שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המדינה: אין עילה להכריז על מיקרוסופט מונופול
    על פי תגובת המדינה לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד הממונה על ההגבלים העסקיים, אין להתערב בהחלטת שטרום שלא להכריז על מיקרוסופט ישראל מונופול. "מדובר בעמדה סבירה", נמסר

    אין לקבל את הדרישה להכריז על מיקרוסופט ישראל מונופול, על פי תגובת המדינה לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד הממונה על ההגבלים העסקיים עקב אי הכרזתו על מיקרוסופט ישראל מונופול. עמדת הממונה בהקשר זה היא סבירה ואין עילה להתערבות בית המשפט, נכתב בתגובה.

     

    עוד עולה מהתשובה, כי ניתן להפעיל כיום בישראל את כל הסנקציות והמגבלות שהוטלו על מיקרוסופט העולמית בתיק המשפטי שהתנהל נגדה בארה"ב על פי ההתחייבות אותה נתנה מיקרוסופט ישראל בכתב כבר בשנת 1999.

     

    ההתחייבות של מיקרוסופט ישראל, שנחשפה לראשונה ב-ynet בנובמבר, 2001, ניתנה כתמורה להסכמת הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דוד תדמור, לא להכריז על מיקרוסופט ישראל מונופול. לפי הההתחייבות, הוראות ההסדר בין משרד המשפטים האמריקני למיקרוסופט העולמית חלות גם על החברה בישראל. התחייבות זו לא פורסמה באופן רשמי על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, על אף המשמעות הציבורית מרחיקת הלכת.

     

    העתירה לבג"ץ נגד הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, סגן החשב הכללי במשרד האוצר, איציק כהן והיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הוגשה בחודש יולי, 2003. העותר, יועץ עצמאי לענייני מערכות מידע בשם עודד לביא, ביקש מבית המשפט באמצעות משרד עו"ד מ.גלרט, גלרט ופרישטיק, להורות לממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, לנמק מדוע לא ישלים בדיקותיו לאלתר, יעשה שימוש בסמכותו על פי החוק ויכריז על מיקרוסופט ישראל מונופול בתחום מערכות ההפעלה למחשבים אישיים.

     

    העותר טען, כי מיקרוסופט ישראל ומיקרוסופט העולמית מנצלות לרעה את מעמדן כמונופול בישראל. הוא הזכיר בעתירה מספר דוגמאות לניצול לרעה כמו "חיסול שוק מעבדי התמלילים העבריים" שהופצו בארץ טרם השתלטה מיקרוסופט על השוק, בהם קיו טקסט, דגש, איינשטיין, א-ב, וורדמיל וורד פרפקט.

     

    נוסף על כך, לביא ביקש מבית המשפט להורות לסגן החשב הכללי במשרד האוצר, איציק כהן, לנמק מדוע לא תתייחס הממשלה למיקרוסופט כמי שבפועל מקיימות מונופול אף בטרם יכריז על כך הממונה, ולמה לא יחדל מהעדפת מיקרוסופט ברכישות המתבצעות מטעם המדינה.

     

    "התחייבות מיקרוסופט לא פורסמה כראוי"

     

    על פי תגובת המדינה, הטיפול במונופול של מיקרוסופט החל עוד ב-1997, אז פנה סגן הממונה דאז אל מיקרוסופט ישראל, והודיע על כוונה לבחון הכרזה

    עליה כעל מונופול ודרש להמציא לו נתונים על פעילותה בשוק. במרץ, 1998, פנה הממונה אל מיקרוסופט וביקש לשמוע את עמדתה לפני הטלת חובות דומות לאלה המוטלות על מיקרוסופט העולמית. בעקבות המכתב הוחלפו טיוטות הסכמים בין הצדדים כאשר בדצמבר, 1999, התקבל אצל הממונה מכתב של מיקרוסופט העולמית שהתחייבה לקבל על עצמה בישראל את כל ההתחייבויות והחובות שיוטלו על מיקרוסופט העולמית במסגרת ההליכים המשפטיים של הממשל נגדה.

     

    העותר טוען, כי ההתחייבות לא פורסמה על אף שהממונה על ההגבלים העסקיים כן פירסם "הוראות מוסכמות" שנגעו לחברות אחרות דוגמת יפאורה-תבורי וגלידות שטראוס. לביא, העומד בראש גוף בשם "פורום החופש לבחור", שזהות מממניו אינה ידועה, דורש מהממונה לחשוף את מכלול התנהלותו מול מיקרוסופט באופן מפורט.

     

    "הכרזה על מונופול גוזלת זמן"

     

    בעניין אי ההכרזה של הממונה על מיקרוסופט ישראל כעל מונופול ובחירתו בהסכם עם החברה, השיבה המדינה כי "נתונה לממונה הסמכות שבשיקול דעת לגבי הפעלת אמצעי האכיפה שמעמיד בפניו הדין. לכן, אם סבור הממונה כי במקרה נתון גיבוש הסכמה ישרת בצורה טובה יותר את אינטרס הציבור ותכליתו של החוק, ראוי כי כך ייעשה".

