מוסקבה דאז. היום ה-"פארק” מונה כ–15,000 אנשי גרילה בעוד ה – "אלן" מונה כ–5,000  אנשי גרילה. הקבוצה השניה היא זאת האחראית זה שנים לפיצוצים בצינור הנפט הטרנס אנדי אשר הונח ב-86'. הם גרמו נזק בלתי יתואר כאשר כמות המקבילה לכ–1.7 חביות נפט זרמה אל המישורים. היום כתוצאה מכך שומרים עליו כוחות של יחידות עלית אמריקניות.

אחד הדברים ששתי הקבוצות עוסקות בו תדיר הן חטיפות לצורכי מיקוח פוליטי וכופר. צריך לזכור שמעל לכל ישנה תמיד העננה הכהה של הקרטילים של הסמים אשר מעורבים בכול ובעיקר בשוחד, חטיפות ורציחות.