מסחריות קטנות, לשטח קל. בערך...

במסגרת אופנת ה"שטח", "כאילו-שטח", "כביש-שטח", "קרוס-אובר", "פסבדו-בוץ" או איך שלא תקראו למקדם התדמית היחצני של העשור האחרון בתעשיית הרכב, שוברים בכל העת שיאים חדשים. אז אם חשבתם שראיתם כבר הכל, ושמעתם על כל עיוות מוטורי מוגזם ומופרך, כנראה שלא סיפרו לכם עדיין על סיטרואן ברלינגו XTR.

ולא שאתם מפסידים כאן איזו התגלות מנועית או חוויה מוטורית פוטנציאלית שאי אפשר לעמוד בה. פשוט, מדובר בגרסה גבוהת-גחון של המסחרית המאד-פופולרית באירופה ובישראל. ופחות או יותר זה הכל. חוץ מזה, באותה הזדמנות אנחנו יכולים גם לספר לכם על גרסת מעודכנת של הרנו קנגו "4X4". כן, שמו אמור להפגין יכולת מסוימת...

והמשימה היא?

לתקל שטח רך, כמובן. שטח מהסוג שמרבית המכוניות הפרטיות בעלות ההנעה הקדמית יצלחו במאמץ קל למדי, ואם לא יאלצו לשחרר מעט לחץ אוויר מצמיגיהן. ובכל זאת, מרענן לגלות כי לפחות מבחינת תפיסת תת-תת הקטגוריה, יש שוני קל בין היצרנים. זו של סיטרואן לוקחת את ה"כאילו" צעד אחד קדימה, עם הגבהת מרכב וכיול מחודש למערכת המתלים, ומוסיפה על-כך דיפרנציאל ננעל-חלקית. וזה אומר, שאין הנעה כפולה.

לעומת זאת, רנו העדיפה מאז ומתמיד לנקוט בגישה יומרנית יותר, כמעט ואמרנו "כהרגלה". לכן ציידה את הקנגו החביב עוד בלידתו כגרסה קרבית בהנעה לכל ארבעת הגלגלים, ובמעט יותר פלסטיקת אה-לה-שטח. כמובן שאין זה מפתיע, בהתחשב שבסופו של דבר מדובר במתיחת פנים לגרסת ה-4X4 הותיקה שהתבססה על הקנגו המקורי.

מה מוצע?

את הברלינגו XTR תציע סיטרואן בשידוך למנוע 1.6 ליטר ו-110 כ"ס או דיזל בנפח 2.0 ליטר ו-90 כ"ס. מהצד השני, יצויד הקנגו 4X4 בגרסאות הנעה שכוללות 1.6 ליטר לוגם בנזין עם 95 כ"ס ו-1.9 ליטר לוגם סולר עם 85 כ"ס. מעניין לציין כי עם הצגת הקנגו 4X4, סוגרת רנו "מעגל" - מתיחת הפנים של המסחרית הקטנה הוצגה לראשונה באמצעות דגם תצוגה שהיה בעל הנעה כפולה...