     

    "הכרזה על מונופולין מחייבת הגדרה מקדמית של השוק הרלוונטי, ולאחר מכן בחינה של נתח השוק שבו אוחזת החברה. מדובר במלאכה שאינה פשוטה כלל ועיקר, בעיקר במקרה דנן", נכתב בתגובה. במלים אחרות, המדינה סבורה כי הכרזה על מיקרוסופט ישראל מונופול אינה משימה בעדיפות עליונה והיא גוזלת מזמנו של הממונה על ההגבלים העסקיים, הטרוד במטלות אחרות.

     

    מיקרוסופט מתחרה בעצמה?

     

    מעניינת במיוחד הטענה של מיקרוסופט כפי שהוצגה על ידי המדינה לפיה חברת התוכנה מתחרה בעצמה. "בניגוד לאינטואיציה הראשונית, הניזונה במידה רבה מהאווירה הציבורית כלפי מיקרוסופט, מציאת חלקן של המשיבות בשוק אינו פשוט", נכתב בתגובת המדינה, "לטענת מיקרוסופט, התוכנות המותקנות במחשבים בישראל אינן מיובאות ארצה על ידי מיקרוסופט ישראל אלא על ידי גורמים שאינם שאינם קשורים אליה, הרוכשים ממנה את המוצר בחו"ל ומייבאים אותו ארצה.

     

    "מכאן, לשיטת מיקרוסופט, היא עצמה אינה מונופול בשוק הישראלי. למעשה, הטענה היא כי בשוק הישראלי קיימת תחרות בין היבואנים, שכולם בוחרים, מטעמיהם – לרכוש בחו"ל דווקא את מוצרי מיקרוסופט העולמית".

     

    המונופול מעודד תחרות?

     

    בתשובה המדינה מעלה ספק לגבי הטענה כי מיקרוסופט ניצלה לרעה את המונופול שלה. "למשל, חיסול שוק מעבדי התמלילים יכול שיהיה אמנם תוצאה של פעולה אנטי תחרותית של החברה, אך בהחלט עשוי להיות גם תוצאת תחרות, בשל עדיפות המוצר שהציעה מיקרוסופט", נכתב בתגובה.

     

    על פי טענה מסקרנת נוספת, דווקא המונופול של מיקרוסופט עשוי היה לעודד צמיחת מתחרים חדשים: "גם המחיר הגבוה של מוצרי החברה והשירות הלקוי אינם בהכרח פרקטיקה אסורה. הרי מחיר גבוה ושירות לקוי מצד מונופולין מקלים על חדירת מתחרים חדשים היכולים להציע מוצרים זולים ואיכותיים במחיר נמוך".

     

    הממונה ממשיך לבדוק

     

    המדינה מדגישה כי למרות ההסכם שהושג עם מיקרוסופט, הממונה ממשיך לבחון להכריז על מיקרוסופט מונופול בשוק מערכת ההפעלה ותוכנות האופיס. המסמך מגלה, כי הממונה על ההגבלים העסקיים בחן סוגיות נוספות הנוגעות למיקרוסופט ישראל בהם הכשרת המוסמכים ב"מקצועות מיקרוסופט" ושיתוף הפעולה בין מיקרוסופט ישראל לבין חברות נוספות בהקמת אתר MSN ישראל.

     

    השנה פתח הממונה על ההגבלים העסקיים בבדיקה מחודשת בעניין מיקרוסופט ישראל. בחודש שעבר גילה הממונה ל-ynet כי בדיקת הרשות בחודשים האחרונים מתמקדת בתחום שיווק חבילת היישומים "אופיס". "ייתכן שבסוף הבדיקה מיקרוסופט ישראל תוכרז מונופול בתחום זה", אמר החודש שטרום ל-ynet.

     

    על פי מכתב שנשלח מהרשות להגבלים העסקיים לעורכי הדין של מיקרוסופט ישראל בחודש שעבר, מתבקשת מיקרוסופט לציין אם ניתן לרכוש את התוכנות המרכיבות את חבילת האופיס גם בנפרד. החברה מתבקשת לפרט את התוכנות המתחרות בחבילת האופיס בישראל, אם ישנן כאלה, לציין את היקף המכירות הכספי והכמותי של אופיס בישראל בשנים 2000-2003 ולהעריך את נתח השוק של מיקרוסופט בשוק היישומים המשרדיים בישראל.

     

    "משרד האוצר מעודד תוכנות קוד פתוח"

     

    באשר לטענות נגד סגן החשב הכללי במשרד האוצר, איציק כהן, בעניין העדפת מיקרוסופט ברכישות המתבצעות מטעם המדינה, נמסר מהמדינה כי במסגרת פרויקט הממשל הזמין הוחלט על גיור תוכנות ומערכת ההפעלה בעלות קוד פתוח כמו לינוקס וחבילת היישומים המשרדיים אופן אופיס. נוסף על כך, במשרד האוצר התקבלה החלטה להתאים את כל אתרי הממשלה לדפדפן האינטרנט "מוזילה", המבוסס על קוד פתוח.

     

    העתירה מתייחסת להסכם שנחתם בין משרד האוצר למיקרוסופט, שמטרתו ליצור מגנון התקשרות אחיד לרכישת תוכנות על ידי הממשלה. על פי תגובתו של כהן המצורפת בתגובת המדינה, כהן מתכוון לבדוק את מערך ההתקשרות במטרה להבטיח, כי החוזה בין מיקרוסופט למדינה אינו יוצר תמריץ להעדפת מיקרוסופט על פני מתחריה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים