שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    פרק 5: עם קצת עזרה מחבריי

    אחד הלקחים הגדולים שלמדתי מאז חליתי הוא לדעת לבקש ולקבל עזרה. לשמחתי, סובבת אותי חבורה של אנשים (אורי, גילי, עמיר, אבי, שרון, רמי, סויה, וכמובן - דאז), שבכל רגע נתון מוכיחה את כל הקלישאות החבוטות על חברות נצחית וחברים אמיתיים. אמרתי פעם: טוב חבר אחד ביד, ולא שניים על העץ. אז הנה, תכירו: שבעת המופלאים שלי והכלבה

    (אם אנחנו עוד לא מכירים - בסוף הכתבה ובצד יש קישורים לפרקים הקודמים ביומן שלי, וגם לפורום "מדברים עם רונן").

     

    שלא תחשבו שתמיד זרחה השמש על פני החינניות. פעם, טרם חליתי, לא ממש ידעתי ערכה של ידידות אמת. לא נזקקתי לעזרה מעולם. למעשה, חשבתי שאוכל לגור בגולן, הרחק מחבריי.

     

    טעיתי, טועים, טעות.

     

    אחד הלקחים הגדולים שלמדתי מהמחלה הוא, בין השאר, לבקש ולקבל עזרה.

    בתחילת המחלה לא רציתי לשמוע מאיש. לא עניתי לפלאפון, סיננתי שיחות צפוף-צפוף, התחמקתי מפגישות ובעיקר - שרצתי מול הדבר הזה, הטלוויזיה. נסיונות להוציא אותי מהבית נתקלו בחומה. בטח, הייתי נחמד לכולם ומנומס להפליא, אבל סרבתי. לא עזר לי: החברים הטובים נדבקו אלי.

     

    על זה בדיוק רציתי לדבר איתכם, על החברים.

     

    אתם יודעים, כשמנערים שמיכת צמר שנחה לה דקה קודם על הדשא נשארים עליה מעין קוצים כדוריים שמסרבים להיפרד ממנה. תנערו עד מחר - תמיד ישארו הקוצים. אפילו תנסו להסיר אותם אחד-אחד, לא תצליחו. ככה החברים שלי, כמו הקוצים, ועל כך אני מודה להם כל כך. כל הקלישאות שנכתבו על חברות כזו נכונות:

     

    • חברים בוחרים - משפחה לא.
    • חברים נבחנים בשעת צרה (דאז מוסיפה שגם בימי שמחה. צודקת). תראו מי באמת נרתם בעצב שלכם, ומי שמח בשמחתכם.
    • אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה.
    • עם מעט עזרה מידידי - איי'ל גט ביי.
    • וקלישאה חדשה משלי, ברשותכם: טוב חבר אחד ביד משני חברים על העץ. תחשבו על זה.

     

    מקווה שתוכלו ללמוד מהחברים שלי משהו על החברים שלכם, שכן בכל חבורה תמצאו מישהו מהטיפוסים הבאים. אז הנה הם, החברים שלי, על תפקידם ומעמדם בכוח החלוץ של רונן:

     

    אורי

     

    הטמפון הזה הכי מצחיק אותי, שני רק לדאז. יש לנו מלא תחומי התעניינות משותפים, אם כי אנו שונים מאוד זה מזה.

    • הוא לחוץ - אני אדיש (חוץ מהפעם שבה נתקעתי חמש שעות בפקק של חיי).
    • הוא אוהב כסף - אני לא.
    • הוא לא פראייר -אני כן.
    • הוא גלולת מרץ - אני וליום.
    • הוא מספר הכל (הי, תן להשחיל מילה) - אני שושואיסט.

    יש עוד הרבה.

    אורי הוא ככל הנראה האדם היחיד בפלנטה שהצליח להרוויח מהחתונה שלו. הוא גם זה שדחק בי לפני עשר שנים לעשות ביטוח חיים. סרבתי בעקשנות. האיש מוקף בביטוחים - הוא רק צריך למות כדי להתעשר. הוא זה שיוזם דברים למעני. הוא זה שנצמד אלי הכי חזק, כמו שרק הוא יודע. הוא 'מיי בסט פרינד'.

    רק דבר אחד אני לא מבין: מה הוא מוצא בנתנאלה (הזמרת)? לא, אין צורך בתשובה.

    תפקידו בכוח: לדחוף דברים ולהזיז הרים למעני. רק לא אלקטרוניקה. בפעם האחרונה שהוא ניסה לסדר לי את המערכת הוא השבית אותה לשבוע.

     

    גילי

     

    ההפך הגמור מאורי. אל תשאלו איך הם מסתדרים. הם לא. כמו שתי כוסיות, מקטרים זה על זה ותוקעים אותי באמצע, שומר על מעמד האו''ם. להוציא מגילי מידע על חייו הפרטיים זה כמו לקחת מעובדי חברת החשמל (וכל משפחתי בתוכם - מקנאים, אה?), את החשמל חינם. אין מצב.

    תפקידו בכוח: תחזוקת הבית, אלקטרוניקה ותיקונים.

     

    עמיר

     

    אורי אומר על עמיר שמדי חודש הוא מצליח לחסוך יותר ממה שהוא מרוויח. רומני. כרגע הארך-רגליים הזה (186 ס''מ בקיץ) שוהה בג'ונגלים של מרכז אמריקה, נהנה מהחיים (מפרגן לך אחי). מצחיק, כי באופיו האיש רחוק מהג'ונגל כמו שאפרת רייטן רחוקה מלהיות מכוערת. עם זאת, נוכח שהותו של הג'נטלמן בחו''ל לא אאריך לגביו.

    תפקידו בכוח: ייעוץ עסקי (עכשיו נסעת?) ופירגון מעשי: ''שיה אללה רונן, אתה גדול'.'

     

    אבי

     

    כמו גילי, רק יותר. שושואיסט. איתו אני עובד קשה עם ההקלדה. שתיקות של פסיכולוגים לא עובדות עליו. תמיד אני נשבר ראשון. מנזר השתקנים זה ציפי שביט לידו. בגלל שהוא מתגורר קרוב אלי, הוא הראשון שמגויס בצו 8 לסייע לי בשעת חירום, והוא מתייצב כמו שעון. אפשר לסמוך עליו. וגם - בנות, הוא פנוי.

    תפקידו בכוח: לשלוח לי בדיחות זימה, להסביר לאמא שלי איך לגלוש, ובמקרים דחופים להשיג לי את שרון.

     

    שרון

     

    שרון זה האיש שאבי נדרש להשיג לי, ושלא תחשבו לרגע שמדובר במשימה פשוטה: כדי להשיג את שרון צריך לבוא יום קודם, לפרוש שק שינה ולהירשם בתור. והתור ארוך כמו האף של פינוקיו ביום שקרי במיוחד.

    למה כולם רוצים את שרון? לא כי הוא כזה חתיך, אלא משום שהוא גאון מחשבים. רק מה: האדון הוא מפציץ חמקן, ברחן-מבריזן בלתי ניתן להשגה. כבר 20 שנה אמא שלו קוראת לו מהחלון לחזור הביתה לארוחת ערב. לעומת זאת, אם הנקניק הזה צריך ממך משהו - הוא ייכנס בך עד שתיכנע. אבל עם יד על הלב - הוא מסכן. משגעים אותו על כל פיפס קטן במחשב. לא מזמן סיפרו לי על אופנה חדשה "ציר עוקף-שרון''. במקום להמשיך לחפש אותו, פונים לאחותו. היא טובה לא פחות ממנו.

    תפקידו בכוח: נו, זה טריוויאלי ווטסון. וגם לשגע אותי (רק חבל שסוגרים את אברבנל).

     

    רמי

     

    רמי זה אח של אבי, קטן ממני בחמש שנים. מותק של חבר.

    אני גאה להכריז שיש לי לא מעט מניות באהבה שלו למוסיקה. בצעירותנו, על תקן החבר של אחיו הגדול, הדבקתי אותו בחיידק, ועד היום המוסיקה מחברת בינינו, למרות חילוקי הדעות: אני רוק אלטרנטיבי, הוא דייב מת'יוס. אני ניל יאנג, הוא דייב מת'יוס. אבל מה לעשות, אדי וודר (פרל ג'ם) נשאר תמיד אדי וודר.

     

    הצעירים שבכם לא יבינו - ככה היה לפני 20 שנה: היינו נוסעים באוטובוס (קו 1) לחנויות תקליטים בת"א, בעיקר אלגרו, פאז, ובית התקליט. זה היה מבצע צבאי. השמועה על להקה חדשה עברה לה בעצלתיים. המקור היחיד היה ''מופע רוק'', פעם בשבוע ברשת ג' - לרוקרים שבינינו (איירון מיידן) או ''קצת אחרת'', גם פעם בשבוע, למוזרים שבינינו (באוהאוס). לא היה לנו מושג איך הזמרים נראים. זו היתה משימה בלתי אפשרית כמעט, ואם לא - היא היתה יקרה, לשים יד על התקליט החדש של, נניח, מטליקה (מאסטר אוף פופטס).

     

    כשחליתי, מתוך יאוש, רציתי להשליך את כל האוסף היקר הזה. 300 תקליטים, חלקם נדירים, כולם יקרים ללבי. למזלי, הבת של השכן הביעה התעניינות והאוסף ניצל מהשמדה. עד היום אני אוכל את הלב שלא מסרתי את האוסף לרמי. סלח לי, אח קטן שלי, אבל את הנעשה, לא ניתן להשיב.

    תפקידו בכוח: אספקה שוטפת של מוסיקה, רצוי בדי.וי.די, ולטייל עם סויה כשאמא שלי עייפה.

     

    והחברה מס' אחת: דאז

     

    אמרתי, הכי מצחיקה אותי. חושומור מטמטם, חיוך כובש. הסיפורים שלה על קורות משפחתה קורעים אותי. הם המשפחה הכי מצחיקה אחרי הסימפסונים. היא אמיתית, אמיצה, מפרגנת ואוהבת.

    תפקידה בכוח: הכל. בעיקר להצחיק, לתמוך ולעזור לאמא שלי לשאת בנטל.

     

    אחרונה חביבה: סויה

     

    תקיפה מינית, זה מה שהיא עושה לי - ואני נהנה. קופצת עלי (בייחוד בלילות חורף) דורכת על הענבים, מלקקת את הפנים, חוסכת לי מקלחות, דופקת לי צרפתיות, כולל לשון. האמת היא שהתרגלתי, ואפילו רוצה עוד. אהבה של כלבים היא בלתי תלויה, כמו אהבת אם, למרות שיש גם אימהות כלבות.

     

    מבט אחד אליה ואני מחייך. התנוחות שלה מצחיקות אותי, במיוחד כשהיא מחליטה לישון על הגב, כמוני. מערכת היחסים שלה עם חתולות השכונה ראויות למחקר ועיון מקיף: הן לא שמות עליה, היא משתגעת מזה. היא תנבח עליהם כמו משוגעת ממרחק מטר, תרקע ברגליים האחוריות, תהרוס לגנן את הדשא - אבל הביזונות (חתולות בעיראקית) בשלהן - ממשיכות ללקק את עצמן.

     

    כשאני ממש-ממש-ממש מדוכא (וזה קורה), אני מבקש מדאז להגיד לסויה UP, שתקפוץ עלי. זה מרשם בדוק לגרום לי לחייך.

     

    שונא כלבים לא יבין את זה, אבל מספיק שאני שומע את תיפופי ציפורניה על הבלטות - אני נתקף צחוק. בבוקר, הכי משמח אותי להתגלגל לסלון ולראות את הקטנה מרוחה על הצד, לוכדת אלומת שמש חמימה שחוצה את הסלון. כשהיא מבחינה בי, היא מגלגלת עין תורנית בעצלתיים, ומכשכשת בזנבה, בלי חלילה להניע איבר כלשהו, כאומרת ''בוקר טוב, שמתי לב שאתה כאן, אני באמת שמחה לראות אותך, אך זיו השמש מעניין אותי כרגע יותר מזיו פניך. אוהבת אותך, סויה'.'

    תפקידה בכוח: לקבל אותי כפי שאני. נטו רונן.

     

    גאה שאתם חבריי. קחו ממני שירים: 

     

     

    היומן שלי, למי מכם שלא קרא, לא ידע, אכלו לו שתו לו:

     

    פרק ראשון: הכל התחיל ביד שמאל

    פרק שני: חופש, אהבה וחושומור

    פרק שלישי: מת לצעוק

    פרק רביעי: סיפורים מהכורסה

    והפורום שלי מדברים עם רונן העולה כפורח

     

     

     


    פורסם לראשונה 07/10/2003 14:58
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    והנה חלק מהפרצופים, החברים ואני בטורקיה, אחרי שחליתי - מימין: אורי, עמיר, אני וגילי. לחצו להגדיל
    לחצו כאן לקרוא את פרק ההיכרות עם רונן פורת
    לחצו כאן כדי לקרוא את הפרק הראשון ביומן של רונן: הכל התחיל ביד שמאל
    לחצו כאן כדי לקרוא את הפרק השני ביומן של רונן: חופש, אהבה וחושומור
    לחצו כאן לקרוא את הפרק השלישי ביומן של רונן - מת לצעוק
    וכאן כדי לקרוא את הפרק הרביעי: סיפורים מהכורסה
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים